האם יש לדרוש משמורת ילדים משותפת כברירת מחדל ?

משמורת בהגדרה

משמורת באה מהמילה שמירה והיא מבטאת מצב המשפטי שבו דבר מה נמצא בידיו או בחזקתו של שומר על כל החובות והזכויות הנלוות לכך. ככל שמדובר בדבר חפצי הנמצא בחזקתו של אדם בדרך כלל לא תסתמן בעיה כל שהיא, ואולם כאשר מדובר בילד קטין, אפילו להגדרה המשפטית מילולית יש משמעות גדולה ועל כן יש לומר שכיום כבר נהוג לעבור מהגדרה של משמורת ילדים להגדרה של אחריות הורית.

משמורת עיקרית בהגדרה

הוריו של ילד אשר אינם גרים יחד ירצו באופן טבעי קשר עם הילד שלהם על פי המסגרת המשפטית המאפשרת זאת ועל פי יכולתם. משמורת עיקרית או משמורת יחידנית כפי שלעיתים נהוג לכנות הינה נורמה משפטית שבא ילד נמצא אצל הורה אחד יותר מאשר אצל ההורה השני.

החוק והפסיקה בבתי המשפט נותנים לאם יתרון לקבל משמורת עיקרית על ילדים וודאי עד גיל 6 על פי עקרון חזקת הגיל הרך לפיו טובתו של ילד עד גיל 6 להיות במשמורת עיקרית של האם ככל שלא הוכח אחרת.

הטעמים הקדומים לקביעת משמורת עיקרית לאם היו נעוצים בעובדה שרוב האמהות בעבר היו המטפלות העיקריות בבית, הכולל טיפול בצרכי הבעל והילדים. הבעל היה אחראי על כלכלת המשפחה כולה.

והינה כי כן על פי אותו היגיון קבע גם הדין העברי שהבן אצל האם עד גיל 6, והבת למשמורת האם לעולם. בתי המשפט עוד הוסיפו מעצמם (דבר שלא נקבע על ידי הדין העברי) כי אין מפרידים בין אחים ויש לקבוע מקום מגורים עיקרי לילדים בכדי לשמור על היציבות הפיזית והנפשית שלהם.
למעשה, הדין הקובע בישראל הינו הדין האזרחי אשר מכיר בעקרון טובת הילד כעקרון על בכל קביעה הקשורה לענייניו של ילד, אך יודגש כי גם הדין העברי מכיר בטובת הילד כעקרון על ואולם דרכו של הדין העברי לקיים זאת שונה מהדין האזרחי.

משמורת משותפת בהגדרה

משמורת ילדים משותפת הינה מצב משפטי אשר בו הילד שוהה במחצית הזמן הפנוי שלו עם האם ובמחצית השנייה של הזמן עם האב.

כאמור, בעבר אימהות נדרשו להשאר בבית בכדי לעשות את מלאכות הבית ולטפל בילדים, ואולם כיום רוב האמהות יוצאות לעבודה ואף מפתחות קריירה. נמצא כי המכשירים החשמליים בבית עושים את רוב העבודות והילדים נמצאים במסגרות החינוך כך שלאם מתפנה זמן רב לטיפוח עצמה וקישוריה.

מחויבות האם לעבודה מחוץ לבית ולקריירה גוזלת ממנה הרבה זמן על חשבון הזמן עם הילדים ועל כן האב, בין מכורח ובין מרצון, נדרש להגדיל את הנוכחות הפיזית שלו בחיי הילדים.

בפועל נמצא כי ברוב המשפחות נוטל האב חלק נכבד בנטל גידול הילדים, לעיתים אף יותר מהאם, ואין זאת כי אם משמורת משותפת הלכה למעשה.

מדוע יש לעמוד על קבלת משמורת משותפת כברירת מחדל ?

אין ספק כי שינויים וזעזועים פתאומיים גורמים לפגיעה בטובתו של ילד, כך שכאשר ילד רגיל להתראות עם שני הורים באופן שווה ובמעמד שווה, כל שינויי בתנאים הללו גורם לילד למשבר.

הליך פרידה בלתי שוויוני בין הוריו של ילד אשר גורם לאב להראות בעניי הילד כאל הורה סוג ב' בעוד שקודם לכן היה האב דמות מאוד דומיננטית בחיי הילד גורם לפגיעה נפשית חמורה בילד.

ויתרה מזאת, החזקה כי טובת הילדים להיות במשמורת עיקרית של האם תאפשר לה להתעמר באב באופן שבו היא תוכל להרחיק את האב מהילד בטענות שווא, לקבל מזונות מהאב עבור הילד, לעשות לאב צווי עיכוב יציאה מהארץ ואף לדרוש לאסור את האב אם לא יעלה בידו לשלם את המזונות הגבוהים שנפסקו לו.

למעשה, הילד עלול להפוך לבן ערובה בידי האם בכדי שתוכל להשיג שליטה, נקמה או לשם הגעה להישגים בלתי שוויוניים ברכוש, משאבים ומזונות.

קביעת משמורת משותפת כברירת מחדל מוציאה את הילד מהמאבקים בין ההורים והיא משדרת לילד כי לשני ההורים יש מעמד שווה בחייו. יודגש כי לאם אין כיום שום יתרון במסוגלות הורית על פני האב והדבר חייב לקבל גם הכרה מלאה וגם ביטוי מלא בפסיקת בית המשפט.

משמורת משותפת איננה מוכרת כיום כברירת מחדל והסיבה העיקרית לכך הינה שהרבה אבות אינם דורשים זאת ואינם מתעקשים על כך. למעשה, יש אבות שאינם מסתכלים על העתיד שלהם ושל הילדים אלא רק אל ההווה ובכך נגרמים להם ולילדים נזקים שניתן למנוע.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

 

נדחתה בקשה של אם להעביר את הילדים למקום מרוחק מהאב

פסקי דין אשר נתנו בעשורים האחרונים על ידי בתי המשפט דיברו על עקרון טובת הילד כשיקול על במשפט הישראלי בכלל ובדיני משפחה בפרט. אלא שאז עקרון טובת הילד היה צמוד מאוד לענייניו של הורה המשמורן שהיה בדרך כלל האם, כך שהאב היה נאלץ להיכנע לתכתיבים המשתנים של האם בגידול הילדים.

שינויים חברתיים שנערכו בשנים האחרונות לרבות מסקנות ועדת שניט, מסקנות ועדת שיפמן והאמנה הבינלאומית לזכויות הילד, הביאו את בתי המשפט לכלל הכרה שילד זקוק לאב בדיוק כפי שהוא זקוק לאם. משמורת ילדים כבר אינה טאבו לאם, ויחד עם זאת יש להשוות את התנאים שבהם שוהה הילד אצל האם לתנאים בהם הילד שוהה אצל האב.

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דחה בית המשפט בקשה של אם להעביר את הילדים למקום מרוחק מהאב לאור המלצות תסקיר סעד אשר הובא לפניו.

בתסקיר הסעד הומלץ שהאם תקבל את משמורת הילדים בישוב בו בני הזוג גרים ולאב ינתנו הסדרי ראיה. כמו כן הומלץ שהעברת הילדים למקום מרוחק מהאב יקשה על קיום הסדרי הראיה ולילדים יגרם נזק נוסף על הנזק אשר נגרם להם כתוצאה ממשבר הגירושין בין ההורים.

בית המשפט לענייני משפחה אימץ את מסקנות התסקיר במלואם ופסק שהעתקת מגורי הילדים למקום מרוחק מהאב תפגע באופן משמעותי בקשר שבין האב לילדים, הגם שהילדים עצמם אינם מעוניינים לעבור למקום אחר אלא להישאר בקרבת האב. בית המשפט הוסיף ופסק שבמידה והאם תחליט על דעתה בלבד להעביר את הילדים למקום מרוחק מהאב המשמורת על הילדים תעבור לאב.

על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ערערה האם לבית המשפט המחוזי אשר דחה את הערעור וסיכם שיש לבחון את עקרון טובת הילד, מעת לעת, על פי הנסיבות והתנאים המשתנים. כל החלטה שתתקבל, גם בתנאים המשתנים צריכה להבטיח את המשך הקשר בין הילדים לבין ההורה הלא משמורן, תוך שקילת כל נתון ונתון במכלול הנסיבות הקשורות לעניין, תוך מתן משקל יחסי לכל אחד מהם, וכל זאת, תוך ראיית טובת הילדים כנקודת מוצא ראשונה ואחרונה לצורך ההכרעה.

בית המשפט המחוזי פסק שאת הקשר בין ההורים לילדים יש לבחון בראיה ניטראלית על פי קריטריונים שיגשימו הלכה למעשה את טובת הילדים ועקב דחיית הערעור חייב בית המשפט המחוזי את האם לשלם לאב הוצאות משפט בסכום של: 10,000 ₪.

הינה כי כן עדים אנו לפסק דין אשר מיטיב עם האב ועם הילדים והעידן שבוא האם שלטה ללא עוררין על עניינם של הילדים הולך ונעלם. יכולים אנו להריע לבית המשפט אשר פוסק את הפסיקות החדשות, אך בל נשכח את הגברים אשר הם אלו אשר דוחפים את השינוי הלאה בזכות תושייה, רצון עז ואמונה בדבר ניתן לממש הלכה למעשה את זכויות הגבר במשפחה.

צו הרחקה מהבית

צו הרחקה מהבית ומהילדים הינו צו אשר ניתן כנגד אדם אשר נמצא כי הוא הוא מהווה סכנה כלפי מי ששוכן בבית. הצו ניתן בדרך כלל ע"י בית המשפט אך קיים גם צו הרחקה משטרתי.

צו ההרחקה בבית המשפט יכול להיות זמני, במעמד מגיש הבקשה לצו ההגנה, עד לדיון בבית המשפט שיערך תוך 7 ימים מיום שניתן ולבית המשפט הסמכות להאריך את הצו עד שנה ובמקרים חריגים וקיצוניים ינתן צו הרחקה קבוע, ללא הגבלת זמן. צו הרחקה משטרתי ינתן לתקופה קצרה וקצין משטרה יכול לתת צו של הרחקה של עד 30 ימים.

נשים רבות עושות שימוש לרעה באפשרות, הקלה יחסית, להרחיק את הבעל או האב מהבית ומהילדים וזאת בכדי לקדם שלא כדין את עניינן בהליכי הגירושין ובזאת נעסוק גם במאמר זה.

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

אין חולק שהרחקתו של אדם מביתו גורמת לו הפסד כספי, צער ועגמת נפש גדולים. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר הוא מקבל צו הרחקה מהבית ומהילדים לאחר שהוא מואשם בתלונת שווא על אלימות ו/או מעשים פליליים כלשהם כנגד בת הזוג ו/או הילדים.

החוק, ובעיקר הפסיקה נתנו בעבר לנשים לעשות שימוש רב וחופשי בנשק ההרחקה של הגבר מהבית בתקופת הליכי הגירושין והדבר גרם לנזק חברתי רב. בקרב נשים נודע, לעיתים בהמלצת עורכי דין, כי יש בידן נשק רב עצמה אשר יאפשר להם להרחיק את הגבר מהבית, ובכך להתעלל בו, לקבל שליטה מוגברת על הבית והילדים, ולהגיע להישגים בענייני הכספים והרכוש המשותף.

אך לא עוד !!! במשטרת ישראל ובבתי המשפט הגיעו בשנים האחרונות למסקנה כי רוב התלונות והבקשות לצווי ההגנה הינן שקריות, ובמסגרת הליכי הגירושין לא נועדו אלא לגרום לגבר נזק. ולפיכך כיום, תלונה של אישה במשטרה על אלימות של גבר כנגדה נבחנת בזהירות רבה ובתי המשפט מחייבים לא אחת נשים בהוצאות משפט כאשר נימצא כי הגישה בקשת שווא.

 יחידת אלמ"ב ( אלימות במשפחה ) במשטרה

ריבוי תלונות של נשים כנגד גברים על אלימות במשפחה הביא את משטרת ישראל להכשיר לפני כעשור שנים מערך חוקרים מיוחד אשר נועד לטפל באירועי אלימות במשפחה (יחידת אלמ"ב). מערך זה היה אמור להתמודד בצורה מקצועית והוגנת עם בעיות של אלימות במשפחה, אלא שבעבר, ולעיתים גם כיום היחידה עושה לעצמה חיים קלים בכך שהיא מרחיקה גבר מהבית גם כאשר מדובר בתלונת שווא של האישה, ככל שהגבר איננו עומד על חפותו.

צו הרחקה מהבית לשבעה ימים עד חודש ללא ראיות

תלונה של האישה במשטרה בגין אלימות במשפחה או על כל מעשה פלילי יכולה לגרום לכך שהמשטרה תרחיק את הגבר מהבית לשבעה עד עשרה ימים, ובחתימת קצין משטרה עד חודש. בעבר הגבר הורחק אף מבלי שהאישה הציגה בפני החוקרים המשטרה בדל של ראיה לטענותיה. היו מתייחסים אל הגבר כאשם גם אם היה לו עבר פלילי נקי.

כיום המצב שונה. חוקר אלמ"ב בוחנים את תלונת האישה לעומק, קוראים לגבר לחקירה ואוספים ממנו ראיות. כיום גם ימי ההרחקה מהבית קצרים יותר מאשר בעבר.

תחילתו של אירוע אלימות במשפחה

תחילתו של אירוע נשוא תלונת האישה במשטרה על אלימות במשפחה יכול להיות בהתגרות שלה בגבר תוך הפעלת פרובוקציות בכדי לגרום לו להתפרצות. האישה יכולה להגיש תלונה על אלימות שלא הייתה, להוציא דברים שקרו בוויכוח שיגרתי בין בני הזוג מתוחים מהקשרם ולהוסיף דברים שלא נאמרו, וכל זאת בכדי לרתום את חוקרי היחידה לטיפול באלימות במשפחה לצרכיה.

בקשה בבית המשפט למתן צו הרחקה במעמד צד אחד

לצידה של האישה עומד גם בית המשפט אשר מאפשר לה להגיש בקשה לצו הגנה במעמד צד אחד על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1951, ועל פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

בית המשפט אמנם נוהג, למען הזהירות, לתת צו הרחקה מהבית כנגד הגבר במעמד צד אחד, אך הגבר יוכל להציג את גרסתו לטענות האישה בדרך כלל תוך ארבעה ימים מיום שהוגשה הבקשה, בדיון שנקבע במעמד שני הצדדים.

הרחקה כנגד הגבר לתקופה של עד שלושה חודשים

החוק מאפשר לאישה לדרוש להרחיק את הגבר מהבית לשלושה חודשים בדיון במעמד שני הצדדים, ואולם כיום הולכים ומתמעטים המקרים בהם בתי המשפט נעתרים לבקשת האישה. תוצאת הדיון בדרך כלל מובילה להסכמה של מעין שביתת נשק והפרדת כוחות בין בני הזוג אשר תאפשר, לעיתים אפילו תחת איום של סנקציות כספיות, את המשך החיים תחת אותה קורת גג..

כיצד להתמודד בהצלחה עם טענות סרק מצד האישה

במציאות, אישה יכולה להגיש תלונות שווא על אלימות במשפחה מתוך קלות דעת, קבלת עצות שגויות, הסתה מגורמים חיצוניים בלתי אובייקטיביים, יצר נקם, או אפילו מתוך כוונה ברורה ללחוץ על הגבר חזק במקום שיש לה יתרון על פניו במטרה נחושה להגיע להישגים במאבקה נגדו על השליטה בבית, ברכוש ובילדים בתקופת הליכי הגירושין.

ולמרות האמור לעיל הרי שניתן לצמצם באופן משמעותי את הנזק אשר עלול להיגרם לגבר כתוצאה מהגשת תלונות השווא במשטרה וגם את ההליך הסדרתי לפיו הגבר מורחק מהבית בצו הרחקה על ידי בתי המשפט.

על הגבר להיות מוכן וערני לדברים שהאישה מטיחה כלפיו, לתעד שיחות ומעשים שהאישה עושה בכדי שבבו העת הוא יוכל להציג אותם בכל מקום שהאישה מעלילה עליו כי הוא אלים כלפיה או אפילו מסכן אותה באלימות פיזית או מילולית.

חשוב לגבר להבין ולהפנים כי האישה שאיתה הוא התחתן איננה האישה שממנה הוא עומד להתגרש ולכן עליו להיות מוכן לכל הפתעה שלא תבוא ולעמוד על זכויותיו בכל מקום שהוא נדרש לכך.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

 

עוד מאמרים בנושאים דומים: