גירושין  |  בתי המשפט ובתי הדין  |  הסכם גירושין  |  גט פיטורין  |  סרבני גט  |  התרת נישואין  |  גירושים בהסכמה

משמורת משותפת של שני ההורים

משמורת משותפת אינו מושג חדש אם כי שבעבר נעשה בו שימוש מועט. בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר הסכמי גירושין בהם מופיעה הסכמה על משמורת משותפת של שני ההורים. הכלל המרכזי הוא שכאשר משמורת ילדים נמצאת אצל הורה אחד, ההורה השני זכאי לקבל הסדרי ראייה, וכאשר המשמורת היא משותפת בין שני ההורים, ישנו שוויון מלא בין ההורים בחלוקת הזמן שבוא הילדים נמצאים אצל כל אחד מהם ונשיאה בכל האחריות ההורית הכרוכה בכך.

לציין, שבמשמורת רגילה ההורה המשמורן אחראי כמעט לכל הטיפול השוטף בסדר יומם של הילדים לעומת ההורה שמקבל את הסדרי הראייה לוקח אחריות שווה עם ההורה המשמורן בנושאים אשר הינם מעבר לסדר יומם הרגיל של הקטינים, כגון: טיפולי שיניים, משקפיים, חוגים, קייטנות, יציאה לחו"ל, ניתוחים וכד'

מאיין מגיע הרצון לקיים משמורת משותפת

הרצון לקבל משמורת על ילד יכול לנבוע מרגש חזק ועמוק של ההורה, אשר חש שהוא רוצה להיות שותף מלא בגידול, בחינוך ובחייו של ילדו, וגם רוצה שהילד יהיה מעורב בחייו שלו, ולא יראה אותו רק כמקור מימון הדואג לצרכיו החומריים. מן הצד השני, ישנם הורים שאין להם כל עניין לשמר קשר עם ילדיהם, והם עושים את המינימום המחויב מהם על פי החוק.

התקדמות הדור לעבר משמורת משותפת

בעוד שבעבר, בעיקר עקב מחויבות לפרנסה, אבות היו מעדיפים להשאיר את משמורת הילדים אצל האם. כיום, יותר ויותר אבות רוצים להיות שותפים מלאים בחייהם של ילדיהם ועל כן הם רוצים ליישם את המודל של משמורת משותפת. משמורת משותפת ניתן להסדיר באמצעות הסכם משמורת משותפת או במסגרת תביעה משפטית.

קיימים מקרים שבהם הורה אחד, בעיקר האם, מסרב להסכים למשמורת משותפת, בעיקר מטעמים כלכליים ומטעמי שליטה, אלא שבכך לא תם ונחתם הנושא והזכות לקבל משמורת משותפת בתנאים מסוימים עדיין קיימת לאב.

דיני משפחה בישראל נקבעים על פי דין אזרחי שבמקרים מסוימים מפנה אל הדין העברי. בענייני משמורת ילדים הדין החל הינו דין אזרחי אשר קובע שמשמורת הילדים תיקבע על פי טובתם בלבד.

שמירה על זכויות הגבר במשפחה במקרים אשר קשורים למשמורת משותפת

אחת מהתחבולות של נשים כנגד דרישת האב לקבל משמורת משותפת או אפילו הסדרי ראייה הינה הגשת תלונת שווא במשטרה ו/או הגשת בקשה למתן צו הגנה בכדי להרחיק את האב מהבית ומהילדים, ובכך גם להרחיק אותו מהסיכוי לקבל משמורת משותפת של שני ההורים.

שמירה על זכויות הגבר במשפחה בעניין זה הינה לתת לגבר את הכלים בכדי להתמודד עם תלונות שווא של האם במשטרה, להתמודד עם דרישתה למתן צו הרחקה מהבית כנגד האב ומתן סיכוי אמיתי לאב להתמודד עם האם על משמורת הילדים.

פניה עצמאית לטיפול בהשגת משמורת משותפת בידי עו"ד לגירושין

יצוין שפניה עצמאית לעו"ד לגירושין אשר נתפס כמומחה לדיני משפחה יכולה להועיל לפתרון הסוגיה, אלא שבכדי לטפל בסוגיה קשה זו יש צורך בהרבה ניסיון וידע מהשטח. לפיכך אב אשר מעוניין לפעול בסוגיה זו טוב יעשה אם יפנה לאידאה שאז יוכל לקבל באופן ודאי את מירב הפתרונות המתאימים לסוגיה וגם הפניה לטיפול בידי עו"ד לגירושין מומחה שיתן שרות מקצועי מול בית המשפט בצמוד להנחיות פרקטיות מהיועצים באידאה.

צו הרחקה מהבית ומהילדים הינו צו אשר ניתן כנגד אדם אשר נמצא כי הוא הוא מהווה סכנה כלפי מי ששוכן בבית. הצו ניתן בדרך כלל ע"י בית המשפט אך קיים גם צו הרחקה משטרתי.

צו ההרחקה בבית המשפט יכול להיות זמני, במעמד מגיש הבקשה לצו ההגנה, עד לדיון בבית המשפט שיערך תוך 7 ימים מיום שניתן ולבית המשפט הסמכות להאריך את הצו עד שנה ובמקרים חריגים וקיצוניים ינתן צו הרחקה קבוע, ללא הגבלת זמן. צו הרחקה משטרתי ינתן לתקופה קצרה וקצין משטרה יכול לתת צו של הרחקה של עד 30 ימים.

נשים רבות עושות שימוש לרעה באפשרות, הקלה יחסית, להרחיק את הבעל או האב מהבית ומהילדים וזאת בכדי לקדם שלא כדין את עניינן בהליכי הגירושין ובזאת נעסוק גם במאמר זה.

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

אין חולק שהרחקתו של אדם מביתו גורמת לו הפסד כספי, צער ועגמת נפש גדולים. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר הוא מקבל צו הרחקה מהבית ומהילדים לאחר שהוא מואשם בתלונת שווא על אלימות ו/או מעשים פליליים כלשהם כנגד בת הזוג ו/או הילדים.

החוק, ובעיקר הפסיקה נתנו בעבר לנשים לעשות שימוש רב וחופשי בנשק ההרחקה של הגבר מהבית בתקופת הליכי הגירושין והדבר גרם לנזק חברתי רב. בקרב נשים נודע, לעיתים בהמלצת עורכי דין, כי יש בידן נשק רב עצמה אשר יאפשר להם להרחיק את הגבר מהבית, ובכך להתעלל בו, לקבל שליטה מוגברת על הבית והילדים, ולהגיע להישגים בענייני הכספים והרכוש המשותף.

אך לא עוד !!! במשטרת ישראל ובבתי המשפט הגיעו בשנים האחרונות למסקנה כי רוב התלונות והבקשות לצווי ההגנה הינן שקריות, ובמסגרת הליכי הגירושין לא נועדו אלא לגרום לגבר נזק. ולפיכך כיום, תלונה של אישה במשטרה על אלימות של גבר כנגדה נבחנת בזהירות רבה ובתי המשפט מחייבים לא אחת נשים בהוצאות משפט כאשר נימצא כי הגישה בקשת שווא.

 יחידת אלמ"ב ( אלימות במשפחה ) במשטרה

ריבוי תלונות של נשים כנגד גברים על אלימות במשפחה הביא את משטרת ישראל להכשיר לפני כעשור שנים מערך חוקרים מיוחד אשר נועד לטפל באירועי אלימות במשפחה (יחידת אלמ"ב). מערך זה היה אמור להתמודד בצורה מקצועית והוגנת עם בעיות של אלימות במשפחה, אלא שבעבר, ולעיתים גם כיום היחידה עושה לעצמה חיים קלים בכך שהיא מרחיקה גבר מהבית גם כאשר מדובר בתלונת שווא של האישה, ככל שהגבר איננו עומד על חפותו.

צו הרחקה מהבית לשבעה ימים עד חודש ללא ראיות

תלונה של האישה במשטרה בגין אלימות במשפחה או על כל מעשה פלילי יכולה לגרום לכך שהמשטרה תרחיק את הגבר מהבית לשבעה עד עשרה ימים, ובחתימת קצין משטרה עד חודש. בעבר הגבר הורחק אף מבלי שהאישה הציגה בפני החוקרים המשטרה בדל של ראיה לטענותיה. היו מתייחסים אל הגבר כאשם גם אם היה לו עבר פלילי נקי.

כיום המצב שונה. חוקר אלמ"ב בוחנים את תלונת האישה לעומק, קוראים לגבר לחקירה ואוספים ממנו ראיות. כיום גם ימי ההרחקה מהבית קצרים יותר מאשר בעבר.

תחילתו של אירוע אלימות במשפחה

תחילתו של אירוע נשוא תלונת האישה במשטרה על אלימות במשפחה יכול להיות בהתגרות שלה בגבר תוך הפעלת פרובוקציות בכדי לגרום לו להתפרצות. האישה יכולה להגיש תלונה על אלימות שלא הייתה, להוציא דברים שקרו בוויכוח שיגרתי בין בני הזוג מתוחים מהקשרם ולהוסיף דברים שלא נאמרו, וכל זאת בכדי לרתום את חוקרי היחידה לטיפול באלימות במשפחה לצרכיה.

בקשה בבית המשפט למתן צו הרחקה במעמד צד אחד

לצידה של האישה עומד גם בית המשפט אשר מאפשר לה להגיש בקשה לצו הגנה במעמד צד אחד על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1951, ועל פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

בית המשפט אמנם נוהג, למען הזהירות, לתת צו הרחקה מהבית כנגד הגבר במעמד צד אחד, אך הגבר יוכל להציג את גרסתו לטענות האישה בדרך כלל תוך ארבעה ימים מיום שהוגשה הבקשה, בדיון שנקבע במעמד שני הצדדים.

הרחקה כנגד הגבר לתקופה של עד שלושה חודשים

החוק מאפשר לאישה לדרוש להרחיק את הגבר מהבית לשלושה חודשים בדיון במעמד שני הצדדים, ואולם כיום הולכים ומתמעטים המקרים בהם בתי המשפט נעתרים לבקשת האישה. תוצאת הדיון בדרך כלל מובילה להסכמה של מעין שביתת נשק והפרדת כוחות בין בני הזוג אשר תאפשר, לעיתים אפילו תחת איום של סנקציות כספיות, את המשך החיים תחת אותה קורת גג..

כיצד להתמודד בהצלחה עם טענות סרק מצד האישה

במציאות, אישה יכולה להגיש תלונות שווא על אלימות במשפחה מתוך קלות דעת, קבלת עצות שגויות, הסתה מגורמים חיצוניים בלתי אובייקטיביים, יצר נקם, או אפילו מתוך כוונה ברורה ללחוץ על הגבר חזק במקום שיש לה יתרון על פניו במטרה נחושה להגיע להישגים במאבקה נגדו על השליטה בבית, ברכוש ובילדים בתקופת הליכי הגירושין.

ולמרות האמור לעיל הרי שניתן לצמצם באופן משמעותי את הנזק אשר עלול להיגרם לגבר כתוצאה מהגשת תלונות השווא במשטרה וגם את ההליך הסדרתי לפיו הגבר מורחק מהבית בצו הרחקה על ידי בתי המשפט.

על הגבר להיות מוכן וערני לדברים שהאישה מטיחה כלפיו, לתעד שיחות ומעשים שהאישה עושה בכדי שבבו העת הוא יוכל להציג אותם בכל מקום שהאישה מעלילה עליו כי הוא אלים כלפיה או אפילו מסכן אותה באלימות פיזית או מילולית.

חשוב לגבר להבין ולהפנים כי האישה שאיתה הוא התחתן איננה האישה שממנה הוא עומד להתגרש ולכן עליו להיות מוכן לכל הפתעה שלא תבוא ולעמוד על זכויותיו בכל מקום שהוא נדרש לכך.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

עוד מאמרים בנושאים דומים:

• אלימות במשפחה

• צו הגנה

• מניעת הטרדה מאיימת