הדעה הרווחת בישראל הינה שלגברים יש מעט זכויות בענייני משפחה וגירושין לעומת נשים שמקבלות יתרונות על פני גברים בכל מקום. במאמר זה נדון במעמדם וזכויותיהם של נשים מול גברים במשפחה ואיך ניתן להשוות בין מעמד הגבר למעמד האישה.

אכן, ניתן לומר שלאישה יש יתרון משפטי בקבלה של משמורת ילדים וקבלת המזונות עבורם ועוד, אולם אין לקבוע כלל גורף ולפיו לגברים אין זכויות בגירושים בכלל או אפילו שידם של גברים נחותה באופן משמעותי מזו של נשים.

יחד עם זאת גם היתרונות שיצוינו להלן יצטמצמו למינימום, חלקם יתבטלו, במידה והגבר ידע לקבל את הסיוע הנכון ואף יפעל לפיו בזמן המתאים. נציג התייחסות תמציתית ופתרונות לכל אחת מהיתרונות אשר ניתנות לנשים במשפחה.

זכויות הגבר במשמורת ילדים

בית המשפט לא ידון כלל ב- משמורת ילדים מבלי שאחד מההורים הגיש תביעה בנושא. ואם שני ההורים יגישו תביעות נגדיות בנושא, בית המשפט יפסוק את משמורת הילדים על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ששם הכלל העליון לפסיקת משמורת ילדים הינו עקרון טובת הילד. ככלל, במבחן טובת הילד נמצא שטוב עבורו אם ישאר באותו קשר עם כל אחד מההורים כפי שהיה קודם לפרידה בניהם, אלא שזה לא מסתדר משום שההורים כבר אינם גרים תחת אותה קורת גג והאם היא הראשונה למשוך אליה את משמורת הילדים.

לצורך פסיקת משמורת ילדים נעזר בית המשפט בשרותי הרווחה אשר ימסרו לו חוות דעת סוציאלית על הקשרים אשר רקומים בין כל הצדדים במשפחה ובמידת הצורך יפנה בית המשפט את ההורים לבדיקה מקצועית לבחינת מסוגלות הורית.

לצורך הכרעה במשמורת הילדים יבחן בית המשפט מה אופי הקשר הפיזי והרגשי שיש לכל אחד מההורים לילדים, כאשר הקשר הרגשי מתבטא בהענקת חום ואהבה לילדים, והקשר הפיזי הינו הנוכחות שיש לכל הורה בחייו של הילד. בשקלול שני המרכיבים העיקריים הללו תיפסק משמורת הילדים לאם או לאב או לשניהם על דרך של משמורת משותפת.

לציין שבהרבה מקרים אבות מוותרים לאימהות על משמורת הילדים משום שנדמה להם כי מדובר בקרב אבוד מראש ומעדיפים לא להיכנס להליך משפטי עם האם אשר מנקרת להם בראש וסוחטת אותם רגשית. אלא שבימינו והרבה יותר מאשר בעבר שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה הם שופטים אקטיביסטים אשר לא נרתעים לפסוק משמורת ילדים לאב, משמורת משותפת או הסדרי ראייה נרחבים וזאת אפילו בניגוד להמלצות פקידת הסעד אשר ממליצה על הסדרי ראייה מקובלים.

זכויות הגבר במזונות ילדים

אחת הבעיות היותר קשות בימינו לגברים מהמעמד הבינוני ומטה הינה פסיקת גובה מזונות ילדים אשר חלים עליהם והדבר נובע משתי סיבות עיקריות. סיבה אחת הינה יוקר המחיה שעליה אין לנו שליטה, והסיבה השנייה הינה פסיקת מזונות על פי דין דתי שלא התאים את עצמו לזמננו. מדובר בעניין שמתחיל להשתנות וכיום לאחר הרפורמה שעשה בית המשפט העליון בבע"מ 919/15, בתי המשפט יחייבו גם את האם להשתתף במזונות הילדים כמפורט בערך מזונות ילדים בפסקה זו.

זכויות הגבר במזונות אישה בנישואין ולאחר גירושין

מזונות אישה נפסקים על פי בחינה של שלושה כללים עקרים. כלל ראשון הינו קשר הנישואין שבלעדיו אישה איננה זכאית למזונות. כלל שני הלכתי הינו "עולה עמו ואינה יורדת", כלומר, אם האישה משתכרת די לצרכיה האישיים, הבעל פתור ממזונותיה. הכלל השלישי הינו שאישה איננה זכאית למזונות עבורה במידה והיא מורדת בבעלה, מצערת אותו, בוגדת בו וכד', ואפילו אם האישה אינה מבצעת את התפקידים המסורתיים אשר היא מחויבת בהם במשפחה על פי ההלכה, כגון בישול כיבוס וכד'.

בעיקרון, אישה איננה חייבת לעבוד על פי ההלכה לפרנסת המשפחה ואולם בימינו עקב הרצון של נשים רבות להיות עצמאיות, הגם שמטלות הבית אינן קשות כבעבר, נוכל למצוא הרבה נשים בשוק העבודה, ולאישה שלא תעבוד ולא תראה סיבה מיוחדת מדוע אין היא יוצאת לעבוד, במיוחד אם יש ילדים גדולים, לא יפסקו לטובתה מזונות אישה.

זכויות הגבר בתשלום כתובה

כלל הלכתי עתיק קובע שהבעל חייב לשלם לאישה כתובה במידה והוא רוצה לגרש אותה בעל כורחה או במידה והוא מעוניין לשאת אישה נוספת תחתיה. החוק אוסר כיום על ביגמיה וממילא קיימת לאישה זכות סירוב להתגרש, כך שנושא הכתובה יפסק רק כנגד גבר אשר יקלע לדיינים עוינים לו בבית הדין, ו/או אם יכנס לדיון לבד /או יכנס לדיונים בבית הדין עם מייצג שלא מכיר את הדין כהלכה.

זכויות הגבר במחלקת הרווחה

תפקידם של העובדים הסוציאליים במחלקת הרווחה הינו לתת לבית המשפט תמונת שטח על הרקע המשפחתי והאישי של כל אחד מבני הזוג ועל הקשרים שיש לכל אחד מהם כלפי השני וכלפי הילדים. לאחר הצגת נתונים אלו הם נדרשים במקרה של תביעת משמורת ילדים או תביעה להסדרי ראייה לתת לבית המשפט המלצות כיצד יש לפסוק בסוגיה.

במחלקת הרווחה קולו של האב נשמע בעבר פחות מקולה של האם, כך שהאם יכלה למנוע מהאב קשר רציף ופתוח עם הילדים בטענות וטוענות שונות. כיום בית המשפט יקבע לאב הסדרי שהייה זמניים באופן מיידי, גם ללא קבלת תסקיר רווחה ועל אף התנגדות האם.

לציין שכיום בתי המשפט מתערבים יותר בהמלצות פקידת הסעד מאשר בעבר והרקע המשפחתי שלפני הגשת ההמלצות הסופיות על יד העובדת הסוציאלית תופס בעיניהם מקום חשוב ובלתי נפרד בבואם לפסוק בתביעות האב. יצוין שפניה מקצועית לבית המשפט בתביעה להסדרי הראיה מקצרת באופן משמעותי את הזמן בו בית המשפט פוסק הסדרי ראייה.

זכויות הגבר במשטרת ישראל

משטרת ישראל הקימה בעבר הלא רחוק מחלקה מיוחדת שנקראת מחלקת אלמ"ב (אלימות במשפחה) אשר נועדה לטפל בסכסוכים משפחתיים. מחלקה זו פעלה בזמנו על פי נוהל קבוע של הרחקת הגבר מהבית על כל תלונה של אישה בגין אלימות כנגדה ואפילו על חשש מאלימות כנגדה. 

הגבר היה מורחק על ידי המשטרה למשך 7 ימים בעוד שבמשטרה היו ממליצים לאישה לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל כנגד הגבר צו הגנה, משום שבית המשפט יכול במקרים מסוימים להרחיק את הגבר מהבית למשך 3 חודשים ויותר.

במסגרת הבקשה לצו הגנה אישה יכולה לבקש מבית המשפט לתת כנגד הגבר צו הרחקה מהבית והדבר יכול להינתן לה במעמד צו אחד, בדרך כלל לארבעה עד שבעה ימים. לאחר מכאן יתקיים דיון במעמד שני הצדדים ובדיון תהיה לגבר הזדמנות לטעון את טענותיו. כאן בעזרת יעוץ וטיפול נאותים בית המשפט ידחה את בקשת האישה להרחקת הגבר מהבית ככל שיסתבר לו שאין בטענות האישה דבר של ממש.

לציין שמאחורי הנוהל המשטרתי שהוזכר לעיל, עמד הרציונל שאם אישה מתלוננת במשטרה על אלימות במשפחה מצד הגבר, זה מצביע על העובדה שקיים סכסוך בין בני הזוג ולכן בכדי להרגיע את הרוחות יש להפריד בין הניצים. כאן, הרבה יותר קל להרחיק גבר מהבית מאשר אישה וזאת, כאמור, גם היתה התוצאה אפילו אם האישה היא זו שיצרה את הפרובוקציות.

אלא שבמשך הזמן התברר שנשים רבות הגישו תלונות שווא כנגד גברים על אלימות במשפחה כדרך של נקמה ו/או למטרת שליטה על המשפחה ו/או במטרה להגיע להישגים משפטיים. התגובות לכך מצד משטרת ישראל ובתי המשפט לא אחרו להגיע וכיום הרבה יותר קשה לאישה להרחיק את הגבר מהבית, הגם שנשים אשר מגישות תלונות ו/או תביעות שווא כנגד גברים מסתכנות בחיוב של הוצאות משפט.

לסיכום

כפי שנכתב במאמר זה באופן תמציתי, גבר יכול להתגונן מפני מהלכים של האישה כנגדו בכל נושא הקשור לענייני משפחה ואף ליזום מהלכים כנגדה. ואולם חשוב לדעת כי ערנות וסיוע נכון בנושא ובזמן הינו המפתח להצלחת הגבר מהטעם ששמירה על זכויות הגבר בגירושין איננה דבר מובן מאליו.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

זכויות הגבר בגירושין

אם נתייחס לגופו של ביטוי הרי פתיחת תיק גירושין ברבנות ולאופן בו הוא נפתח יש השלכות אשר ישפיעו על כל מהלך ההתדיינויות בין בני הזוג לקראת גירושין, על תוצאות הדיונים וכמובן גם על העתיד של כל אחד מבני הזוג והילדים. נעבור בקצרה על הדרכים לפתיחת תיק גירושין ברבנות והאם ניתן ללמוד מהם על זכויות הגבר בגירושין.

פתיחת תיק גירושין ברבנות לצורך אישור הסכם גירושין

במקרים בהם בני זוג מסכימים על כל התנאים לקראת הגירושין כולל הגירושין עצמם, כל שנותר להם הינו לנסח הסכם גירושין, לפתוח תיק גירושים בהסכמה ולאשר את ההסכם בדיון אפילו מול דיין אחד. לאחר שההסכם אושר ובני הזוג יעברו עוד כמה פרוצדורות הלכתיות, הם יוכלו להתגרש וללכת איש לדרכו.

פתיחת תיק גירושין ברבנות לצורך תפיסת סמכות

המערכת המשפטית בכלל אינה מאפשרת לשתי ערכאות לדון באותה סוגיה בכדי שלא תהיה פסיקה שונה באותו נושא בשתי ערכאות, ולכן נקבע כלל של כיבוד ערכאות לפיו הדיון בסוגיה מסוימת מקבילה יתנהל באותה ערכאה בה הוגשה התביעה לראשונה. מכאן נולד המושג מרוץ הסמכויות.

חשוב מאוד לציין כי פתיחת תיק גירושין ברבנות לצורך תפיסת סמכות מוכרת בבתי המשפט, והיא לא תתאפשר ולא תתקבל במידה שתביעת הגירושין לא תהיה כנה ולא תוגש בצורה נכונה על פי פסיקה של בית המשפט העליון. כלומר, אין דיי בפתיחת תיק גירושין ברבנות בכדי להבטיח שהדיון יתנהל אך ורק ברבנות, משום לא עצם פתיחת התיק חשובה אלא התוכן אשר מובנה בתוך התביעה.

פתיחת תיק גירושין ברבנות בהגשת תביעה לגירושין

תביעה לגירושין מוגשת לבית הדין הרבני כאשר אין בין בני הזוג הסכמה להתגרש. במקרים מסוימים יש לגבר יתרון בהגשת תביעה לגירושין ברבנות, ובלבד שהתביעה מכילה את העילות ההלכתיות המתאימות לחייב את האישה בגט. אחרת הגבר יסתכן בחיוב כתובה.

היתרונות אשר ניתנים לגבר בהגשת תביעה לגירושין

הדרך היחידה לחייב אישה בגט הינה בהגשת תביעה לגירושין במזכירות בית הדין הרבני שלהם יש את הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בענייני גירושין בין בני זוג יהודיים. במקרים, עוד לפני פתיחת תיק גירושין, רבים עצם הגשת התביעה והמועד בו היא נפתחת נחשב ליום הקרע בין בני הזוג אשר פועל לטובת הגבר כאשר הזכויות הפנסיוניות שלו גדולות מהאישה בבואם של בני הזוג לערוך חלוקת רכוש בגירושין.

ישנם מקרים בהם לגבר הרבה יותר נוח ונכון לדבר על התנהגות האישה כלפיו והדרך היחידה לעשות  זאת הינה בתביעת גירושין לבית הדין הרבני. זאת משום שבבית המשפט לענייני משפחה כלל לא יקיים דיון בנושא פרט למקרים שהדבר פוגע בילדים על פי עקרון טובת הילד.

אישה נשואה ולא עובדת רשאית לדרוש מזונות אישה. אף שבתי המשפט עברו בשנים האחרונות מעט שינויים בנושא עדיין אישה תוכל לקבל מזונות עבורה הרבה יותר בקלות בבית המשפט לענייני משפחה מאשר בבית הדין הרבני. כך לדוגמא, אישה אשר לא מכבסת לבעלה, לא מגהצת, לא מקיימת איתו יחסיי אישות וכד' לא תהיה זכאית למזונות אישה בבית הדין הרבני, לעומת בית המשפט שעשוי כן לפסוק לה.

פתיחת תיק גירושין ברבנות עם תביעה לשלום בית

כאשר גבר מעוניין לשנות מערכת יחסים רעועה בינו לבית אשתו עליו להציע לה ראשית לפנות לייעוץ זוגי שאם זה יצליח יוביל הדבר לשלום בית ואם לאו, יוביל הדבר לגירושין. אחת הבעיות בעניין זה הינה שבהרבה מקרים פנייה של הגבר אל האישה בדרישה לגשת לייעוץ זוגי נתקלת באטימות ו/או התעלמות, וכך ממשיכה להתקיים בין בני הזוג מערכת יחסים גרועה עד אין קץ, הגם שהיא אינה מובילה לשום מקום.

פתיחת תיק גירושין ברבנות עם תביעה לשלום בית מטרתה להוביל את האישה במסלול שיפוטי מפוקח לדיון בבית הדין הרבני אשר ברוב רובם של המקרים ימליץ לבני הזוג לגשת לייעוץ זוגי. במידה והאישה תסרב לכך, והיא יכולה, בית הדין יתחיל לדון בנושא הגירושין. היתרון של פתיחת תיק גירושין ברבנות עם תביעה לשלום בית הינו בכך שהגבר יכול להתמודד עם אישה שהיא אדישה למצב היחסים בניהם.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם