גירושין  |  בתי המשפט ובתי הדין  |  הסכם גירושין  |  גט פיטורין  |  סרבני גט  |  התרת נישואין  |  גירושים בהסכמה

משמורת משותפת של שני ההורים

משמורת משותפת אינו מושג חדש אם כי שבעבר נעשה בו שימוש מועט. בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר הסכמי גירושין בהם מופיעה הסכמה על משמורת משותפת של שני ההורים. הכלל המרכזי הוא שכאשר משמורת ילדים נמצאת אצל הורה אחד, ההורה השני זכאי לקבל הסדרי ראייה, וכאשר המשמורת היא משותפת בין שני ההורים, ישנו שוויון מלא בין ההורים בחלוקת הזמן שבוא הילדים נמצאים אצל כל אחד מהם ונשיאה בכל האחריות ההורית הכרוכה בכך.

לציין, שבמשמורת רגילה ההורה המשמורן אחראי כמעט לכל הטיפול השוטף בסדר יומם של הילדים לעומת ההורה שמקבל את הסדרי הראייה לוקח אחריות שווה עם ההורה המשמורן בנושאים אשר הינם מעבר לסדר יומם הרגיל של הקטינים, כגון: טיפולי שיניים, משקפיים, חוגים, קייטנות, יציאה לחו"ל, ניתוחים וכד'

מאיין מגיע הרצון לקיים משמורת משותפת

הרצון לקבל משמורת על ילד יכול לנבוע מרגש חזק ועמוק של ההורה, אשר חש שהוא רוצה להיות שותף מלא בגידול, בחינוך ובחייו של ילדו, וגם רוצה שהילד יהיה מעורב בחייו שלו, ולא יראה אותו רק כמקור מימון הדואג לצרכיו החומריים. מן הצד השני, ישנם הורים שאין להם כל עניין לשמר קשר עם ילדיהם, והם עושים את המינימום המחויב מהם על פי החוק.

התקדמות הדור לעבר משמורת משותפת

בעוד שבעבר, בעיקר עקב מחויבות לפרנסה, אבות היו מעדיפים להשאיר את משמורת הילדים אצל האם. כיום, יותר ויותר אבות רוצים להיות שותפים מלאים בחייהם של ילדיהם ועל כן הם רוצים ליישם את המודל של משמורת משותפת. משמורת משותפת ניתן להסדיר באמצעות הסכם משמורת משותפת או במסגרת תביעה משפטית.

קיימים מקרים שבהם הורה אחד, בעיקר האם, מסרב להסכים למשמורת משותפת, בעיקר מטעמים כלכליים ומטעמי שליטה, אלא שבכך לא תם ונחתם הנושא והזכות לקבל משמורת משותפת בתנאים מסוימים עדיין קיימת לאב.

דיני משפחה בישראל נקבעים על פי דין אזרחי שבמקרים מסוימים מפנה אל הדין העברי. בענייני משמורת ילדים הדין החל הינו דין אזרחי אשר קובע שמשמורת הילדים תיקבע על פי טובתם בלבד.

שמירה על זכויות הגבר במשפחה במקרים אשר קשורים למשמורת משותפת

אחת מהתחבולות של נשים כנגד דרישת האב לקבל משמורת משותפת או אפילו הסדרי ראייה הינה הגשת תלונת שווא במשטרה ו/או הגשת בקשה למתן צו הגנה בכדי להרחיק את האב מהבית ומהילדים, ובכך גם להרחיק אותו מהסיכוי לקבל משמורת משותפת של שני ההורים.

שמירה על זכויות הגבר במשפחה בעניין זה הינה לתת לגבר את הכלים בכדי להתמודד עם תלונות שווא של האם במשטרה, להתמודד עם דרישתה למתן צו הרחקה מהבית כנגד האב ומתן סיכוי אמיתי לאב להתמודד עם האם על משמורת הילדים.

פניה עצמאית לטיפול בהשגת משמורת משותפת בידי עו"ד לגירושין

יצוין שפניה עצמאית לעו"ד לגירושין אשר נתפס כמומחה לדיני משפחה יכולה להועיל לפתרון הסוגיה, אלא שבכדי לטפל בסוגיה קשה זו יש צורך בהרבה ניסיון וידע מהשטח. לפיכך אב אשר מעוניין לפעול בסוגיה זו טוב יעשה אם יפנה לאידאה שאז יוכל לקבל באופן ודאי את מירב הפתרונות המתאימים לסוגיה וגם הפניה לטיפול בידי עו"ד לגירושין מומחה שיתן שרות מקצועי מול בית המשפט בצמוד להנחיות פרקטיות מהיועצים באידאה.

אחד מהדברים אשר פוגעים באדם יותר מכל הינו להיות מואשם על לא עוול בכפו בהתעללות מינית כלפי ילדים בכלל וכלפי הילדים שלו בפרט. וכאשר הדבר נעשה בתקופת הליכי גירושין שבהם מטבע הדברים מידת הרגישות בין בני המשפחה גוברת, עשויה להיות האשמה כזאת קשה לאדם שבעתיים.

כאן מדובר בהחלטת בית המשפחה לענייני משפחה בראשון לציון אשר דחה בקשת אם למתן צו הגנה כנגד אב ואחותו לאחר שהאם טענה שהם פגעו מינית בביתו בת הארבע של האב, ובעקבות דחיית הבקשה חייב בית המשפט את האם לשלם לאב ולאחותו הוצאות משפט בסכום כולל של: 22.500 ₪.

מהנתונים העובדתיים אשר תוארו בפסק הדין עולה שהאישה הגישה בקשה למתן צו הרחקה כנגד האב ואחותו בגין פגיעה מינית במעמד צו אחד כשישה חודשים לפני הדיון בבקשה זו, אלא שבהסכמת הצדדים צו הגנה זה בוטל ללא צו הוצאות. יחד עם זאת הוסכם בין הצדדים שהאב לא יחזור לדירת המגורים המשותפת אלא לצורך נטילת חפציו האישיים.

גורמי הרווחה בעירייה נדרשו על ידי בית המשפט להסדיר מפגש דחוף בין האב לשני הילדים במרכז הקשר וגם לקבוע בהקדם הסדרי ראייה וביקורים נוספים. במעמד הדיון הורה בית המשפט למחלקת הרווחה להגיש לו תסקיר ראשוני תוך 30 יום.

בדיון שנערך כשישה שבועות לאחר מכן סוכמו בין ההורים הסדרי ראיה בין האב לילדים, ובית המשפט נתן לכך תוקף של החלטה. בדיון נוסף שנערך כשלושה חודשים לאחר מכן כבר עמד על שולחנו של בית המשפט תסקיר משלים מאת המחלקה לשירותים חברתיים אשר בו העובדת הסוציאלית שנבחרה לטפל בתיק המליצה שלאור הטענות הקוטביות בין בני הזוג רצוי שהם יופנו יחדיו לבחינת מסוגלות הורית.

בית המשפט קיבל את המלצת העובדת הסוציאלית במלואה, שלח את ההורים לבדיקת מסוגלות הורית במכון אשר על פי המלצת העובדת הסוציאלית עוסק בכך, והמכון החל את עבודתו מייד עם קבלת הצו.

עוד לא יבשה הדיו על החלטת בית המשפט שהפנה את בני הזוג לבחינת מסוגלות הורית והאם פנתה פעם נוספת לבית המשפט בבקשה למתן צו הגנה כנגד האב ואחותו אך הפעם פנתה לבית משפט השלום ברמלה ובבקשתה זו עוד הוסיפה שהילדים דיווחו בעצמם למנהלת המכון על ההתעללות המינית הקשה נגדם.

לנוכח הטענות הקשות שהעלתה האישה בבקשה זו נתן בית המשפט השלום ברמלה צו הגנה במעמד צד אחד כנגד הרב והאחות והעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. בדיון אשר נערך במעמד שני הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כבר הונחה על שולחנו של בית המשפט חוות דעתה של מנהלת המכון אשר מונתה ליתן חוות דעת על המסוגלות ההורית של האב והאם.

מסקנות מנהלת המכון אשר על פי כישוריה הינה פסיכולוגית מומחית בתחום הפגיעה המינית בקטינים נכתבו לגופן אך יחד עם זאת נכתב על ידה שרצוי מאוד שינתן חיסיון למסקנותיה בפני שני ההורים.   

לנוכח התנהלות האישה בכל ההליכים בבתי המשפט, ולנוכח מסקנות מנהלת המכון אשר נדרשה לתת חוות דעת בדבר המסוגלות ההורית של שני ההורים ובתוך כך גם הביעה דעתה בדבר האפשרות לפגיעה מינית של הילדים בידי האב ו/או אחותו הגיע בית המשפט לכלל מסקנה חד משמעית שהוא אינו נותן אמון בדברי האישה.

בית המשפט הוסיף וכתב שהאב ואחותו נחשפו לדברים חמורים, קשים ומבישים ואין לו אלא לומר כי מטרות זרות, קשות וחמורות כשלעצמן הינן עומדות בדבר בקשת האם למתן צו הגנה כנגד האב.

דחיית בקשת האישה למתן צו ההגנה והתנהלותה של האם לאורך כל התהליך הביא את בית המשפט לכלל החלטה שיש לעשות במקרה זה שימוש בסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה אשר מאפשר לפסוק הוצאות משפט על בקשת סרק.

לפיכך, חייב בית המשפט את האם לשלם לאב 15,000 ₪ לאב, 5,000 ₪ לאחותו ו- 2,500 ₪ לאוצר המדינה.   

והינה נפגשים אנו בעוד פסק דין אשר מוכיח שבבתי המשפט ניתן לשמור על זכויות הגבר במשפחה, ושוב מלמדת אותנו המציאות שמי שמעיז לעמוד על זכויותיו הלגיטימיות עשוי ברוב המקרים גם להצליח לקבל אותם על אף הקושי שבדבר.

אלימות במשפחה  |  מניעת הטרדה מאיימת  |  צו הגנה |  צו הרחקה מהבית

צו הגנה בהגדרה הנו צו של שופט או דיין אשר ניתן לזכותו של אדם כנגד אדם אחר אשר פגע ו/או כאשר קיים חשש סביר שיפגע במבקש בכל דרך שהיא. צו ההגנה מיועד להגן על אדם מפני מעשים של אלימות פיזית ו/או מילולית ו/או נפשית מכל סוג שהוא.

בעבר הלא רחוק, עשו בני זוג, ברובם המכריע נשים, שימוש רב בסעד של הגשת הבקשה לצו ההגנה בכדי להפעיל על הגבר לחץ, ובכך לקבל שליטה יתרה על הילדים והכסף המשותף, לרבות הרכוש, המשאבים ומזונות הילדים.

הגשת תלונות שווא של נשים במשטרה והגשת בקשות שווא לצו הגנה היו עד השנים האחרונות, אף שהוכחו כשקריות, זוכות ליחס סלחני מצד גורמי האכיפה ומצד בית המשפט, אך לא עוד !

כיום נבחנות בזהירות רבה במשטרה ובבתי המשפט תלונות של נשים כנגד גברים בתקופת הליכי גירושין ובמקרה של הגשת בקשת שווא לצו הגנה, בתי המשפט עלולים לחייב את האישה בהוצאות משפט. עדות לשינוי החיובי בגישת בית המשפט לעניין פסיקת הוצאות המשפט כנגד הגשת בקשות שווא הינה שכמות הבקשות ירדה באופן משמעותי.

בקשה לצו הגנה

צו הגנה ניתן לדרוש בבתי משפט השלום, בבתי המשפט לענייני משפחה וגם בבתי הדין הרבניים. הבקשה לצו הגנה אף אינה מחייבת להיצמד לסמכות מקומית, משמע שניתן להגיש בקשה לצו הגנה בכל עיר ובכל הערכאות הראשונות.

ולגופו של עניין, מעשה של אלימות יכול להתבצע באופן מפתיע וללא התראה מוקדמת ולכן המחוקק העמיד לרשותו של אדם אשר מבקש צו הגנה סעד מהיר שמאפשר לו לקבל צו הגנה מידי ובמעמד צו אחד.

כאשר ניתן צו הגנה זמני במעמד צד אחד, כלומר בנוכחות המבקש בלבד אל מול השופט אשר דן ופוסק על כך, בית המשפט נדרש על פי התקנות לקיים דיון במעמד שני הצדדים בהקדם אפשרי ולא יאוחר משבעה ימים. הטעם לכך הינו שיש לצמצם ככל הניתן את גודל הפגיעה בצד שמורחק אשר הולך מתעצם ככל שעובר הזמן בו הוא מורחק מביתו.

הדיון במתן צו הגנה

בהחלטה למתן צו הגנה במעמד צד אחד קובע בית המשפט תאריך לדיון במעמד שני הצדדים שיתקיים בדרך כלל כארבעה עד חמישה ימים מיום שהמבקש הגיש את הבקשה לצו הגנה. בית המשפט מוציא צו הרחקה בתנאים מגבילים כנגד המשיב עד הדיון שנקבע, ומורה למזכירות בית המשפט למסור את ההחלטה למשטרת ישראל אשר תעביר למקבל הצו את ההחלטה לאלתר.

צו הגנה כנגד כל אדם נידון ונפסק על פי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת"). אך כאשר הצדדים לצו ההגנה הינם בני משפחה, צו ההגנה ידון בדרך כלל על פי הוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1951 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה"). במקרים חריגים ניתן להוציא צו מניעה קבוע אשר מאפשר להרחיק אדם ממקום מסוים לצמיתות.

תוקף צו ההגנה

תוקפו של צו הגנה על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת הינו עד שישה חודשים מיום מתן הצו. אך בית המשפט רשאי לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו עד לתקופה כוללת של שנה. מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי בית המשפט לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו עד לתקופה כוללת של שנתיים.

צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה הינו עד שלושה חודשים מיום מתן הצו. אך בית המשפט רשאי לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו עד לתקופה כוללת של חצי שנה. מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי בית המשפט לחזור ולהאריך את תוקפו של צו ההגנה עד לתקופה כוללת של שנה.

טיפול בצו הרחקה מהבית

אחד מהכלים החזקים אשר עומדים לרשותה של אישה לבסס את השליטה שלה בבית, בילדים וברכוש המשותף בתקופת הליכי גירושין הנו להוציא כנגד הגבר צו הרחקה מהבית. אלא שבמקרים מסוימים, תוך מתן יעוץ וטיפול נכונים בסוגיה, נתפסת האישה בקלקלתה ובתי המשפט אשר דוחים את בקשתה לצו ההרחקה מחוסר עילה, ומחייבים אותה גם בהוצאות משפט בגין הטרחה ועגמת הנפש שגרמה לבן זוגה.

חשוב להדגיש כי צו הגנה המורה על הרחקת הגבר מהבית ומהילדים אינו עניין של מה בכך. הגבר מורחק מהבית שלו אשר מהווה עבור כל אדם סביבה טבעית ממנה הוא יוצא לעבודה ואליה הוא חוזר. בבית נמצאים חפציו האישיים והחיוניים של האדם, ושם גם נמצאים ילדיו. הגבר נדרש לחפש מקום מגורים זר, בעוד שאין לו אפילו הסדרי ראיה עם הילדים.

צו הגנה כנגד האישה

ואולם, יש גם מקרים שהאישה היא זו אשר נוהגת באלימות כלפי הגבר, וכאמור אלימות מילולית או נפשית מספיקה בכדי לעמוד בתנאים להוצאת צו הגנה על פי החוקים שהוזכרו לעיל. חוקים אלו מדברים בלשון אדם ולא בלשון מגדרית, כך שגם הגבר יכול במקרים מסוימים להוציא צו הגנה כנגד האישה.

כל מי שנתקל בתחום זה של צווי הגנה יודע כי רוב רובן של הבקשות לצו הגנה מוגשות וניתנות כנגד גברים, ונשאלת השאלה האם רוב רובם של הגברים אלימים יותר מנשים ? לדעתי יש להשיב על כך בשלילה וכל זאת מדוע ?

כבר נאמר כי לגברים יש יתרון פיזי על פני נשים שיש להן יתרון נפשי על פני גברים. מי מהיתרונות כואב וקטלני יותר, זאת לטעמי לא שאלה מגדרית כי אם שאלה של כוחות נפש. ההפרש הגדול בין הגשת הבקשות לצו הגנה בין גברים לנשים נובע מהאומץ והאופי של נשים לעשות זאת לעומת גברים אשר מעדיפים לסבול בשקט.

לפיכך, במקרים בהם האישה נוהגת בפרובוקציה מכוונת כלפי הגבר, ו/או כאשר האישה מתנהגת כלפיו באלימות מילולית ו/או פיזית, אין להמתין לכך שהאישה היא זו שעוד תגיש נגדו תלונת סרק במשטרה ו/או תגיש נגדו בקשה לצו הגנה בבית המשפט. יש לפנות לייעוץ מתאים לאלתר בכדי להימנע מהנזק אשר יכול לגרם לגבר ממתן צו ההגנה של האישה.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

אלימות בכלל ואלימות במשפחה בפרט הנם מבין המעשים שכל חברה נאורה מבקשת למנוע לנוכח הנזק הגדול שהם גורמים לה. לפיכך, ולאור ריבוי מספר התלונות אשר הוגשו בשנים האחרונות למשטרת ישראל בגין אלימות במשפחה, הוקמה מחלקה משטרתית מיוחדת לטיפול ו – מניעת אלימות במשפחה אשר נקראת מחלקת אלמ"ב.

תחילתו של אירוע אלימות במשפחה

אירוע של אלימות במשפחה יכול להתחיל בוויכוח סתמי בין בני זוג אשר יוצא מפרופורציות ומגיע לכדי תלונה במחלקה למניעת אלימות במשפחה של משטרת ישראל. 

האישה יכולה להתגרות בגבר, ליצור פרובוקציות בכדי לגרום לו להתפרצות, להגיש תלונה על אלימות שלא הייתה, להוציא דברים שקרו באירוע מסוים מהקשרם, להוסיף דברים שלא נאמרו, או להפוך ויכוח שיגרתי בני זוג מתוחים ממשבר בזוגיות בניהם, לאירוע אלימות פלילי.

רוב התלונות מגיעות מצד נשים כנגד גברים על אף שנשים אינן חפות מגילויים של אלימות כלל. למעשה, אלימות של נשים מתבצעת במקומות שנשים בטוחות שלא יתפשו אותן וכנגד מי שאיננו יכול להתגונן מפניהן, וכמו כן נשים נוהגות באלימות מילולית ורגשית.

חקירת הגבר במחלקה למניעת אלימות במשפחה

כאשר הגבר יוזמן לחקירה במחלקת אלמ"ב לאחר שהאישה הגישה נגדו תלונה הוא יופתע לגלות שמתייחסים אליו כאל אשם עוד בטרם הציג את גרסתו והיחס אליו לא ישתנה גם אם יש לו עבר נקי מכל מעשה פלילי.

למעשה, תלונה משכנעת של האישה במשטרה על אלימות במשפחה מצד הגבר מובילה במקרים רבים לכך שהמשטרה תרחיק את הגבר מהבית למספר ימים עד חודש. כגודל נחישותה של האישה, ההדרכה שקיבלה, יכולת המשחק, הדמיון שיש לה והראיות שתציג, כך יגדל הסיכוי שמשטרת ישראל תגיש כנגד הגבר כתב אישום פלילי.

הגשת תלונת שווא במשטרה כנגד גבר או בקשה לצו הגנה בבית המשפט, לרוב מסמל שהאישה כבר החליטה להיפרד מהגבר או להתגרש ממנו. ואולם, גם אם האישה תתחרט ותודה בכך שעשתה טעות, עדיין הקשר הזוגי לא יוכל לחזור לקדמותו לאור משבר האימון שנוצר בין בני הזוג. 

צו הרחקה מהבית ומהילדים

הקלות הבלתי נסבלת אשר מאפשרת הנורמה בישראל לאישה לזכות גם בצו הגנה כנגד הגבר בבית המשפט בטענות סרק הפכה לכלי נשק יעיל מאוד כנגד גברים בתקופת הליכי הגירושין. לאישה ידוע שגם אם יתגלה שהיא בודה מליבה מעשיות, הרי שהסיכוי שהיא תועמד לדין על כך הינו קטן לעומת הלחץ הגדול שהיא תוכל להפעיל על הגבר בדרכה להשיג שליטה על הבית הילדים והכספים המשותפים בתקופת הליכי הגירושין.

אין חולק בדבר גודל הצער ועוגמת הנפש אשר עוברים על אדם כאשר הוא מואשם באשמות סרק פליליות כנגד האישה ו/או הילדים, וכל שכן כאשר הוא מקבל צו הרחקה מהבית ללא שום הצדקה על פי ה- חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1951, או על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. הרי ביתו של אדם וילדיו הם מבין הדברים החשובים לו בחיים, אם לא החשובים ביותר.

הקמת היחידה המיוחדת במשטרה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה אמנם פתרו חלק מדרישת המקצועיות וההבנה אשר דרושה לטיפול באלימות במשפחה, אלא שהם לא פתרו את השיטה לפיה מעמדו של הגבר אל מול תלונות אלימות מצד האישה נחות יותר, וגברים רבים מידי מורחקים מביתם על לא עוול בכפם.

האם ניתן למנוע צו הרחקה בגין אלימות במשפחה ?

ועל אף האמור, במקרים רבים ניתן לצפות מראש אפשרות שהאישה תגיש תלונת סרק במשטרה, ובצעדים מקדימים ניתן למנוע את התסריט שבוא האישה תזכה במשטרה לתמיכה מרחיקה לכת כנגד הגבר שיורחק מהבית לאלתר. לפיכך, ערנות ויוזמה של הגבר יכולים לעזור לו מאוד להימנע מעגמת נפש וצער אשר מלווים את הרחקתו מהבית ומהילדים בתלונת סרק על אלימות במשפחה.

שאול נוי

מניעת הטרדה מאיימת  |  צו הגנה |  צו הרחקה מהבית

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם