הפרת הסדרי שהות על ידי האם ומה הסנקציות שניתן להטיל עליה

הסדרי שהות כנורמה
כשמדובר בקשרי משפחה אז הסדרי שהות, הסדרי שהייה, או הסדרי ראייה (בכינויים בעבר), הינם הימים שבהם ילדים להורים פרודים שוהים במחיצתו של כל הורה. על פי עקרון טובת הילד וזכויות הוריו מכוח ה- אפוטרופסות יש לכל אחד מההורים ולילד זכות יסוד קנויה לקיים את קשר ההורות ולבלות זמן מה ביחד.

החוק מאפשר להורים פרודים להסכים ביניהם באיזה ימים ושעות ישהו הילדים עם כל אחד מהם אך תוקפו של הסכם זה ככל הסכם בין בני זוג טעון אישור בית המשפט או בית הדין ומשאושר הוא מחייב את ההורים לכל דבר ועניין.

הדעת והמוסר נותנים שכל אחד מההורים יעשה כל שביכולתו בכדי להיטיב עם הילד המשותף, ובין היתר לשמור שלילד תהיה גישה נוחה וראויה להורה השני גם כאשר ההורים כבר אינם גרים יחד. אלא שבזמן תהליך גירושין או הליכי פרידה, מתברר, שחלק מההורים אשר עסוקים במלחמות הפנימיות בניהם זונחים את טובת הילדים, ובמקרים אלו אין מנוס מאשר לערב את בית המשפט בכדי שיתן את ההחלטות המתאימות בסוגיה זו.

משמורת ילדים
על פי מסורת רבת שנים, לאם יש עדיין זכות ראשונים לקבל את הילדים לשהות ברוב הזמן במחיצתה, כלומר לקבל משמורת ילדים עיקרית ובאופן עקרוני אך דיי פשטני הדבר אומר שאם האב רוצה לשהות עם הילדים בנפרד, בניגוד להסכמת האם, הוא צריך להגיש בקשה לבית המשפט אשר יפסוק לו הסדרי שהייה.

עם זאת, זכות האם לקבל את משמורת הילדים איננה מוחלטת וככל שהאב ידע לכלכל את צעדיו בעזרת ייעוץ וטיפול נכונים, כך יתאפשר לו לקבל הסדרי שהייה זמניים באופן כמעט מיידי, אף בניגוד לרצונה של האם, בהליך משפטי מהיר.

קביעת הסדרי שהות
בהעדר הסכמה בין ההורים, בית המשפט נעזר לעיתים קרובות בחוות דעתם של גורמי רווחה שימליצו על הסדרי שהייה אופטימאליים תוך בחינה של כל בני המשפחה.

על פי נוהל בלתי כתוב שירותי הרווחה נוהגים להמליץ בדרך כלל על הסדרי שהייה מקובלים המאפשרים לאב להיות עם הילדים פעמיים בשבוע בימי חול למשך 4-6 שעות, וכן בכל סוף שבוע שני, ובמחצית מהחגים ומחצית מהחופשים.

כאן מדובר בהסדרי שהייה מקובלים כברירת מחדל ואולם אין מניעה שהאב ידרוש וגם יקבל הסדרים מורחבים יותר או משמורת ילדים משותפת כאשר התנאים המתאימים יאפשרו זאת.

הסדרי שהות קבועים, משמורת ילדים משותפת או אחריות הורית משותפת ניתן כאמור לקבוע בהסכם, אך בהעדר הסכמה אין מניעה שהאב יקבל זאת גם בתביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני בניגוד להסכמת האם ובהתאם לטובת הילדים ולרצונם מגיל מסוים.

הפרת הסדרי שהות
כאמור, התנאי לתוקפו של הסכם בין ההורים בנוגע לילדים הינו אישורו של ההסכם על ידי בית המשפט. מכאן שלא ניתן לטעון ל- הפרת הסדרי שהייה כל עוד הסדרי השהייה לא נקבעו בהסכם שיקבל תוקף של פסק דין או שהם נפסקו על ידי בית המשפט במסגרת דיון לגופו של עניין.

כלומר, כל עוד בית המשפט לא נתן החלטה או פסק דין בעניין זה, הורה אשר ימנע מההורה השני את הקשר עם הילדים, או הורה אשר לא יקח את הילדים אליו לא יפר על פי הדין את הסדרי השהות עם הילדים.

הדרך לאכוף הפרת הסדרי שהות
המושג אכיפת הסדרי שהייה איננו יכול להתקיים במונחים הרגילים של האכיפה כמו למשל אכיפת תשלום במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות. מדובר בדרך התנהגות אשר ניתן לפעול כנגדה רק באמצעות הפעלת לחץ של סנקציות כספיות, עד כדי העברת משמורת הילדים להורה השני.

מכוח הכלל של "המוציא מחברו עליו הראייה", אב אשר טוען שהאם הפרה את הסדרי השהייה צריך לפנות בתביעה לבית המשפט ולהוכיח באמצעות ראיות את קיומה של ההפרה. הליך הוכחת ההפרה בדרך כלל איננו הליך של שחור לבן משום שלעיתים יש לכל הורה אשם תורם. מכאן שבדרך כלל, אם כי לא תמיד, בפנייה ראשונה לבית המשפט, גם אם מתברר שהאם מפירה את הסדרי השהייה, בית המשפט יסתפק במתן אזהרה.

האזהרה יכולה להיות באופן שבית המשפט יתרה באם לפרוטוקול שבמידה והיא תסקל את המפגשים של הילדים עם האב בכל דרך שהיא ולרבות בדרך של ניכור הורי יוטל עליה קנס כספי על כל הפרה, או שהמשמורת תועבר לאב.

קיימים מקרים שכבר בדיון ראשון יחייב בית המשפט את האם בהוצאות משפט בגין התנהלותה או שכבר יקבע לפרוטוקול חיוב בסכום כספי על האם בגין כל הפרה. במקרים מסוימים יחייב בית המשפט את ההורים במפגשים של תיאום הורי או טיפול משפחתי.

על אף הקושי לאכוף הסדרי שהייה כמפורט לעיל חשוב להדגיש כי עיקר המחלוקות בעניין משמורת הילדים או האחריות ההורית המשותפת והסדרי השהייה מתקיימים בזמן הליכי הפרידה והגירושין, ולפיכך על האב להשקיע את מירב המאמצים לקבוע אותם בתקופת הליכי הפרידה ולדרוש מהאם לקיים אותם לרבות באמצעות פנייה לבית המשפט.

ברוב המקרים לאחר שההסדרים כבר נקבעים אז הם ימשיכו להתקיים במתכונת שנקבעה בהסכם או בהחלטת בית המשפט, ולעיתים קרובות הסדרי שהייה זמניים או משמורת ילדים זמנית יהפכו לאחר זמן מה גם לקבועים.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

זכויות הגבר במשפחה – כיצד מונעים ומתמודדים עם ניכור הורי

ניכור הורי – הגדרה

ניכור בא מהמילה נוכרי או זר וכאשר ילד מתייחס לאחד מהוריו כאל אדם זר הוא מבצע פעולה של התנכרות. על הצד הקל ההתנכרות באה לידי ביטוי בכך שהילד אינו נשמע לאחד מהוריו ועל הצד הקשה שהילד מאשים את אחד מהוריו בדברים שלא היו ולא נבראו.

להתנכרות הילד לאחד מהוריו יכולות להיות אחת או יותר משלוש סיבות עיקריות. האחת הינה שהילד מייצר בעצמו את הניכור מסיבה אישית פנימית שלו מבלי שתהייה לו סיבה חיצונית לעשות זאת. סיבה שנייה הינה שההתנכרות מגיעה לאחר שהילד חווה פגיעה פיזית ו/או נפשית מההורה אליו הוא מתנכר. וסיבה שלישית הינה שאחד מההורים מסית את הילד כנגד ההורה השני והילד ניכנע להסתה.

ניכור הורי עצמי מצד הילד

ילד יכול לייצר מעצמו ניכור הורי מסיבה רפואית או בעת שהוא נמצא במתח, לחץ, ובעיקר בתקופת ההתבגרות. החוויות של גיל ההתבגרות שונות מילד לילד ולהורים לעיתים קשה להתמודד איתן.

יש הורים אשר מאבדים את הקשר הפורה והמפרה עם הילד אשר בסך הכל מנסה לעמוד על עצמאותו והריחוק שנוצר, בעיקר עקב חוסר הבנה של ההורים בתהליכים הפיזיים והנפשיים שהילד עובר, גורמים לילד להתנכר להוריו, לרוב על הצד הקל.

בגיל ההתבגרות ילד עובר תהליכים פיזיים ופסיכולוגיים משמעותיים ולילד עצמו קשה להתמודד איתן. ההורה שנתפס בעיניי הילד עד גיל ההתבגרות כתומך עלול לאבד את הקשר עם הילד ככל שהוא ינסה להתייחס אליו כאל מי שעדיין לא הגיע לגיל ההתבגרות.

מסתבר שלא רק ילד עובר משבר בגיל ההתבגרות אלא גם הוריו אשר צריכים להתרגל לשינויים שהילד עובר.

למעשה, הורה הוא אדם בוגר ונדרש ממנו, וודאי על ידי הילד, להמשיך ולתמוך בילד גם בימים קשים. ולפיכך, בכדי למנוע ניכור הורי מצד הילד כלפי הוריו בתקופת גיל ההתבגרות על ההורים להיות רגישים וערים לשינויים שהילד עובר ולהתאים את עצמם לכך.

יצוין כי ברוב המקרים מדובר בתופעה חולפת וזאת ככל שההורים לא גורמים לילד נזק נפשי ו/או פיזי בתקופה זו.

כיצד מונעים או מטפלים בניכור הורי של ילד כלפי הורה שפגע בו

הורים מוחזקים כמי שבאופן טבעי יעשו הכל בכדי להיטיב עם הילד. לפיכך ברגיל כל פגיעה בילד תוכר כפגיעה אשר נעשית בתום לב ו/או בחוסר מודעות לפגיעה. יש אמנם מקרים שילד מפתח ניכור הורי כלפי הורה שפגע בו במודע אלא שלא מדובר במקרים רבים.

יש להבין ילד אשר מתנכר להורה שפגע בו ולמען הבריאות הנפשית של הילד אין לדרוש ממנו להתייחס לכך כאל דבר של מה בכך. ילד שנפגע על ידי הורה חייב לעבור טיפול אשר יחזק אצלו את התחושה הפנימית הנכונה כי הוא נפגע בדרך בלתי ראויה, אך עליו להתחזק ולהכיל זאת על אף הקושי שבדבר.
כיצד למנוע או לטפל בניכור הורי כלפי הורה עקב הסתה של ההורה השני כלפי הראשון

כיצד למנוע או לטפל בניכור הורי כלפי הורה עקב הסתה של ההורה השני כלפי הראשון

ככל שמדובר בהורה חזק ובעל נוכחות מוגברת כך תהיה לו האפשרות להסית את הילד כלפי ההורה השני. להסתה יכולות להיות שלוש סיבות עיקריות. האחת, יצר של שליטה. השנייה, יצר נקמה והשלישית הינה קיום אינטרס כל שהוא.

עובדתית, החוק והפסיקה בישראל נותנים לאמהות יתרון בקבלת משמורת הילדים. קבלת המשמורת משמעותה שהילד יהיה ברוב הזמן במחיצת האם והיא זו שנתפסת כהורה העיקרי אשר במקרים רבים מאפשר לה לקחת החלטות משמעותיות על גידול הילד מבלי להתייעץ עם האב ומבלי לקבל את הסכמתו.

למעשה, מדובר בנורמה אשר מאפשרת לאמהות להסית את הילדים כנגד האבות ולהרחיק את הילדים מהם, הן לצורך שליטה, הן לצורך נקמה והן לצורך הגעה להישגים טובים בעניינים כספיים ורכושיים.

יובהר כי ניכור הורי איננו מגיע ביום אחד, מדובר בתהליך אשר ניתן לצפייה עוד מראשיתו. יש להיות רגישים לכל מהלך מצד האם אשר מריח, מיועד או גורם לריחוק של הילד מהאב, לרבות הפרת הסדרי שהייה, ולהתייחס לכך בכובד ראש בכדי שלא ימשיך ויחמיר.

בעניין ניכור הורי אין מה להמתין בציפייה שהדברים יסתדרו מאליהם. יש להבין כי הילד מוחזק כשבוי בידי האם ועל כן יש לפעול מייד בכדי למגר את התופעה. מי שיכול להעניק סיוע למניעת ניכור הורי הינו בית המשפט ושירותי הרווחה וכשמסתמן ניכור הורי יש להפעיל אותם מיד.

חשוב להדגיש כי ככל שיעבור זמן ארוך יותר שבו יתקיים ניכור הורי כך הקשר בין האב לילד יפגע וכך הנזק שיגרם לילד יהיה גדול יותר.

לפרטים נוספים צור קשר

הכוח שלך למזער נזקים בהליך הגירושין

הקדמה

כיום נראה שבכל משפחה מורחבר נמצא בן או בת זוג בהלכי גירושין, או שהם כבר גרושים. האם זה טוב או לא ? זה תלוי בעיניי המתבונן. אבל בדרך כלל, כך אנחנו סבורים, שיש לעשות כל מאמץ בכדי להימנע מכך לאור הנזק הגדול והרוחבי שגורם הליך גירושין ולאחר סיומו.

כמעט בכל תהליך גירושין ניתן למדוד עלייה בסף המתחים והעצמת הרגישויות. וכאשר לבני הזוג יש ילדים ורכוש, סף הרגישויות והחששות מן העתיד לבוא רק הולכים ומתעצמים.

בהסתמן פרוק בתא המשפחתי, יבקש כל אחד מבני הזוג באופן טבעי להישאר במעמד עדיף על בן הזוג האחר, אך ככל שמדובר בבני זוג "רגועים" כך תתאפשר חתימה על הסכם פירוד או הסכם גירושין הוגן בניהם.

אלא שהמציאות מלמדת כי ברוב רובם של הליכי הגירושין של בן ו/או בת הזוג והלחצים הפנימיים ואשר מופעלים עליהם מגורמים שונים, הופכים את הליכי הגירושין לקשים עד בלתי נסבלים.

כלל ראשון – פנייה לייעוץ מוקדם

לכולם ידוע שכאשר אדם צריך לטפל בשן, הוא הולך לרופא שיניים. אלא שביחסי משפחה מסתבר שגברים אינם מתייעצים מספיק ו/או אינם מתייעצים במקומות שיכולים לתת להם תשובות נאמנות לבעיה בהם הם נמצאים, או מה הזכויות והחובות שלהם ומה מצפה להם בעתיד לבוא.

דילוג על ייעוץ מוקדם או הימנעות ממנו עלולה לגרום לגבר לעשות טעויות אשר יגרמו לו נזק, לעיתים בלתי הפיך בעתיד. אם כן, פנייה לייעוץ מוקדם הינה חשובה מאוד למזעור הנזקים בהליך גירושין.

כלל שני – לפעול ביוזמה ולהניע הליכים

אין ספק כי מערכת זוגית אשר מתנהלת בעצלתיים פוגעת בשני בני הזוג ובוודאי בילדים אם יש. ויתרה מזאת, ככל שעובר הזמן שבו לא מטפלים בבעיות הזוגיות, כך הן הולכות ומכבידות על הקשר בין בני הזוג והמשפחה.

אם כן הכלל שני הינו לפעול ביוזמה באופן שיש להניח את הבעיות בין בני הזוג על השולחן לדיון, ובמידת הצורך לפנות לייעוץ זוגי, שאם לא כן, הליכי הגירושין יגיעו וזה רק עניין של זמן.

יובהר כי אם על פי הגבר אין תוחלת להמשך הנישואין, הרי שעליו לפתוח בהליך לקראת סיומם.

כלל שלישי – כיצד לישון עם האויב

כיום, הגשת תלונות שווא במשטרה והגשת בקשות לצו הגנה בבית המשפט על ידי נשים הינם עניין שבשגרה. לנשים ידוע כי במידה והגבר יקבל צו הרחקה מהבית ומהילדים יהיה להן יתרון גדול על פניו בכל הנושאים הקשורים להליכי הגירושין לרבות ענייני הרכוש, מזונות ילדים, משמורת ילדים והסדרי השהיה.

אמנם, למשטרה ולבתי המשפט יש רגישות יתר לביטחון האישה והילדים, ואולם לגבר תהיה נוכחות מוגברת מול טענות השווא של האישה ככל שידע להכין את עצמו באמצעות ראיות חותכות להפרכת טענותיה, כך שהסיכוי שלה להרחיק אותו מהבית יהיה קטן עד בלתי אפשרי.

כלל רביעי – כיצד יש לסיים את קשר הנישואין האם בהסכם גירושין או בהחלטות בית המשפט

כלל עקרוני ידוע הינו שהסכם בשלום עדיף על ניהול מלחמה. ואולם, חשוב לבדוק האם הסכם גירושין יביא בהכרח שלום, והאם הליכה להכרעת בית משפט בנושאים מהותיים הינה בהכרח קיום מלחמה.

יובהר כי הניסיון מלמד שגברים נוטים לוותר לנשים מעבר למה שמגיע להן על פי החוק. האם זה קונה להם שקט נפשי ? התשובה איננה חייב להיות חיובית ! משום שאותה אישה שתקבל יותר ממה שמגיע לה בהסכם, עלולה לדרוש לאחר מיכן יותר ממה שמגיע לה על פי ההסכם לאחר החתימה עליו.

ויתרה מזאת, גברים רבים לא מחשבים את המצב הכלכלי שבו הם ישהו לאחר הגירושין מכוח הסכם הגירושין וכך יוצא שהם ימצאו את עצמם בחיסרון כיס גדול עד שלא יוכלו לעמוד בתשלומי המזונות, לא יוכלו לעמוד בתשלומים שעליהם להוציא עבור הילדים שמגיעים לשהות במחיצתם ואף לא יצליחו לספק את הצרכים האישיים שלהם למחייה.

מסקנה: הסכם שלום עדיף על ניהול מלחמה ככל שהוא צודק וככל שהוא מאפשר לגבר לחיות בשלום ואף להקים משפחה שנייה. או במילים אחרות יש מקרים שעדיף לתת לבית המשפט לפסוק ולא להיכנע לדרישות האישה.

"מלחמה" ? אם צריך להילחם בכדי להשיג צדק, אז שיהיה ! ובכלל, למה לקרוא לזה מלחמה ? שהרי מדובר בעמידה על זכויות בסיסיות וניתן לעשות זאת גם בשקט ושלווה !

כלל חמישי – האם לוותר לאם מראש על משמורת הילדים

במקרים רבים אבות נושאים בנטל גידול הילדים כמו האמהות ואף יותר מהן. האב שהיה עד לתחילת הליכי הגירושין הורה במשרה מלאה מוצג במקרים רבים על ידי האם בתחילת הליכי הגירושין כאב בעל מסוגלות הורית נמוכה ממנה, חסר אחריות ועוד כהנה וכהנה.

טענות האם כלפי האב הינן עלבון למסוגלות ההורית הגבוהה של האב ואולם מעבר לכך במידה והן יתקבלו הן פוגעות בטובת הילדים אשר רגילים לראות באב הורה רציני אשר דואג להם לא פחות מהאם, הגם שבתחילת הליכי הגירושין הילדים עוברים גם משבר של היפרדות חלקית ממנו.

לפיכך, לטובת הילדים ובכדי שהקשר בינם לבן האב ימשיך ברציפות על האב, ככל שהוא יכול, לדרוש ולהתעקש על משמורת ילדים משותפת וכיום יותר מאי פעם מדובר במשימה אפשרית.

כלל שישי – כיצד לנהל את הקשר עם הגרושה

על הגבר להבהיר לגרושה כי עליה לעשות הפרדה מלאה בין הקשר שלו לילדים לבין הקשר שלו איתה. יש נשים שחושבות כי גם אחרי הגירושין, ובמיוחד כאשר הילדים נמצאים במשמורת שלהן, הן יכולות לקבוע לגבר מה לעשות עם הילדים בזמן שהם נמצאים איתו.

כלל שביעי – איך למנוע ניכור הורי

ניכור הורי מגיע ברוב המקרים מצד הורה משמורן, אשר מטבע הדברים יש להורה המשמורן השפעה גדולה יותר על הילדים. וכאשר אימהות זוכות ברוב המקרים במשמורת הילדים ברור שרוב הניכור יגיע מהן. ניכור הורי אינו מגיע ביום אחד, מדובר בתהליך מתמשך של פעולות מצד אימהות שמטרתן להרחיק את הילדים מהאב ובכך להשיג שליטה על הילדים ולגרום לאב לרקוד לפי החליל שלה.

על הגבר להיות ער ורגיש לכל מהלך מצד האישה אשר מכוון להרחיק את הילדים ממנו. בעניין ניכור הורי אין מה להמתין בציפייה שהדברים יסתדרו מאליהם. יש לפעול מיד כנגד האם המנכרת, כי יום שעובר אינו חוזר, וככל שיעבור זמן ארוך יותר שבו יתקיים ניכור הורי כך הקשר בין האב לילדים יפגע וכך הנזק שיגרם לילדים יהיה גדול יותר.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – הסדרי ראיה לקטין

הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – הסדרי ראיה לקטין –     קובץ ב- PDF

 

הכנסת השמונה – עשרה

מגיש: _________

 

הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (הסדרי ראיה להורה הלא משמורן)

תוספת סעיף 25א. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות אחרי סעיף 25 יבוא סעיף 25א. אשר ינוסח כדלקמן:
25א. בהמשך לאמור בסעיף 25, חזקה על ההורה הלא משמורן שהוא זכאי להסדרי ראיית הילדים על פי הנוהל אשר יקבע על ידי שר הרווחה, בהתייעצות עם שר החינוך ועם הגורמים המקצועיים המתאימים. שר הרווחה רשאי להקים ועדת מומחים אשר תציג בפניו את מסקנותיה לגבי היקפם הראוי של הסדרי הראיה, ומסקנותיה יובאו לידיעת הציבור הרחב.

דברי הסבר

בימינו אנו כאשר מספר המתגרשים בישראל מגיע לשליש מהנישאים, ויש עוד הורים רבים אשר גרים בנפרד ללא נישואין, עולה צורך לקבוע את הסדרי ראיית הילדים בדין ולקצר את הזמן בו הם ניתנים.

על פי סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ניתנת לאם חזקה, אשר מכונה "חזקת הגיל הרך", לפיה ילדים עד גיל שש ימסרו למשמורתה.

למעשה, "חזקת הגיל הרך" עומדת לאם עוד לפני שהיא מגישה תביעה למשמורת, וכפועל יוצא מכך, במידה והאב יקח את ילדיו ללא הסכמת האם קודם שנקבעו לו הסדרי ראיה בהחלטה שיפוטית, הוא עשוי להיות מואשם בחטיפת הילדים.

הסדרי ראיה זמנים לאב נידונים בישיבה ראשונה אשר נערכת לאחר כשלושה עד ארבעה חודשים מיום הגשת התביעה, וככל שהאם מערימה קשיים, כך יורחקו הילדים מהאב לזמן ארוך יותר. לעיתים יעברו חודשים רבים עד שהאב יזכה לראות את ילדיו, והדבר גורם לפגיעה קשה בלגיטימיות ההורית של האבות, ומרוקן מתוכן את עקרון "טובת הילד" לפיו מצווים בתי המשפט לנהוג בבואם לפסוק בענייני קטינים.

אין צורך להרחיב בדבר החשיבות שיש לאיכות הקשר בין כל אחד מההורים לבין הילדים, ולכן חשוב להוציא את ענייני ראיית הילדים מהעימותים והמאבקים בין ההורים, ולמנוע ככל הניתן מצבים בהם אמהות עושות שימוש לרעה בזכויות המשמורת בכדי ללחוץ על האבות להשגת יתרונות במאבקים המשפטיים.

לפיכך מוצע שהסדרי הראיה להורה הלא משמורן יקבעו מהר ככל הניתן, והם ייושמו על בסיס משפטי איתן.

בפרקטיקה היישומית

בסמוך להגשת התביעה להסדרי ראיה יובא התיק בפני שופט אשר יתן החלטה להורות לשני ההורים לגשת בתאום מוקדם ליחידת הסיוע שליד בית המשפט תוך 10 ימים מיום קבלת ההחלטה במסירה מלאה, בכדי לסכם על הימים והשעות להסדרי הראיה.

(מכוח סעיף 5 (ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, רשאי בית המשפט להפנות את בעלי הדין ליחידת הסיוע).

בהעדר הסכמה בין ההורים ברירת המחדל להסדרי הראיה תהיה על פי הנוהל הנהוג מזה שנים רבות לפיו ההורה הלא משמורן רשאי לקחת את הילדים:

  • מתחת לגיל שנתיים:

פעמיים בשבוע בימי חול בימים שני וחמישי בין השעות:  16:00 – 19:00

  • מעל גיל שנתיים:
  1. פעמיים בשבוע בימי חול בימים שני וחמישי בין השעות: 16:00 – 20:00
  2. כל סוף שבוע שני אשר מתחיל מיום שישי בשעה: 15:00 ועד מוצ"ש בשעה: 20:00.
  3. מחצים מהחגים והחופשים לסירוגין.

ההורים רשאים להסכים על הסדר שונה מהנוהל הקיים ולקבוע זמנים נוחים להם.

עובד/ת יחידת הסיוע י/תגיש את חוות דעתו לגבי הסכמת או העדר הסכמת בני הזוג לאישור בית המשפט על גבי טופס שיוקדש לכך.

בית המשפט רשאי לזמן את הצדדים בהקדם לדיון בפניו בטרם יתן את ההחלטה להסדרי הראיה וכן לקבוע הסדרים אחרים ככל שיראה לו צודק בנסיבות העניין.

יערכו שינויים המתחייבים מתיקון החוק:

בסעיפים 258 י"ט – ל"ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

הערה חשובה:

חשוב להדגיש כי הצעת חוק זו נוסחה ונשלחה לכנסת ה- 18, כלומר בתחילת שנת 2011. בעת ההיא נשים מסויימות היו משתמשות לרעה בכוח שנותנים להם החוק והפסיקה ולעיתים  אבות היו מורחקים מילדיהם למשך שלושה חודשים ויותר, וללא שום הצדקה.

כיום המצב שונה והאמור בהצעת חוק זו איננה רלוונטית מבחינתינו. אנחנו סבורים שכיום יש לקבוע משמורת ילדים משותפת או אחריות הורית משותפת כברירת מחדל מיידית.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך בהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

אישה תשלם לגבר על גניבת זרע

על שולחנו של בית המשפט הונחו שלש תביעות. תביעות האישה כנגד האיש לאבהות על ילדה ומזונותיה. ומנגד תבע האיש את האישה על גניבת זרע ופיצוי ממון ועגמת נפש בגין הגנבה.

בפסק הדין תאר השופט את מערכת היחסים בין בני הזוג אשר במהלך הנישואין ניסו להביא ילד לעולם בדרך הרגילה. משזו לא צלחה ניסו את מזלם בעזרת הפריה תוך גופית שאף היא לא צלחה.         

לימים, עלו יחסי הצדדים על סרטון והם החליטו להתגרש, בעיקר על רקע רצונו של הגבר להביא ילדים נוספים לעולם. אף על פי כן, ארבעה ימים וגם יומיים לפני סידור הגט בפועל קיימו בני הזוג יחסי מין, והאישה כהרגלה לקחה את זרעו של הגבר בכלי אכסון מתאים והיתה אמורה להעביר אותו למכון הרפואי לביצוע ניסיון הפריה נוסף במקום.     

אלא שבדיעבד מסתבר שהאישה אמנם העבירה את זרעו של האיש למכון הרפואי אך בהנחייתה נשלח זרעו של האיש לחו"ל, שם הפרה הזרע ביצית של תורמת בהפריה חוץ גופית, והביצית המופרת הוחזרה לישראל, הושתלה ברחמה של האישה לאחר הגירושין ונולדה לה ילדה. 

בנתונים העובדתיים לעיל נדרש בית המשפט להכריע בין גרסת האישה לפיה ידע האיש והסכים להפריה חוץ גופית, לבין גרסת האיש אשר טען שלא ידע ולא הסכים להפרייה חוץ גופית. עם זאת נדרש בית המשפט להכריע בתביעה הנזיקית של האיש ובתביעת האישה בשם הבת לדמי מזונות.

בית המשפט פתח ואמר שטענת האישה לעומת טענת האיש נופלת בגדר הכלל: "המוציא מחברו, עליו הראיה", ומכאן שנטל הראיה להסכמת האיש נופל על האישה. האישה לא הצליחה להרים את נטל הראיה ולכן יש להטיל עליה באופן עקרוני את מלוא האחריות בגין גנבת זרעו של האיש והנזקים אשר נגרמים לו מכך.

מנגד, חייב בית המשפט את האיש במזונות הילדה לנוכח העובדה שהקטינה אינה צד לסכסוך בין בני הזוג. אך משנמצא שהאיש הינו אדם אמיד מאוד לעומת האישה, ומהטעם שטובת הקטינה עלול להיפגע אם האישה תאלץ להחזיר לאיש את דמי המזונות שהוא משלם עבור הקטינה, פסק בית המשפט שהאיש רשאי יהיה לדרוש את כל סכום המזונות ששילם עבור הילדה מהאישה לאחר שהילדה תגיע לגיל 18.

פסק דינו של בית משפט זה מכיר לראשונה במושגים של אבות בעל כורחם וגנבת זרע. והינה אנו צופים בסנונית ראשונה שמן הסתם תוביל אחריה גם פסקי דין נוספים בנושא. אלו וודאי ילמדו נשים מסוימות למתן את הכוח המיני שהן אוצרות בכליהן לטובת שמירה על זכויות הגבר במשפחה וטובת הילד עצמו.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

היחלשותה של חזקת הגיל הרך

הקדמה

אחד מהדברים החשובים ביותר לאדם בחייו, אם לא החשוב ביותר, הינו הקשר עם משפחתו בכלל והקשר עם ילדיו בפרט. ובימים בהם בני זוג אחד מתוך שלושה שמתחתים עתידים להתגרש, עולה לדיון ומיקוח במקרים רבים גם שאלת משמורת הילדים והסדרי הראייה.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

עד לפני מספר שנים משמורת הילדים הייתה נמסרת כמעט באופן אוטומטי לאם מתוקף חזקת הגיל הרך שבסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, (להלן: "חוק הכשרות"). אולם כיום, ולאור היחלשותה של החזקה, גישת בתי המשפט הפכה ליותר עניינית, ופסיקה של משמורת ילדים מסתמכת ומתמקדת בעיקר על עקרון טובת הילד.

עיקרון טובת הילד בעיניי בית המשפט

בתמ"ש 8309-06-11 (להלן: פסה"ד) אשר ניתן ביום: 9/2/12, לנוכח תביעות משמורת הדדיות של האב והאם על ביתם הקטינה, פסק השופט יורם שקד:

"כבר בפתח הדברים מבקש אני להודיע כי אין בדעתי ליתן כל חשיבות לחזקת הגיל הרך, אותה הביא ב"כ האם בסיכומיו. עם כל הכבוד, על בית המשפט לבחון אך ורק את טובתה של הילדה, ולא יעלה על הדעת כי בית המשפט ימסור משמורת לאם רק משום חזקת הגיל הרך".

מנתוני פסק הדין מתברר שמדובר בזוג הורים לילדה קטינה אשר נולדה ביום: 1/2/10. האם הגישה תביעה למשמורת הילדה, והאב הגיש תביעה למשמורת נגדית. בא כוחה של האם סמך את טיעוניו על קיומה של חזקת הגיל הרך, ובפסק הדין ציין בית המשפט את דעתו על כך בהרחבה: 

"המציאות בה מתפקדת המשפחה הישראלית בשנות האלפיים אינה עולה בקנה אחד עם המציאות, שבמסגרתה גובשה הדוקטרינה של חזקת הגיל הרך. המצב המשפטי המשתקף מסעיף 25 לחוק הכשרות … הדן בחזקת הגיל הרך ומעניק עדיפות לאם כמשמורנית, אינו משקף עוד את התיאוריות החברתיות והפסיכולוגיות העכשוויות הנוגעות לענייני משמורת בסכסוכי גירושין, המבטאות נאמנה את צרכיהם וטובתם של הילדים החיים במציאות פלורליסטית שונה מאוד מן המציאות, שלאורה גובשה דוקטרינה זו." 

"לפיכך, על בית המשפט לזנוח דעות קדומות והלכי רוח, שייתכן והיו מתאימים לשנים עברו, ולהתמקד בשאלה היחידה העומדת על הפרק – מהי טובתה של הקטינה דא עסקינן? האם, תהא זו טובתה להיות במשמורתה ובהשגחתה העיקרית של אימה או, שמא, אצל אביה או אולי טובתה היא להיות במשמורת משותפת אצל שני הוריה."

המסוגלות ההורית של אבות בימינו

בית המשפט גם הצביע על השיפור הגדול שחל במסוגלות ההורית של האבות בני ימינו, וכך פסק:

"בישראל של שנת 2012, אנו שמחים למצוא אבות רבים, אשר הטיפול בילדיהם הקטינים כלל איננו זר להם. אבות אלו אינם בוחלים מקימה בשעות הלילה, מהאכלת ילדיהם, מהחלפת חיתולים, מלקיחה לגן, מהשתתפות בפעילויות עם ילדיהם, ממשחק ומלימוד משותפים ולמעשה, כל אותם תפקידים "אימהיים" מסורתיים, הפכו להיות חלק בלתי נפרד מפועלם של אותם אבות. אבות אלו, שניכר כי האב דנן הינו חלק מהם, מבקשים לקחת חלק משמעותי יותר בחיי ילדיהם. יש לברך על כך ואין לפרש זאת כאקט שנועד לפגוע באם."

בהתייחסו לחשיבות שיש לאפשר הסדרי ראייה נרחבים להורה הלא משמורן פסק בית המשפט:

"זוהי זכותו הטבעית של כל ילד לחוות הורות טובה ומעשירה עם שני הוריו, ובכלל זה יש לאפשר לילד להיות בקשר גם בביתו של האב, במקום מגוריו של האב, בסביבתו הטבעית של האב וזאת כאשר התנאים מאפשרים זאת. ברירת המחדל הינה לאפשר הורות נטולת הגבלות על מי מההורים, אלא אם כן מובאת ראיה כי פעילות כלשהי איננה לטובת הילדים"

"הגישה לפיה הורה יאלץ להמציא "תעודת יושר" בכדי לזכות בלינת ילדיו אצלו, מן הראוי שתיעקר מהשיח ההורי. כל ילד, באשר הוא ילד, זכאי ללון ולשהות עם שני הוריו ולהיות חלק מחוויה מעשירה זו."

הסדרי שהייה נרחבים לאב

מפסק הדין עולה שהאב עמד כפסע קל לפני קבלת המשמורת על הילדה אולם לבסוף, בית המשפט פסק אמנם את המשמורת לאם, אך יחד עם זאת הוא פסק לאב הסדרי ראייה נרחבים אשר כוללים לינה בביתו גם באמצע השבוע. ובלשונו של בית המשפט כך כתב: 

"נוכח העובדה כי האם היא ההורה הדומיננטי בפועל, ונוכח העובדה כי הילדה מורגלת בשהייה רבה אצל האם, נחה דעתי כי יש להורות כי המשמורת על הילדה תהא לה. יחד עם זאת, בדעתי לאפשר לאב הסדרי ראיה נרחבים, הכרוכים בשתי לינות באמצע השבוע ובמסירת הילדה ישירות למוסד החינוכי ולא לביתה של האם."

העדפה על פי עקרון טובת הקטין

יש לציין שאמנם עוסקים אנו בעקרון טובת הילד, וכך גם נחוץ, אך אל לנו לשכוח שהזכות לבנות משפחה וליצוק בה את תוכן ההורות מכוח האפוטרופסות על הילד הנה זכות יסוד במשפט הישראלי. וכן, שבזכות האפוטרופסות על פי סעיף 14 לחוק הכשרות, או על פי סעיף 3 לחוק לשיווי זכויות האישה התשי"א-1951, אין שום הבחנה מגדרית בין האב לבין האם ועל כן אין זה ראוי להעדיף מראש הורה אחד על פני משנהו, פרט להעדפה כאמור על פי עקרון טובתו של הקטין.

לסיום יש להטעים שטובת הילדים אינה מנותקת כלל מטובת ההורים, וקיום הורות מיטיבה לילד תצמיח ברוב המקרים ילד בריא בגוף ונפש, דבר אשר יועיל רבות להוריו ברבות השנים.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

עקרון טובת הילד

חברה מתוקנת מעניקה לילד קטין זכויות יסוד מוגנות ככל אדם בוגר אחר. אך בשונה מאדם בוגר אשר בפניו פתוחות כל האפשרויות לדרוש את ההגנה על זכויותיו וחזקה עליו שהוא יכול ויודע כיצד לדרוש אותן, ילד קטין מוחזק כמי שאינו יודע ואינו מסוגל לדרוש את זכויותיו בעצמו, ולכן מצופה מהנורמה להעניק לקטין הגנה משפטית מוגברת.

הילדים רגישים יותר לפגיעה

טובת הילד נצפית בענייהם של מבוגרים על פי הנורמה החברתית בה הם נמצאים ובפועל בתי המשפט הם אלו אשר קובעים מפעם לפעם כללים בדבר. טובת הילדים אינה שונה מטובתם של מבוגרים אשר מעוניינים לספק לעצמם את הצרכים הפיזיים והנפשיים שהם כה חיוניים להישרדותם. אולם בשונה ממבוגרים הילדים רגישים יותר לפגיעה, וגם הפגיעה עבורם קשה יותר.

החתירה למימוש טובת הילד בנויה על שני עקרונות משולבים זה בזה ומשלימים זה את זה. האחד הינו דעתו של המבוגר האחראי בדבר טובתו של הילד כפי שהוא רואה זאת בעניי מבוגר. והשני הינו דעתו של הילד אשר קשורה לאישיות הפנימית אשר מייחדת אותו.

עקרון טובת הילד בגירושין

הוריו של קטין הנם אפוטרופוסים טבעיים על ילד מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ומתוקף תפקיד ה – "הורות" עליהם למצוא את האיזון הנכון בין טובת הילד על פי ראות ענייהם כמבוגרים לבין טובת הילד בעניו של הילד עצמו. היטיב להגיד זאת שלמה המלך כשאמר: "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה", (משלי כ"ב, ו').

עקרון טובת הילד משמש כלי בוחן בכל המישורים החברתיים להם נחשף הילד, אך בדיני משפחה יש לעקרון טובת הילד במשפחה ול- זכויות הילד במשפחה מעמד עצמאי משלהם לאור הטלות הגדולה של הילדים בהורים, ומן הטעם שההורים עלולים לפגוע בילדיהם במודע או שלא במודע, ובעיקר בתקופה בה ההורים נמצאים בהליכי גירושין.

טובת הילד במשפט הישראלי

המחוקק הישראלי ובתי המשפט קבעו כללים מיוחדים בדיני משפחה שעניינם הינו הגנה על טובת הילד במשפחה. לדוגמה: על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, משמורת ילדים נקבעת בבתי המשפט על פי טובת הילד. בסוגיית ממזרים, בית המשפט לא ייתן צו לבדיקת אבהות כאשר קיים חשש לממזרות. עוד נקבע בפסיקה שהסכם בין הורים בדבר מזונות ילדים אינו קושר את הקטינים להגיש תביעה למזונות ילדים עצמאית משלהם. ויש עוד דוגמאות רבות לכך בדיני משפחה.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

 

מאמרים קשורים נוספים

זכויות הילד במשפחה  |  חטיפת ילדים |  חזקת הגיל הרך