אישה תשלם 22,500 ₪ על הגשת בקשה כוזבת למתן צו הגנה כנגד האב

אחד מהדברים אשר פוגעים באדם יותר מכל הינו להיות מואשם על לא עוול בכפו בהתעללות מינית כלפי ילדים בכלל וכלפי הילדים שלו בפרט. וכאשר הדבר נעשה בתקופת הליכי גירושין שבהם מטבע הדברים מידת הרגישות בין בני המשפחה גוברת, עשויה להיות האשמה כזאת קשה לאדם שבעתיים.

כאן מדובר בהחלטת בית המשפחה לענייני משפחה בראשון לציון אשר דחה בקשת אם למתן צו הגנה כנגד אב ואחותו לאחר שהאם טענה שהם פגעו מינית בביתו בת הארבע של האב, ובעקבות דחיית הבקשה חייב בית המשפט את האם לשלם לאב ולאחותו הוצאות משפט בסכום כולל של: 22.500 ₪.

מהנתונים העובדתיים אשר תוארו בפסק הדין עולה שהאישה הגישה בקשה למתן צו הרחקה כנגד האב ואחותו בגין פגיעה מינית במעמד צו אחד כשישה חודשים לפני הדיון בבקשה זו, אלא שבהסכמת הצדדים צו הגנה זה בוטל ללא צו הוצאות. יחד עם זאת הוסכם בין הצדדים שהאב לא יחזור לדירת המגורים המשותפת אלא לצורך נטילת חפציו האישיים.

גורמי הרווחה בעירייה נדרשו על ידי בית המשפט להסדיר מפגש דחוף בין האב לשני הילדים במרכז הקשר וגם לקבוע בהקדם הסדרי ראייה וביקורים נוספים. במעמד הדיון הורה בית המשפט למחלקת הרווחה להגיש לו תסקיר ראשוני תוך 30 יום.

בדיון שנערך כשישה שבועות לאחר מכן סוכמו בין ההורים הסדרי ראיה בין האב לילדים, ובית המשפט נתן לכך תוקף של החלטה. בדיון נוסף שנערך כשלושה חודשים לאחר מכן כבר עמד על שולחנו של בית המשפט תסקיר משלים מאת המחלקה לשירותים חברתיים אשר בו העובדת הסוציאלית שנבחרה לטפל בתיק המליצה שלאור הטענות הקוטביות בין בני הזוג רצוי שהם יופנו יחדיו לבחינת מסוגלות הורית.

בית המשפט קיבל את המלצת העובדת הסוציאלית במלואה, שלח את ההורים לבדיקת מסוגלות הורית במכון אשר על פי המלצת העובדת הסוציאלית עוסק בכך, והמכון החל את עבודתו מייד עם קבלת הצו.

עוד לא יבשה הדיו על החלטת בית המשפט שהפנה את בני הזוג לבחינת מסוגלות הורית והאם פנתה פעם נוספת לבית המשפט בבקשה למתן צו הגנה כנגד האב ואחותו אך הפעם פנתה לבית משפט השלום ברמלה ובבקשתה זו עוד הוסיפה שהילדים דיווחו בעצמם למנהלת המכון על ההתעללות המינית הקשה נגדם.

לנוכח הטענות הקשות שהעלתה האישה בבקשה זו נתן בית המשפט השלום ברמלה צו הגנה במעמד צד אחד כנגד הרב והאחות והעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. בדיון אשר נערך במעמד שני הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כבר הונחה על שולחנו של בית המשפט חוות דעתה של מנהלת המכון אשר מונתה ליתן חוות דעת על המסוגלות ההורית של האב והאם.

מסקנות מנהלת המכון אשר על פי כישוריה הינה פסיכולוגית מומחית בתחום הפגיעה המינית בקטינים נכתבו לגופן אך יחד עם זאת נכתב על ידה שרצוי מאוד שינתן חיסיון למסקנותיה בפני שני ההורים.   

לנוכח התנהלות האישה בכל ההליכים בבתי המשפט, ולנוכח מסקנות מנהלת המכון אשר נדרשה לתת חוות דעת בדבר המסוגלות ההורית של שני ההורים ובתוך כך גם הביעה דעתה בדבר האפשרות לפגיעה מינית של הילדים בידי האב ו/או אחותו הגיע בית המשפט לכלל מסקנה חד משמעית שהוא אינו נותן אמון בדברי האישה.

בית המשפט הוסיף וכתב שהאב ואחותו נחשפו לדברים חמורים, קשים ומבישים ואין לו אלא לומר כי מטרות זרות, קשות וחמורות כשלעצמן הינן עומדות בדבר בקשת האם למתן צו הגנה כנגד האב.

דחיית בקשת האישה למתן צו ההגנה והתנהלותה של האם לאורך כל התהליך הביא את בית המשפט לכלל החלטה שיש לעשות במקרה זה שימוש בסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה אשר מאפשר לפסוק הוצאות משפט על בקשת סרק.

לפיכך, חייב בית המשפט את האם לשלם לאב 15,000 ₪ לאב, 5,000 ₪ לאחותו ו- 2,500 ₪ לאוצר המדינה.   

והינה נפגשים אנו בעוד פסק דין אשר מוכיח שבבתי המשפט ניתן לשמור על זכויות הגבר במשפחה, ושוב מלמדת אותנו המציאות שמי שמעיז לעמוד על זכויותיו הלגיטימיות עשוי ברוב המקרים גם להצליח לקבל אותם על אף הקושי שבדבר.

צו הגנה

אלימות במשפחה  |  מניעת הטרדה מאיימת  |  צו הגנה |  צו הרחקה מהבית

צו הגנה בהגדרה הנו צו של שופט או דיין אשר ניתן לזכותו של אדם כנגד אדם אחר אשר פגע ו/או כאשר קיים חשש סביר שיפגע במבקש בכל דרך שהיא. צו ההגנה מיועד להגן על אדם מפני מעשים של אלימות פיזית ו/או מילולית ו/או נפשית מכל סוג שהוא.

בעבר הלא רחוק, עשו בני זוג, ברובם המכריע נשים, שימוש רב בסעד של הגשת הבקשה לצו ההגנה בכדי להפעיל על הגבר לחץ, ובכך לקבל שליטה יתרה על הילדים והכסף המשותף, לרבות הרכוש, המשאבים ומזונות הילדים.

הגשת תלונות שווא של נשים במשטרה והגשת בקשות שווא לצו הגנה היו עד השנים האחרונות, אף שהוכחו כשקריות, זוכות ליחס סלחני מצד גורמי האכיפה ומצד בית המשפט, אך לא עוד !

כיום נבחנות בזהירות רבה במשטרה ובבתי המשפט תלונות של נשים כנגד גברים בתקופת הליכי גירושין ובמקרה של הגשת בקשת שווא לצו הגנה, בתי המשפט עלולים לחייב את האישה בהוצאות משפט. עדות לשינוי החיובי בגישת בית המשפט לעניין פסיקת הוצאות המשפט כנגד הגשת בקשות שווא הינה שכמות הבקשות ירדה באופן משמעותי.

בקשה לצו הגנה

צו הגנה ניתן לדרוש בבתי משפט השלום, בבתי המשפט לענייני משפחה וגם בבתי הדין הרבניים. הבקשה לצו הגנה אף אינה מחייבת להיצמד לסמכות מקומית, משמע שניתן להגיש בקשה לצו הגנה בכל עיר ובכל הערכאות הראשונות.

ולגופו של עניין, מעשה של אלימות יכול להתבצע באופן מפתיע וללא התראה מוקדמת ולכן המחוקק העמיד לרשותו של אדם אשר מבקש צו הגנה סעד מהיר שמאפשר לו לקבל צו הגנה מידי ובמעמד צו אחד.

כאשר ניתן צו הגנה זמני במעמד צד אחד, כלומר בנוכחות המבקש בלבד אל מול השופט אשר דן ופוסק על כך, בית המשפט נדרש על פי התקנות לקיים דיון במעמד שני הצדדים בהקדם אפשרי ולא יאוחר משבעה ימים. הטעם לכך הינו שיש לצמצם ככל הניתן את גודל הפגיעה בצד שמורחק אשר הולך מתעצם ככל שעובר הזמן בו הוא מורחק מביתו.

הדיון במתן צו הגנה

בהחלטה למתן צו הגנה במעמד צד אחד קובע בית המשפט תאריך לדיון במעמד שני הצדדים שיתקיים בדרך כלל כארבעה עד חמישה ימים מיום שהמבקש הגיש את הבקשה לצו הגנה. בית המשפט מוציא צו הרחקה בתנאים מגבילים כנגד המשיב עד הדיון שנקבע, ומורה למזכירות בית המשפט למסור את ההחלטה למשטרת ישראל אשר תעביר למקבל הצו את ההחלטה לאלתר.

צו הגנה כנגד כל אדם נידון ונפסק על פי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת"). אך כאשר הצדדים לצו ההגנה הינם בני משפחה, צו ההגנה ידון בדרך כלל על פי הוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1951 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה"). במקרים חריגים ניתן להוציא צו מניעה קבוע אשר מאפשר להרחיק אדם ממקום מסוים לצמיתות.

תוקף צו ההגנה

תוקפו של צו הגנה על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת הינו עד שישה חודשים מיום מתן הצו. אך בית המשפט רשאי לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו עד לתקופה כוללת של שנה. מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי בית המשפט לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו עד לתקופה כוללת של שנתיים.

צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה הינו עד שלושה חודשים מיום מתן הצו. אך בית המשפט רשאי לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו עד לתקופה כוללת של חצי שנה. מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי בית המשפט לחזור ולהאריך את תוקפו של צו ההגנה עד לתקופה כוללת של שנה.

טיפול בצו הרחקה מהבית

אחד מהכלים החזקים אשר עומדים לרשותה של אישה לבסס את השליטה שלה בבית, בילדים וברכוש המשותף בתקופת הליכי גירושין הנו להוציא כנגד הגבר צו הרחקה מהבית. אלא שבמקרים מסוימים, תוך מתן יעוץ וטיפול נכונים בסוגיה, נתפסת האישה בקלקלתה ובתי המשפט אשר דוחים את בקשתה לצו ההרחקה מחוסר עילה, ומחייבים אותה גם בהוצאות משפט בגין הטרחה ועגמת הנפש שגרמה לבן זוגה.

חשוב להדגיש כי צו הגנה המורה על הרחקת הגבר מהבית ומהילדים אינו עניין של מה בכך. הגבר מורחק מהבית שלו אשר מהווה עבור כל אדם סביבה טבעית ממנה הוא יוצא לעבודה ואליה הוא חוזר. בבית נמצאים חפציו האישיים והחיוניים של האדם, ושם גם נמצאים ילדיו. הגבר נדרש לחפש מקום מגורים זר, בעוד שאין לו אפילו הסדרי ראיה עם הילדים.

צו הגנה כנגד האישה

ואולם, יש גם מקרים שהאישה היא זו אשר נוהגת באלימות כלפי הגבר, וכאמור אלימות מילולית או נפשית מספיקה בכדי לעמוד בתנאים להוצאת צו הגנה על פי החוקים שהוזכרו לעיל. חוקים אלו מדברים בלשון אדם ולא בלשון מגדרית, כך שגם הגבר יכול במקרים מסוימים להוציא צו הגנה כנגד האישה.

כל מי שנתקל בתחום זה של צווי הגנה יודע כי רוב רובן של הבקשות לצו הגנה מוגשות וניתנות כנגד גברים, ונשאלת השאלה האם רוב רובם של הגברים אלימים יותר מנשים ? לדעתי יש להשיב על כך בשלילה וכל זאת מדוע ?

כבר נאמר כי לגברים יש יתרון פיזי על פני נשים שיש להן יתרון נפשי על פני גברים. מי מהיתרונות כואב וקטלני יותר, זאת לטעמי לא שאלה מגדרית כי אם שאלה של כוחות נפש. ההפרש הגדול בין הגשת הבקשות לצו הגנה בין גברים לנשים נובע מהאומץ והאופי של נשים לעשות זאת לעומת גברים אשר מעדיפים לסבול בשקט.

לפיכך, במקרים בהם האישה נוהגת בפרובוקציה מכוונת כלפי הגבר, ו/או כאשר האישה מתנהגת כלפיו באלימות מילולית ו/או פיזית, אין להמתין לכך שהאישה היא זו שעוד תגיש נגדו תלונת סרק במשטרה ו/או תגיש נגדו בקשה לצו הגנה בבית המשפט. יש לפנות לייעוץ מתאים לאלתר בכדי להימנע מהנזק אשר יכול לגרם לגבר ממתן צו ההגנה של האישה.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם