הורות משותפת או הורות שווה בהגדרתם הינה נשיאה משותפת של שני אפוטרופסיים בחובות על ילד וקבלת הזכות ליהנות מהגידול שלו ומהתוצאות הכרוכות בכך. לעומת משמורת משותפת הורות משותפת נסמכת על קשר קרוב יותר בין ההורים לבין עצמם.

על פניו, הורות משותפת אמורה להיות שותפות נמוכה יותר מהשותפות של משמורת משותפת, וזאת מהטעם שהורות מתקבלת מכוח אפוטרופסות, ואם שני בני זוג הם אפוטרופוסים הרי שגם אם אחד מההורים שוהה עם הילדים יותר מהאחר מכוח היותו הורה משמורן אין לומר שהוא יותר הורה מהאחר.

אלה שעל פי ההגדרה העכשווית של המונח הורות משותפת, בשונה מההגדרה המילולית, הורות משותפת מייצגת קשר קרוב יותר בין ההורים שהילד נמצא במרכז הקשר ביניהם. רק יודגש כי בכל מקרה של הורות, היא ניתנת מכוח האפוטרופסות ואין זה משנה כיצד הילד נולד, היכן, באיזו מסגרת, המגדר של ההורים, הנטיות המיניות שלהם וכד'.

הסכם הורות משותפת

בהורות משותפת נקבעים בדרך כלל כללים ידועים ומוסכמים לעתיד לבוא בקשר לילד, ועד כמה שבין ההורים יתקיים קשר קרוב, לא יתקיים קשר זוגי מכל סוג שהוא. הקשר בין ההורים יהיה על בסיס הורות משותפת מזונות והורות משותפת טיפול והשגחה באופן שווה בין ההורים.

ההורים יכולים לקבוע כי יפתחו חשבון בנק משותף שאליו יפקיד כל אחד מהם כסף לצורכי הילד. ההורים יכולים לחגוג ביחד ימי הולדת בביתו של כל אחד מההורים, במוסדות החינוך או בכל מקום אחר. ההורים יכולים לבלות ביחד עם הילד בכל מקום וככל שלאחד מההורים לא מפריע בן או בת זוג של אחד או שני ההורים יכול להצטרף לקשר.

מתן תוקף משפטי להסכם הורות משותפת

ועם כל הרצון הטוב מצד ההורים יש לציין שכל דבר מוסכם, או לא מוסכם בעניינם של ילדים, לרבות מזונות ילדים, משמורת ילדים, הסדרי ראייה עם הילדים וכל השאר,  מחייב החלטה של בית המשפט או מתן תוקף פסק דין על הסכמה בין ההורים. לרוב, ירצו לתת מתן תוקף פסק דין להסכמתם בנוגע להורות המשותפת עוד בטרם החלה הפריית הביצית, או בטרם נוצר תא השורש הראשון, או לכל הפחות בטרם נוצרו תאי העובר הראשונים.

אלא מהי, בית המשפט ככלל איננו יכול לתת תוקף של פסק דין לעובר כל זמן שלא יצא לאוויר העולם. ולפיכך אין להורים אלא לקוות שאותה הסכמה מוקדמת שהיתה ביניהם בנוגע להורות המשותפת תישאר גם לאחר שהעובר נולד, שאז יוכלו לתת להסכמות אלו תוקף של פסק דין שיאפשר לכל אחד מההורים סוג של שקט נפשי בנוגע לעתיד הקשר עם הילד.

יש להעיר כי גם אם ההורים המיודעים יחתמו על הסכם מוקדם, מנוסח משפטית ככל שיהיה, בפני עורך דין, הסכם זה, פרט להיותו מפרט הצהרת כוונות, לא יחליף ולא יעמוד כנגד החלטת בית המשפט כמפורט לעיל.

הורות משותפת וקשר זוגי

אין ספק שקיומה של הורות משותפת באה על חשבון היכולת של כל אחד מההורים לקיים זוגיות מהטעם שלא כל אדם יהיה מוכן להיכנס לקשר עם אדם שכל מעייניו הינו קשר הורות לילד ובשותפות מלאה עם אדם אחר, צד שלישי. מכאן שקשר זוגי מתפתח של אחד מההורים עם אדם שלישי יכול לפרק את הסידור המורכב והמיוחד העומד בבסיסה של ההורות המשותפת.

ב- עמ"ש 55289-06-20 פלונית נ' פלוני (מחוזי, השופט שאול שוחט, 20.10.21) נדונה האפשרות שבה כל הורה יפקיד סכום מסוים לחשבון בנק ויהיה הורה מרכז שיהיה אחראי על ההוצאות מהחשבון למען הילד.

קשה להאשים אדם אשר מדרך הטבע מעוניין לקיים קשר של זוגיות, וקשה להאשים אדם אשר מדרך הטבע נפגע כאשר הצד השני מפר הסכם, גם אם ההסכם קיבל תוקף פסק דין וגם אם לא, ובמשנה תוקף כאשר מדובר בהפרת הסכם של קשר משפחתי בנוגע לילד.

מכאן שאין זה מן הנמנע שבמקרים מסוימים יצטרך הורה מסוים לפנות לבית המשפט בכדי להסדיר את קשר ההורות באופן שונה מהמוסכם בתחילת הקשר ובהתאם לנסיבות החדשות.

עקרון טובת הילד

לעניין עקרון טובת הילד, אין ספק כי הקשר החיובי והשותפות בין ההורים מקדם את טובתו ואולם האם ניתן להעריך שמדובר בקשר הורי שיכול להתקיים לאורך זמן, האם בשלב מסוים לא תתחיל להתקיים סוג של תחרות בין ההורים שתוביל לנתינת יתר מאחד מהם לילד שעלולה להוביל לחוסר איזון בחיי הילד.

חשוב לציין שגם אם הסכם בין הורים קיבל תוקף של פסק דין אין זה אומר שהנכתב בו הינו סוף פסוק מהטעם שעל פי זכויות הילד במשפחה, וגם על פי זכויות הילד במשפחה, רשאי בית המשפט לשנות כל דבר ועניין, ובכל זמן שמתגלות נסיבות חדשות אשר עלולות לפגוע בילד.

לסיכום

אם הורות בכלל היא דבר מורכב הרי שהורות משותפת הינה מורכבת יותר. לפיכך, על כל אדם אשר מעוניין להיכנס למסגרת של הורות משותפת לקחת בחשבון את כל הסיכונים שבדבר ואת הסיכויים שהקשר ההורי לא יאריך ימים.

ובכל מקרה לגופו חשוב מאוד להתייעץ בסוגיה זו לעומק מהטעם שבמרים פרטיים מיוחדים ביותר ניתן לקיים סוג של הורות משותפת על אף כל הקשיים והמכשולים שבדרך.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

.

מאמרים נוספים:

משמורת ילדים  |  אפוטרופסות  |  הורות  |  הורות משותפת  |  משמורת משותפת  |  אבהות  |  בדיקת אבהות  |  בדיקת מסוגלות הורית | משמורת ילדים לאבא

אנו נמצאים במאה העשרים ואחת ונשים כבר מזמן לא מכבסות בגדים בידיים ולא אופות בתנורי חימר. נשים כבר לא נוטלות לבדן את האחריות על תחזוקת הבית והטיפול בילדים, וגברים כבר לא נוטלים על עצמם לבד את נטל פרנסת הבית והמשפחה. למעשה, אין כיום שום הבדל, לפחות בפוטנציה, בין המטלות שלוקחות על עצמן נשים ואימהות במסגרת המשפחה לבין אלו שלוקחים על עצמם בעלים ואבות.

אם כן, יש לברר מדוע החוק והפסיקה במדינת ישראל עדיין נותנים לאם זכות עודפת לקבל את המשמורת העיקרית על הילדים והאב נאלץ להסתפק בזמני שהות לאחר שההורים נפרדים, מה שאומר שהאב יתראה עם הילדים פחות מהאם ופחות ממה שהוא והילדים היו רגילים להתראות בזמן שהוריהם גרו תחת קורת גג אחת.

ההגדרה של המושג "משמורת ילדים" הינה מצב עובדתי שבו ילדים שוהים אצל הורה ששומר עליהם. כאשר נקבע כי הורה מסוים יקבל משמורת עיקרית הכוונה היא שהילדים נמצאים אצלו ברוב הזמן הפנוי שלהם וההורה השני יקבל זמני שהות מועטים יותר מהאחר עם הילדים. כאשר נקבעת משמורת ילדים משותפת הכוונה היא שהילדים שוהים זמן שווה אצל כל אחד מההורים.

באופן עקרוני, לא נראה כי יש בעיה להחזיק במושג, הדיי ותיק, משמורת ילדים מהטעם שכאשר ילדים נמצאים אצל הורה מסוים, אזי מטבע הדברים הוא שומר עליהם הן מצד של טיפול והשגחה, והן מצד הצרכים הפיזיים הנחוצים להם.

לאחרונה, נכנס מושג חדש ללקסיקון המושגים המשפטיים בדיני משפחה אשר נקרא: "אחריות הורית משותפת". האם מושג זה בא להחליף את המושג משמורת משותפת ? מתברר שלא ממש ! אלא מהי ? המושג אחריות הורית משותפת הוא לא יותר מאשר ביטוי אשר בא לטשטש את הרווח והפער מבחינה לשונית בין משמורת עיקרית לזמני שהות, על אף שבפועל מבחינת זמני השהות של הילדים אצל כל הורה לא השתנה דבר.

הסדר כביל בין הורים לגבי זמני שהות של כל אחד מהם עם הילדים מחייב אישור בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לא יערים קשיים מיוחדים על הורים שיגיעו אליו לאשר הסכם של משמורת עיקרית מול זמני שהות או משמורת משותפת, וזאת ככל שבית המשפט לא רואה כי הדבר עומד בניגוד לטובת הילד.

כאשר אין הסכמה בין הורים לגבי הסדרי השהות, בית המשפט ידרש להכריע בסוגיה על פי החוק והפסיקה הרווחת, כאשר עיקרון טובת הילד הוא זה אשר אמור לעמוד לנגד עיניו של השופט מעל כל שיקול אחר.

כמו בכל סוגיה שבמשפט, עיניו של השופט פונות ראשית לחוק הרלוונטי. ומה אומר סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ? "…. רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שיראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם…." ובהמשך הסעיף כתוב: "אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".

אם כן, רואים אנו כי יש לאימהות עיגון יציב בחוק המכונה "חזקת הגיל הרך" ואשר קובע כי חזקה שטובת הילדים עד גיל 6 להיות במשמורת האם בנסיבות רגילות ועל פי הסיפא של הסעיף נדרשות נסיבות מיוחדות בכדי לפסוק אחרת.

מבלי להתייחס ליתרון שהחוק נותן לאם במשמורת הילדים, יש על פניו היגיון בקביעת חזקת הגיל הרך מהטעם שכאשר הורים מפסיקים לגור תחת קורת גג אחת יש לקבוע במידי, ועוד בטרם יתבררו הסוגיות המורכבות שבמחלוקת בין ההורים, היכן ישהו הילדים ברוב הזמן ובביתו של מי מההורים יקיימו את מרכז החיים שלהם. אך עם זאת, יש הבדל בין פסיקה של משמורת ילדים זמנית והסדרי שהייה זמניים למי מבין ההורים לבין קביעה של משמורת ילדים קבועה.

כידוע, עד לפני מספר שנים נשא האב ברוב נטל תשלום דמי מזונות לילדים ועל כן אבות מהמעמד הסוציו אקונומי הממוצע ומטה נאלצו לעבוד קשה והרבה, עד שלא יכלו להרשות לעצמם לקחת את הילדים לזמני שהות מעבר להסדרי השהייה המקובלים. האבסורד היה שגם אם הילדים היו במשמורת משותפת עדיין נדרש האב לשאת ברוב נטל המזונות ועל כן משמורת משותפת היתה נחלתם של הורים אמידים בלבד.

פסק הדין של בית המשפט העליון משנת 2017 ב- בע"מ 919/15 שינה את מאזן נטל תשלום מזונות הילדים אשר חל על כל אחד מההורים באופן שלגבי ילדים מעל גיל 6 אשר נמצאים במשמורת משותפת, ובשעה שלשני ההורים הכנסה פנויה זהה, לא יחייבו את מי מבין ההורים להעביר על פי מזונות ילדים – הדין החדש האחד לשני וכאן מתקיימת למעשה משוואה אשר מאפשרת לאב ולילדים לשהות ביחד הרבה יותר זמן מבעבר.

אבות רבים עדיין מתמקדים ביתרון שנותנת לאם חזקת הגיל הרך ועל כן נמנעים מלדרוש משמורת משותפת. לפעמים אפילו המחשבה על מאבק משפטי מול האם אשר מערימה קשיים רבים בדיון על משמורת המשותפת מונעת מהם להתחיל את הדיון בסוגיה זו. כאן למעשה ובנקודת זמן זו צריך בית המשפט להיכנס לעובי הקורה ובפסיקה אקטיבית צריך לחזק את ידיו של כל אב אשר יתבע משמורת משותפת ככל שאין נסיבות מיוחדות להורות אחרת.

כפי שנאמר לעיל יש הגיון בקביעת חזקה בדבר משמורת עיקרית לאחד מן ההורים כאשר הורים מפסיקים לגור תחת קורת גג אחת ואולם ההיגיון, הצדק וטובת הילדים אומרים שיש לקבוע משמורת משותפת ככל שאין הסכמה בין ההורים כחזקה אם אין נסיבות מיוחדות אשר יקבעו אחרת ובין היתר ברור כי אם אב לא ידרוש משמורת משותפת לא ניתן להגיד כי קופח באי קבלתה.

אם כן, אב אשר מעוניין במשמורת משותפת על הילדים לא יקבל אם לא ידרוש זאת והטעם המרכזי לקבלת המשמורת המשותפת הינו כי זה גם היה הקשר בין האב לילד בעת שהאב והאם והילד גרו תחת קורת גג אחת. כל טענה או קביעה כנגד אב אשר גידל את הילד, טיפל בו במסירות וטיפח אותו במשך שנים בבית אחד עם האם ואשר אין בהם בכדי להוביל לקבלת משמורת משותפת מהווה עלבון לאב ופגיעה במסוגלות ההורית של האב ופגיעה בטובת הילד.

יש לזכור כי לרוב הוריו של ילד הם האפוטרופוסים הטבעיים שלו ואין לאף הורה יתרון על פני ההורה השני הן במובן של החובות והן מבחינת הזכויות כלפי הילד. ביטול אפוטרופסות על קטין הינה צעד חריג ביותר והוא מתקבל רק במקרים נדירים בשונה ממשמורת ילדים אשר הינה חלק בלתי נפרד מה – אפוטרופסות.

ולסיכום, לכל ידוע שטובת הילדים הינה לשהות במחיצת שני ההורים באופן שווה ועל כן חזקת הגיל הרך איננה צריכה להיות יותר מאשר יתרון זמני שנותן החוק לאם או לאב לאחר שבני הזוג מפסיקים לגור תחת קורת גג אחת.

אז מה צריך האב לעשות ? האב צריך להיות פעיל בחיי הילדים בזמן שהוא גר עם האם ולאחר הפירוד לדרוש משמורת משותפת, אפילו זמנית, בין אם בהסכמת האם ואם אין הסכמה אז בתביעה לבית המשפט.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם