הקדמה

כיום נראה שבכל משפחה מורחבר נמצא בן או בת זוג בהלכי גירושין, או שהם כבר גרושים. האם זה טוב או לא ? זה תלוי בעיניי המתבונן. אבל בדרך כלל, כך אנחנו סבורים, שיש לעשות כל מאמץ בכדי להימנע מכך לאור הנזק הגדול והרוחבי שגורם הליך גירושין ולאחר סיומו.

כמעט בכל תהליך גירושין ניתן למדוד עלייה בסף המתחים והעצמת הרגישויות. וכאשר לבני הזוג יש ילדים ורכוש, סף הרגישויות והחששות מן העתיד לבוא רק הולכים ומתעצמים.

בהסתמן פרוק בתא המשפחתי, יבקש כל אחד מבני הזוג באופן טבעי להישאר במעמד עדיף על בן הזוג האחר, אך ככל שמדובר בבני זוג "רגועים" כך תתאפשר חתימה על הסכם פירוד או הסכם גירושין הוגן בניהם.

אלא שהמציאות מלמדת כי ברוב רובם של הליכי הגירושין של בן ו/או בת הזוג והלחצים הפנימיים ואשר מופעלים עליהם מגורמים שונים, הופכים את הליכי הגירושין לקשים עד בלתי נסבלים.

כלל ראשון – פנייה לייעוץ מוקדם

לכולם ידוע שכאשר אדם צריך לטפל בשן, הוא הולך לרופא שיניים. אלא שביחסי משפחה מסתבר שגברים אינם מתייעצים מספיק ו/או אינם מתייעצים במקומות שיכולים לתת להם תשובות נאמנות לבעיה בהם הם נמצאים, או מה הזכויות והחובות שלהם ומה מצפה להם בעתיד לבוא.

דילוג על ייעוץ מוקדם או הימנעות ממנו עלולה לגרום לגבר לעשות טעויות אשר יגרמו לו נזק, לעיתים בלתי הפיך בעתיד. אם כן, פנייה לייעוץ מוקדם הינה חשובה מאוד למזעור הנזקים בהליך גירושין.

כלל שני – לפעול ביוזמה ולהניע הליכים

אין ספק כי מערכת זוגית אשר מתנהלת בעצלתיים פוגעת בשני בני הזוג ובוודאי בילדים אם יש. ויתרה מזאת, ככל שעובר הזמן שבו לא מטפלים בבעיות הזוגיות, כך הן הולכות ומכבידות על הקשר בין בני הזוג והמשפחה.

אם כן הכלל שני הינו לפעול ביוזמה באופן שיש להניח את הבעיות בין בני הזוג על השולחן לדיון, ובמידת הצורך לפנות לייעוץ זוגי, שאם לא כן, הליכי הגירושין יגיעו וזה רק עניין של זמן.

יובהר כי אם על פי הגבר אין תוחלת להמשך הנישואין, הרי שעליו לפתוח בהליך לקראת סיומם.

כלל שלישי – כיצד לישון עם האויב

כיום, הגשת תלונות שווא במשטרה והגשת בקשות לצו הגנה בבית המשפט על ידי נשים הינם עניין שבשגרה. לנשים ידוע כי במידה והגבר יקבל צו הרחקה מהבית ומהילדים יהיה להן יתרון גדול על פניו בכל הנושאים הקשורים להליכי הגירושין לרבות ענייני הרכוש, מזונות ילדים, משמורת ילדים והסדרי השהיה.

אמנם, למשטרה ולבתי המשפט יש רגישות יתר לביטחון האישה והילדים, ואולם לגבר תהיה נוכחות מוגברת מול טענות השווא של האישה ככל שידע להכין את עצמו באמצעות ראיות חותכות להפרכת טענותיה, כך שהסיכוי שלה להרחיק אותו מהבית יהיה קטן עד בלתי אפשרי.

כלל רביעי – כיצד יש לסיים את קשר הנישואין האם בהסכם גירושין או בהחלטות בית המשפט

כלל עקרוני ידוע הינו שהסכם בשלום עדיף על ניהול מלחמה. ואולם, חשוב לבדוק האם הסכם גירושין יביא בהכרח שלום, והאם הליכה להכרעת בית משפט בנושאים מהותיים הינה בהכרח קיום מלחמה.

יובהר כי הניסיון מלמד שגברים נוטים לוותר לנשים מעבר למה שמגיע להן על פי החוק. האם זה קונה להם שקט נפשי ? התשובה איננה חייב להיות חיובית ! משום שאותה אישה שתקבל יותר ממה שמגיע לה בהסכם, עלולה לדרוש לאחר מיכן יותר ממה שמגיע לה על פי ההסכם לאחר החתימה עליו.

ויתרה מזאת, גברים רבים לא מחשבים את המצב הכלכלי שבו הם ישהו לאחר הגירושין מכוח הסכם הגירושין וכך יוצא שהם ימצאו את עצמם בחיסרון כיס גדול עד שלא יוכלו לעמוד בתשלומי המזונות, לא יוכלו לעמוד בתשלומים שעליהם להוציא עבור הילדים שמגיעים לשהות במחיצתם ואף לא יצליחו לספק את הצרכים האישיים שלהם למחייה.

מסקנה: הסכם שלום עדיף על ניהול מלחמה ככל שהוא צודק וככל שהוא מאפשר לגבר לחיות בשלום ואף להקים משפחה שנייה. או במילים אחרות יש מקרים שעדיף לתת לבית המשפט לפסוק ולא להיכנע לדרישות האישה.

"מלחמה" ? אם צריך להילחם בכדי להשיג צדק, אז שיהיה ! ובכלל, למה לקרוא לזה מלחמה ? שהרי מדובר בעמידה על זכויות בסיסיות וניתן לעשות זאת גם בשקט ושלווה !

כלל חמישי – האם לוותר לאם מראש על משמורת הילדים

במקרים רבים אבות נושאים בנטל גידול הילדים כמו האמהות ואף יותר מהן. האב שהיה עד לתחילת הליכי הגירושין הורה במשרה מלאה מוצג במקרים רבים על ידי האם בתחילת הליכי הגירושין כאב בעל מסוגלות הורית נמוכה ממנה, חסר אחריות ועוד כהנה וכהנה.

טענות האם כלפי האב הינן עלבון למסוגלות ההורית הגבוהה של האב ואולם מעבר לכך במידה והן יתקבלו הן פוגעות בטובת הילדים אשר רגילים לראות באב הורה רציני אשר דואג להם לא פחות מהאם, הגם שבתחילת הליכי הגירושין הילדים עוברים גם משבר של היפרדות חלקית ממנו.

לפיכך, לטובת הילדים ובכדי שהקשר בינם לבן האב ימשיך ברציפות על האב, ככל שהוא יכול, לדרוש ולהתעקש על משמורת ילדים משותפת וכיום יותר מאי פעם מדובר במשימה אפשרית.

כלל שישי – כיצד לנהל את הקשר עם הגרושה

על הגבר להבהיר לגרושה כי עליה לעשות הפרדה מלאה בין הקשר שלו לילדים לבין הקשר שלו איתה. יש נשים שחושבות כי גם אחרי הגירושין, ובמיוחד כאשר הילדים נמצאים במשמורת שלהן, הן יכולות לקבוע לגבר מה לעשות עם הילדים בזמן שהם נמצאים איתו.

כלל שביעי – איך למנוע ניכור הורי

ניכור הורי מגיע ברוב המקרים מצד הורה משמורן, אשר מטבע הדברים יש להורה המשמורן השפעה גדולה יותר על הילדים. וכאשר אימהות זוכות ברוב המקרים במשמורת הילדים ברור שרוב הניכור יגיע מהן. ניכור הורי אינו מגיע ביום אחד, מדובר בתהליך מתמשך של פעולות מצד אימהות שמטרתן להרחיק את הילדים מהאב ובכך להשיג שליטה על הילדים ולגרום לאב לרקוד לפי החליל שלה.

על הגבר להיות ער ורגיש לכל מהלך מצד האישה אשר מכוון להרחיק את הילדים ממנו. בעניין ניכור הורי אין מה להמתין בציפייה שהדברים יסתדרו מאליהם. יש לפעול מיד כנגד האם המנכרת, כי יום שעובר אינו חוזר, וככל שיעבור זמן ארוך יותר שבו יתקיים ניכור הורי כך הקשר בין האב לילדים יפגע וכך הנזק שיגרם לילדים יהיה גדול יותר.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

פסקי דין אשר נתנו בעשורים האחרונים על ידי בתי המשפט דיברו על עקרון טובת הילד כשיקול על במשפט הישראלי בכלל ובדיני משפחה בפרט. אלא שאז עקרון טובת הילד היה צמוד מאוד לענייניו של הורה המשמורן שהיה בדרך כלל האם, כך שהאב היה נאלץ להיכנע לתכתיבים המשתנים של האם בגידול הילדים.

שינויים חברתיים שנערכו בשנים האחרונות לרבות מסקנות ועדת שניט, מסקנות ועדת שיפמן והאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, הביאו את בתי המשפט לכלל הכרה שילד זקוק לאב בדיוק כפי שהוא זקוק לאם. משמורת ילדים כבר אינה טאבו לאם, ויחד עם זאת יש להשוות את התנאים שבהם שוהה הילד אצל האם לתנאים בהם הילד שוהה אצל האב.

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה בית המשפט בקשה של אם להעביר את הילדים למקום מרוחק מהאב לאור המלצות תסקיר סעד אשר הובא לפניו.

בתסקיר הסעד הומלץ שהאם תקבל את משמורת הילדים בישוב בו בני הזוג גרים ולאב ינתנו הסדרי ראיה. כמו כן הומלץ שהעברת הילדים למקום מרוחק מהאב יקשה על קיום הסדרי הראיה ולילדים יגרם נזק נוסף על הנזק אשר נגרם להם כתוצאה ממשבר הגירושין בין ההורים.

בית המשפט לענייני משפחה אימץ את מסקנות התסקיר במלואם ופסק שהעתקת מגורי הילדים למקום מרוחק מהאב תפגע באופן משמעותי בקשר שבין האב לילדים, הגם שהילדים עצמם אינם מעוניינים לעבור למקום אחר אלא להישאר בקרבת האב. בית המשפט הוסיף ופסק שבמידה והאם תחליט על דעתה בלבד להעביר את הילדים למקום מרוחק מהאב המשמורת על הילדים תעבור לאב.

על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ערערה האם לבית המשפט המחוזי אשר דחה את הערעור וסיכם שיש לבחון את עקרון טובת הילד, מעת לעת, על פי הנסיבות והתנאים המשתנים. כל החלטה שתתקבל, גם בתנאים המשתנים צריכה להבטיח את המשך הקשר בין הילדים לבין ההורה הלא משמורן, תוך שקילת כל נתון ונתון במכלול הנסיבות הקשורות לעניין, תוך מתן משקל יחסי לכל אחד מהם, וכל זאת, תוך ראיית טובת הילדים כנקודת מוצא ראשונה ואחרונה לצורך ההכרעה.

בית המשפט המחוזי פסק שאת הקשר בין ההורים לילדים יש לבחון בראיה ניטראלית על פי קריטריונים שיגשימו הלכה למעשה את טובת הילדים ועקב דחיית הערעור חייב בית המשפט המחוזי את האם לשלם לאב הוצאות משפט בסכום של: 10,000 ₪.

הינה כי כן עדים אנו לפסק דין אשר מיטיב עם האב ועם הילדים והעידן שבוא האם שלטה ללא עוררין על עניינם של הילדים הולך ונעלם. יכולים אנו להריע לבית המשפט אשר פוסק את הפסיקות החדשות, אך בל נשכח את הגברים אשר הם אלו אשר דוחפים את השינוי הלאה בזכות תושייה, רצון עז ואמונה בדבר ניתן לממש הלכה למעשה את זכויות הגבר במשפחה.

אחד מהדברים אשר פוגעים באדם יותר מכל הינו להיות מואשם על לא עוול בכפו בהתעללות מינית כלפי ילדים בכלל וכלפי הילדים שלו בפרט. וכאשר הדבר נעשה בתקופת הליכי גירושין שבהם מטבע הדברים מידת הרגישות בין בני המשפחה גוברת, עשויה להיות האשמה כזאת קשה לאדם שבעתיים.

כאן מדובר בהחלטת בית המשפחה לענייני משפחה בראשון לציון אשר דחה בקשת אם למתן צו הגנה כנגד אב ואחותו לאחר שהאם טענה שהם פגעו מינית בביתו בת הארבע של האב, ובעקבות דחיית הבקשה חייב בית המשפט את האם לשלם לאב ולאחותו הוצאות משפט בסכום כולל של: 22.500 ₪.

מהנתונים העובדתיים אשר תוארו בפסק הדין עולה שהאישה הגישה בקשה למתן צו הרחקה כנגד האב ואחותו בגין פגיעה מינית במעמד צו אחד כשישה חודשים לפני הדיון בבקשה זו, אלא שבהסכמת הצדדים צו הגנה זה בוטל ללא צו הוצאות. יחד עם זאת הוסכם בין הצדדים שהאב לא יחזור לדירת המגורים המשותפת אלא לצורך נטילת חפציו האישיים.

גורמי הרווחה בעירייה נדרשו על ידי בית המשפט להסדיר מפגש דחוף בין האב לשני הילדים במרכז הקשר וגם לקבוע בהקדם הסדרי ראייה וביקורים נוספים. במעמד הדיון הורה בית המשפט למחלקת הרווחה להגיש לו תסקיר ראשוני תוך 30 יום.

בדיון שנערך כשישה שבועות לאחר מכן סוכמו בין ההורים הסדרי ראיה בין האב לילדים, ובית המשפט נתן לכך תוקף של החלטה. בדיון נוסף שנערך כשלושה חודשים לאחר מכן כבר עמד על שולחנו של בית המשפט תסקיר משלים מאת המחלקה לשירותים חברתיים אשר בו העובדת הסוציאלית שנבחרה לטפל בתיק המליצה שלאור הטענות הקוטביות בין בני הזוג רצוי שהם יופנו יחדיו לבחינת מסוגלות הורית.

בית המשפט קיבל את המלצת העובדת הסוציאלית במלואה, שלח את ההורים לבדיקת מסוגלות הורית במכון אשר על פי המלצת העובדת הסוציאלית עוסק בכך, והמכון החל את עבודתו מייד עם קבלת הצו.

עוד לא יבשה הדיו על החלטת בית המשפט שהפנה את בני הזוג לבחינת מסוגלות הורית והאם פנתה פעם נוספת לבית המשפט בבקשה למתן צו הגנה כנגד האב ואחותו אך הפעם פנתה לבית משפט השלום ברמלה ובבקשתה זו עוד הוסיפה שהילדים דיווחו בעצמם למנהלת המכון על ההתעללות המינית הקשה נגדם.

לנוכח הטענות הקשות שהעלתה האישה בבקשה זו נתן בית המשפט השלום ברמלה צו הגנה במעמד צד אחד כנגד הרב והאחות והעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. בדיון אשר נערך במעמד שני הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון כבר הונחה על שולחנו של בית המשפט חוות דעתה של מנהלת המכון אשר מונתה ליתן חוות דעת על המסוגלות ההורית של האב והאם.

מסקנות מנהלת המכון אשר על פי כישוריה הינה פסיכולוגית מומחית בתחום הפגיעה המינית בקטינים נכתבו לגופן אך יחד עם זאת נכתב על ידה שרצוי מאוד שינתן חיסיון למסקנותיה בפני שני ההורים.   

לנוכח התנהלות האישה בכל ההליכים בבתי המשפט, ולנוכח מסקנות מנהלת המכון אשר נדרשה לתת חוות דעת בדבר המסוגלות ההורית של שני ההורים ובתוך כך גם הביעה דעתה בדבר האפשרות לפגיעה מינית של הילדים בידי האב ו/או אחותו הגיע בית המשפט לכלל מסקנה חד משמעית שהוא אינו נותן אמון בדברי האישה.

בית המשפט הוסיף וכתב שהאב ואחותו נחשפו לדברים חמורים, קשים ומבישים ואין לו אלא לומר כי מטרות זרות, קשות וחמורות כשלעצמן הינן עומדות בדבר בקשת האם למתן צו הגנה כנגד האב.

דחיית בקשת האישה למתן צו ההגנה והתנהלותה של האם לאורך כל התהליך הביא את בית המשפט לכלל החלטה שיש לעשות במקרה זה שימוש בסעיף 11 לחוק למניעת אלימות במשפחה אשר מאפשר לפסוק הוצאות משפט על בקשת סרק.

לפיכך, חייב בית המשפט את האם לשלם לאב 15,000 ₪ לאב, 5,000 ₪ לאחותו ו- 2,500 ₪ לאוצר המדינה.   

והינה נפגשים אנו בעוד פסק דין אשר מוכיח שבבתי המשפט ניתן לשמור על זכויות הגבר במשפחה, ושוב מלמדת אותנו המציאות שמי שמעיז לעמוד על זכויותיו הלגיטימיות עשוי ברוב המקרים גם להצליח לקבל אותם על אף הקושי שבדבר.

צו הרחקה מהבית ומהילדים הינו צו אשר ניתן כנגד אדם אשר נמצא כי הוא הוא מהווה סכנה כלפי מי ששוכן בבית. הצו ניתן בדרך כלל ע"י בית המשפט אך קיים גם צו הרחקה משטרתי.

צו ההרחקה בבית המשפט יכול להיות זמני, במעמד מגיש הבקשה לצו ההגנה, עד לדיון בבית המשפט שיערך תוך 7 ימים מיום שניתן ולבית המשפט הסמכות להאריך את הצו עד שנה ובמקרים חריגים וקיצוניים ינתן צו הרחקה קבוע, ללא הגבלת זמן. צו הרחקה משטרתי ינתן לתקופה קצרה וקצין משטרה יכול לתת צו של הרחקה של עד 30 ימים.

נשים רבות עושות שימוש לרעה באפשרות, הקלה יחסית, להרחיק את הבעל או האב מהבית ומהילדים וזאת בכדי לקדם שלא כדין את עניינן בהליכי הגירושין ובזאת נעסוק גם במאמר זה.

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

אין חולק שהרחקתו של אדם מביתו גורמת לו הפסד כספי, צער ועגמת נפש גדולים. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר הוא מקבל צו הרחקה מהבית ומהילדים לאחר שהוא מואשם בתלונת שווא על אלימות ו/או מעשים פליליים כלשהם כנגד בת הזוג ו/או הילדים.

החוק, ובעיקר הפסיקה נתנו בעבר לנשים לעשות שימוש רב וחופשי בנשק ההרחקה של הגבר מהבית בתקופת הליכי הגירושין והדבר גרם לנזק חברתי רב. בקרב נשים נודע, לעיתים בהמלצת עורכי דין, כי יש בידן נשק רב עצמה אשר יאפשר להם להרחיק את הגבר מהבית, ובכך להתעלל בו, לקבל שליטה מוגברת על הבית והילדים, ולהגיע להישגים בענייני הכספים והרכוש המשותף.

אך לא עוד !!! במשטרת ישראל ובבתי המשפט הגיעו בשנים האחרונות למסקנה כי רוב התלונות והבקשות לצווי ההגנה הינן שקריות, ובמסגרת הליכי הגירושין לא נועדו אלא לגרום לגבר נזק. ולפיכך כיום, תלונה של אישה במשטרה על אלימות של גבר כנגדה נבחנת בזהירות רבה ובתי המשפט מחייבים לא אחת נשים בהוצאות משפט כאשר נימצא כי הגישה בקשת שווא.

 יחידת אלמ"ב ( אלימות במשפחה ) במשטרה

ריבוי תלונות של נשים כנגד גברים על אלימות במשפחה הביא את משטרת ישראל להכשיר לפני כעשור שנים מערך חוקרים מיוחד אשר נועד לטפל באירועי אלימות במשפחה (יחידת אלמ"ב). מערך זה היה אמור להתמודד בצורה מקצועית והוגנת עם בעיות של אלימות במשפחה, אלא שבעבר, ולעיתים גם כיום היחידה עושה לעצמה חיים קלים בכך שהיא מרחיקה גבר מהבית גם כאשר מדובר בתלונת שווא של האישה, ככל שהגבר איננו עומד על חפותו.

צו הרחקה מהבית לשבעה ימים עד חודש ללא ראיות

תלונה של האישה במשטרה בגין אלימות במשפחה או על כל מעשה פלילי יכולה לגרום לכך שהמשטרה תרחיק את הגבר מהבית לשבעה עד עשרה ימים, ובחתימת קצין משטרה עד חודש. בעבר הגבר הורחק אף מבלי שהאישה הציגה בפני החוקרים המשטרה בדל של ראיה לטענותיה. היו מתייחסים אל הגבר כאשם גם אם היה לו עבר פלילי נקי.

כיום המצב שונה. חוקר אלמ"ב בוחנים את תלונת האישה לעומק, קוראים לגבר לחקירה ואוספים ממנו ראיות. כיום גם ימי ההרחקה מהבית קצרים יותר מאשר בעבר.

תחילתו של אירוע אלימות במשפחה

תחילתו של אירוע נשוא תלונת האישה במשטרה על אלימות במשפחה יכול להיות בהתגרות שלה בגבר תוך הפעלת פרובוקציות בכדי לגרום לו להתפרצות. האישה יכולה להגיש תלונה על אלימות שלא הייתה, להוציא דברים שקרו בוויכוח שיגרתי בין בני הזוג מתוחים מהקשרם ולהוסיף דברים שלא נאמרו, וכל זאת בכדי לרתום את חוקרי היחידה לטיפול באלימות במשפחה לצרכיה.

בקשה בבית המשפט למתן צו הרחקה במעמד צד אחד

לצידה של האישה עומד גם בית המשפט אשר מאפשר לה להגיש בקשה לצו הגנה במעמד צד אחד על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1951, ועל פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

בית המשפט אמנם נוהג, למען הזהירות, לתת צו הרחקה מהבית כנגד הגבר במעמד צד אחד, אך הגבר יוכל להציג את גרסתו לטענות האישה בדרך כלל תוך ארבעה ימים מיום שהוגשה הבקשה, בדיון שנקבע במעמד שני הצדדים.

הרחקה כנגד הגבר לתקופה של עד שלושה חודשים

החוק מאפשר לאישה לדרוש להרחיק את הגבר מהבית לשלושה חודשים בדיון במעמד שני הצדדים, ואולם כיום הולכים ומתמעטים המקרים בהם בתי המשפט נעתרים לבקשת האישה. תוצאת הדיון בדרך כלל מובילה להסכמה של מעין שביתת נשק והפרדת כוחות בין בני הזוג אשר תאפשר, לעיתים אפילו תחת איום של סנקציות כספיות, את המשך החיים תחת אותה קורת גג..

כיצד להתמודד בהצלחה עם טענות סרק מצד האישה

במציאות, אישה יכולה להגיש תלונות שווא על אלימות במשפחה מתוך קלות דעת, קבלת עצות שגויות, הסתה מגורמים חיצוניים בלתי אובייקטיביים, יצר נקם, או אפילו מתוך כוונה ברורה ללחוץ על הגבר חזק במקום שיש לה יתרון על פניו במטרה נחושה להגיע להישגים במאבקה נגדו על השליטה בבית, ברכוש ובילדים בתקופת הליכי הגירושין.

ולמרות האמור לעיל הרי שניתן לצמצם באופן משמעותי את הנזק אשר עלול להיגרם לגבר כתוצאה מהגשת תלונות השווא במשטרה וגם את ההליך הסדרתי לפיו הגבר מורחק מהבית בצו הרחקה על ידי בתי המשפט.

על הגבר להיות מוכן וערני לדברים שהאישה מטיחה כלפיו, לתעד שיחות ומעשים שהאישה עושה בכדי שבבו העת הוא יוכל להציג אותם בכל מקום שהאישה מעלילה עליו כי הוא אלים כלפיה או אפילו מסכן אותה באלימות פיזית או מילולית.

חשוב לגבר להבין ולהפנים כי האישה שאיתה הוא התחתן איננה האישה שממנה הוא עומד להתגרש ולכן עליו להיות מוכן לכל הפתעה שלא תבוא ולעמוד על זכויותיו בכל מקום שהוא נדרש לכך.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

עוד מאמרים בנושאים דומים:

• אלימות במשפחה

• צו הגנה

• מניעת הטרדה מאיימת