האם יש לדרוש משמורת ילדים משותפת כברירת מחדל ?

משמורת בהגדרה

משמורת באה מהמילה שמירה והיא מבטאת מצב המשפטי שבו דבר מה נמצא בידיו או בחזקתו של שומר על כל החובות והזכויות הנלוות לכך. ככל שמדובר בדבר חפצי הנמצא בחזקתו של אדם בדרך כלל לא תסתמן בעיה כל שהיא, ואולם כאשר מדובר בילד קטין, אפילו להגדרה המשפטית מילולית יש משמעות גדולה ועל כן יש לומר שכיום כבר נהוג לעבור מהגדרה של משמורת ילדים להגדרה של אחריות הורית.

משמורת עיקרית בהגדרה

הוריו של ילד אשר אינם גרים יחד ירצו באופן טבעי קשר עם הילד שלהם על פי המסגרת המשפטית המאפשרת זאת ועל פי יכולתם. משמורת עיקרית או משמורת יחידנית כפי שלעיתים נהוג לכנות הינה נורמה משפטית שבא ילד נמצא אצל הורה אחד יותר מאשר אצל ההורה השני.

החוק והפסיקה בבתי המשפט נותנים לאם יתרון לקבל משמורת עיקרית על ילדים וודאי עד גיל 6 על פי עקרון חזקת הגיל הרך לפיו טובתו של ילד עד גיל 6 להיות במשמורת עיקרית של האם ככל שלא הוכח אחרת.

הטעמים הקדומים לקביעת משמורת עיקרית לאם היו נעוצים בעובדה שרוב האמהות בעבר היו המטפלות העיקריות בבית, הכולל טיפול בצרכי הבעל והילדים. הבעל היה אחראי על כלכלת המשפחה כולה.

והינה כי כן על פי אותו היגיון קבע גם הדין העברי שהבן אצל האם עד גיל 6, והבת למשמורת האם לעולם. בתי המשפט עוד הוסיפו מעצמם (דבר שלא נקבע על ידי הדין העברי) כי אין מפרידים בין אחים ויש לקבוע מקום מגורים עיקרי לילדים בכדי לשמור על היציבות הפיזית והנפשית שלהם.
למעשה, הדין הקובע בישראל הינו הדין האזרחי אשר מכיר בעקרון טובת הילד כעקרון על בכל קביעה הקשורה לענייניו של ילד, אך יודגש כי גם הדין העברי מכיר בטובת הילד כעקרון על ואולם דרכו של הדין העברי לקיים זאת שונה מהדין האזרחי.

משמורת משותפת בהגדרה

משמורת ילדים משותפת הינה מצב משפטי אשר בו הילד שוהה במחצית הזמן הפנוי שלו עם האם ובמחצית השנייה של הזמן עם האב.

כאמור, בעבר אימהות נדרשו להשאר בבית בכדי לעשות את מלאכות הבית ולטפל בילדים, ואולם כיום רוב האמהות יוצאות לעבודה ואף מפתחות קריירה. נמצא כי המכשירים החשמליים בבית עושים את רוב העבודות והילדים נמצאים במסגרות החינוך כך שלאם מתפנה זמן רב לטיפוח עצמה וקישוריה.

מחויבות האם לעבודה מחוץ לבית ולקריירה גוזלת ממנה הרבה זמן על חשבון הזמן עם הילדים ועל כן האב, בין מכורח ובין מרצון, נדרש להגדיל את הנוכחות הפיזית שלו בחיי הילדים.

בפועל נמצא כי ברוב המשפחות נוטל האב חלק נכבד בנטל גידול הילדים, לעיתים אף יותר מהאם, ואין זאת כי אם משמורת משותפת הלכה למעשה.

מדוע יש לעמוד על קבלת משמורת משותפת כברירת מחדל ?

אין ספק כי שינויים וזעזועים פתאומיים גורמים לפגיעה בטובתו של ילד, כך שכאשר ילד רגיל להתראות עם שני הורים באופן שווה ובמעמד שווה, כל שינויי בתנאים הללו גורם לילד למשבר.

הליך פרידה בלתי שוויוני בין הוריו של ילד אשר גורם לאב להראות בעניי הילד כאל הורה סוג ב' בעוד שקודם לכן היה האב דמות מאוד דומיננטית בחיי הילד גורם לפגיעה נפשית חמורה בילד.

ויתרה מזאת, החזקה כי טובת הילדים להיות במשמורת עיקרית של האם תאפשר לה להתעמר באב באופן שבו היא תוכל להרחיק את האב מהילד בטענות שווא, לקבל מזונות מהאב עבור הילד, לעשות לאב צווי עיכוב יציאה מהארץ ואף לדרוש לאסור את האב אם לא יעלה בידו לשלם את המזונות הגבוהים שנפסקו לו.

למעשה, הילד עלול להפוך לבן ערובה בידי האם בכדי שתוכל להשיג שליטה, נקמה או לשם הגעה להישגים בלתי שוויוניים ברכוש, משאבים ומזונות.

קביעת משמורת משותפת כברירת מחדל מוציאה את הילד מהמאבקים בין ההורים והיא משדרת לילד כי לשני ההורים יש מעמד שווה בחייו. יודגש כי לאם אין כיום שום יתרון במסוגלות הורית על פני האב והדבר חייב לקבל גם הכרה מלאה וגם ביטוי מלא בפסיקת בית המשפט.

משמורת משותפת איננה מוכרת כיום כברירת מחדל והסיבה העיקרית לכך הינה שהרבה אבות אינם דורשים זאת ואינם מתעקשים על כך. למעשה, יש אבות שאינם מסתכלים על העתיד שלהם ושל הילדים אלא רק אל ההווה ובכך נגרמים להם ולילדים נזקים שניתן למנוע.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

 

האם בד"ר חייב לעדכן את משטרת הגבולות על ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ?

הטלת צווי עיכוב יציאה מהארץ במסגרת הליכי גירושין בין בני זוג הינם עניין שבשגרה. עד הגט רשאי בדרך כלל כל אחד מבני הזוג לדרוש צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד האחר, אך לאחר הגט צו עיכוב יציאה מהארץ נעשה בעיקר כנגד הגבר להבטחת תשלום מזונות ילדים עתידית.

אף שלאישה קל יחסית להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הגבר, לגבר יש עדיין אפשרות לבטל את הצו לאחר שהוא מציג ערבויות מתאימות להבטחת דמי מזונות. אך האם על הערכאה אשר מטילה צו עיכוב יציאה מהארץ חלה החובה לעדכן את משטרת הגבולות גם כאשר צו עיכוב היציאה מהארץ בוטל ? שאלה זו עמדה להכרעה בתביעה שהגיש גבר בבית משפט לתביעות קטנות כנגד בית הדין הרבני.    

מנתוני פסק הדין עולה שכנגד הגבר הוטל צו עיכוב יציאה מהארץ על ידי בית הדין הרבני האזורי במסגרת הליך הגירושין. כעבור כחודשיים וחצי ביטל בית הדין לבקשת הגבר את צו עיכוב היציאה מהארץ, אולם החלטה זו לא עודכנה במשטרת הגבולות.  

הגבר שהינו מוסיקאי במקצועו רצה לצאת את הארץ משום שהוזמן לשתי הופעות בחו"ל. הוא קנה כרטיס טיסה והיה אמור להשתתף בהופעה הראשונה יום לאחר הטיסה וביום שלמחרת המתינה לו הופעה שנייה.

להפתעתו של הגבר, עת שהגיע מוקדם בבוקר לשדה התעופה, כשעתיים לפני הטיסה, נודע לו על ידי פקיד משטרת הגבולות שצו עיכוב היציאה מהארץ עומד בעיינו, ולפיכך אין הוא רשאי לצאת את הארץ. הגבר שב לביתו ועוד באותו בוקר פנה לבית הדין הרבני להסדרת העניין בכדי לא לאחר לשתי ההופעות המתוכננות.

בית הדין הרבני היה סגור באותו יום עקב חופשת חול המועד פסח, אך עורך דינו של הגבר פנה טלפונית למזכיר בית הדין אשר הסכים לפגוש את הגבר באופן מיידי במשרד בית הדין. בינתיים שינה הגבר את מועד הטיסה שחלף לשעות הצהריים.

מזכיר בית הדין הרבני אימת עם הגבר במזכירת בית הדין את דבר ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ ויחד עם זאת שלח פקס' למשטרת הגבולות. אלא שבשל לוח הזמנים הצפוף איחר הגבר גם את הטיסה השנייה שתוכננה לשעת צהריים, והוא נאלץ לטוס בסמוך לשעה 12 בלילה. הטיסה המאוחרת גרמה לכך שהגבר לא יכול היה להיות נוכח בהופעה הראשונה.

עם חזרתו של הגבר מחו"ל הוא הגיש תביעת נזיקין נגד בית הדין הרבני בבית המשפט לתביעות קטנות. בית המשפט נדרש לדון בשתי טענות הגנה עיקריות שהועלו על ידי ב"כ של בית הדין הרבני. טענת הגנה ראשונה היתה שהסמכות העניינית לדון בתובענה זו מסורה לבית המשפט השלום. וטענת הגנה שנייה היתה שעל הגבר מוטלת החובה לברר מול בית הדין הרבני אם ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ עודכן במאגר הממוחשב של בית הדין ומשטרת הגבולות.

בית המשפט דחה את הטענה הראשונה וקבע שלבית המשפט לתביעות קטנות מסורה סמכות מלאה לדון בתובענה זו משום שמדובר בתביעה נזיקית של יחיד לתשלום סכום פיצויים קצוב אשר אינו עולה על הסכום הקבוע בדין.          

בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה השנייה, תוך שהוא מטיל את מלוא האחריות לאי עדכון ביטולו של צו עיכוב היציאה מהארץ על בית הדין הרבני. ובלשונו של בית המשפט כך כתב:

"יש לזכור כי אנו מצויים בעידן שלאחר "המהפכה החוקתית" אשר חולל חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וכי הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ הינו צעד קיצוני הפוגע מהותית בזכות יסוד של האדם לחופש התנועה. לפיכך על הרשויות השונות מוטלת החובה ובכלל זה על הנתבעת להקפיד הקפדה יתרה ולוודא, כי צו עיכוב שבוטל אינו רשום במשטרת הגבולות, אף בבדיקה מבעוד מועד מול הגורמים הרלוונטיים, על מנת למנוע תקלות מהסוג שבפניי."  

בסופו של פסק הדין חייב בית המשפט לתביעות קטנות את בית הדין הרבני לפצות את הגבר על נזקיו בסכום של כ- 5600 ₪.

שאול נוי

 

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

צו עיכוב יציאה מהארץ לתושב חוץ

הקדמה

אחת מההגבלות הסטנדרטיות שניתן להפעיל כנגד חייב בדמי מזונות ילדים עוד מקדמא דנא הינה הגבלת חירותו בדרך של הטלת צו עיכוב יציאה מהארץ. הפסיקה אמנם קובעת באופן מפורש שהטלת הגבלות על חייב לרבות ביצוע צו עיכוב יציאה מהארץ נועדו להפעיל לחץ על חייב בעל יכולת אשר משתמט מתשלום דמי המזונות, אלא שלעיתים קרובות מידי קורה שנשים מפעילות את הסנקציה האמורה ממניעים של נקמה ושרירות לב ולא ממניעים טהורים של הגברת האכיפה.

פיצוי בגין הוצאת צו שלא כדין – פסק דין

בפסק דין אשר ניתן ביום: 27/9/11, בתמ"ש (ים) 31679-09-10, חייבה השופטת נילי מיימון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים את האם, גרושתו של האב, לפצות אותו בסכום של: 18,238 ₪ על הנזקים שנגרמו לו בגין הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ שלא כדין, תוך מצג מטעה וחוסר תום לב.

מנתוני המקרה עולה שהאב והאם התגרשו בהסכם גירושין אשר קיבל תוקף פסק דין באולם בית הדין הרבני ביום: 11/3/03. מנישואי בני הזוג נולד להם בן משותף בשנת 2001, ובהסכם הגירושין התחייב התובע לזון את הבן בסכום של: 1,500 ₪ לחודש, וגם להשתתף עם האם בהוצאות מיוחדות על פי דרישה.

בחודש אוגוסט 2007 נישא האב בשנית, עבר לגור בפינלנד, ואת המזונות השוטפים שילם באמצעות הוראת קבע מחשבונו. להבטחת תשלום המזונות השוטפים וההוצאות החריגות גייס האב את אחותו אשר חתמה על כתב ערבות לכך. דמי המזונות שולמו לאם מדי חודש בחודשו במשך שמונה שנים.

צו עיכוב יציאה מהארץ על חוב של כ- 784 ₪

ביום: 1/4/10, הגישה האם בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל במעמד צד אחד כנגד האב על חוב של כ- 784 ₪, בגין חלקו היחסי בהוצאות מיוחדות שהיא הוציאה על הקטין. בקשתה של האם להטיל על האב צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות התקבלה על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכאשר האב שהיה בחופשה בישראל עם אשתו השנייה והבן שנולד להם, ביקש לחזור עם משפחתו לפינלנד הוא עוכב במשטרת הגבולות בגין צו עיכוב היציאה מהארץ שביצעה האם יום קודם לכן.

לבקשת האב, ביטל ראש ההוצאה לפועל את צו עיכוב היציאה מהארץ אחרי חמישה ימים לאחר שהסכום אשר נדרש מהאב הופקד במזומן בתיק ההוצאה לפועל ולאחר שהתברר כי אחותו של האב אשר מתגוררת ועובדת בישראל מונתה כבר בעבר כערבה לפירעון החובות העתידיים של המזונות. ראש ההוצאה לפועל ציין בהחלטתו שהאם לא עמדה לכאורה בחובת תום הלב המוטלת על כתפיה.

תביעה נזיקית כנגד האם

ביום: 20/9/10, הגיש האב לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נזיקית כנגד האם בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מעיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו על פי בקשתה.

המסגרת הנורמטיבית

"ההוראה לעניין עיכוב יציאה מן הארץ, קבועה בסעיף 14 ל"חוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967":

"14. (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ…"

הוראה זו באה להבטיח פירעון חובות ובענייננו החוב הינו חוב מזונות. הצורך בקיום תשלום חוב המזונות הינו חיוני, לא ניתן להשאיר ילד הזקוק למזונות בחוסר וברעב, משכך יש כעקרון ליתן משקל יתר לזכות הילד שלא להישאר מחוסר אמצעים לכלכלתו.

הוראה המתנגשת עם זכות חוקתית

עם זאת, הוראה זו מתנגשת עם זכות היציאה מן הארץ שהינה זכות חוקתית, ומעוגנת בסעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. משום כך, מוטלת החובה לאזן ככל האפשר בין האינטרסים הנוגדים של הזוכה (הקטין) מצד אחד ושל החייב (התובע) מצד שני.

הפסיקה גיבשה עקרונות מנחים בנושא ולפיהם על בעל דין אשר מבקש לפגוע בזכות החוקתית לחופש התנועה של אדם אחר לנהוג בתום לב, תוך גילוי נאות של העובדות. עליו להודיע לצד השני על כך שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. עליו לפעול במסגרת מטרת העיכוב ואם המטרה המקורית פגה, חלה על המבקש חובה לבטל את הצו.

צו עיכוב יציאה מן הארץ  נגד תושב חוץ

ביצוע צו עיכוב יציאה מן הארץ לתושב חוץ שונה מצו אשר מופנה לתושב ישראל והוא לא יינתן אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו כאמור בתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לפיכך, על מבקש צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד תושב חו"ל לנהוג במשנה זהירות.

בית המשפט פסק את העובדות הבאות

"הנתבעת הפרה את חובתה כלפי התובע בעצם פנייתה להוצל"פ ללא שפנתה לתובע, לבא כוחו, או לאחותו הערבה לתשלום דמי המזונות."

"הנתבעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע בכך שנקטה בפעולה קיצונית, ביקשה לעכב יציאתו מהארץ כאשר דובר בסכום חוב נמוך (784 ₪)."

"התובעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע בפעולה קיצונית כאמור, במיוחד בנסיבות בהן התובע שילם את דמי המזונות כסדרם הן בהיותו בארץ והן בהיותו כבר מספר שנים בחו"ל, ע"י הוראת קבע מחשבונו לחשבונה, הוראה שניתנה עד לשנת 2015."

"הנתבעת הפרה חובתה כלפי התובע כאשר הסתירה מרשם ההוצל"פ עובדות מהותיות חיוניות לשיקול האם להיעתר לבקשת צו עיכוב היציאה מהארץ, כמו מגורי התובע בחו"ל, וקיום ערבה למילוי החיוב."

"עובדה היא כי כאשר נודע לרשם ההוצל"פ העובדות הללו, ביטל הרשם את צו עיכוב היציאה מהארץ, תוך שמציין שהנתבעת פעלה שלא בתום לב."

האם האב יכול לקבל משפט צדק ?

לסיכום, בית המשפט פסק שהנתבעת אחראית לנזקים שנגרמו לתובע בגין הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו. ולפיכך פסק כאמור שעל הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 18,238 ₪, מהם 15,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה לתובע.

חשוב לציין שפסק דין זה כמו גם פסקי דין אחרים מהווים הוכחה ניצחת לכך שאב יכול לקבל משפט צדק בבתי המשפט וכן יכול להגן על זכויותיו כראוי גם מול זוכה אשר מקבלת יתרון גדול עליו בדין ואת כל הכלים האפשריים בדין בכדי לכפות עליו תשלום של מזונות.

לסיכום

המציאות בישראל מלמדת שהרבה גברים אינם פועלים בכלל או שהם פועלים מאוחר מידי בכדי לממש כראוי את זכויותיהם במשפחה, (ראה: "דבר המנכ"ל", ו-"אודותינו") ולצערנו יש נשים אשר מנצלות עובדה זו לרעה.

לפיכך, לעיתים נכון וגם רצוי לגבר לפעול בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו בכדי לממש את זכויותיו במשפחה, שאם לא כן ישארו זכויותיו במשפחה בגדר של תיאוריה. היוזמה גם במקרים המתאימים בסופו של דבר משתלמת.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

צו עיכוב יציאה מהארץ מזונות

אחת מההגבלות אשר ניתן להטיל על אדם במסגרת תהליך גירושים וגם לאחריו, הינו הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, על אף שעיכוב יציאה מהארץ נוגד את עקרון חופש התנועה של האדם המוכר כזכות יסוד על חוק יסוד כבוד האדם וחרותו. לפיכך, אין לומר מראש שצו עיכוב יציאה מהארץ איננו ניתן לביטול.

צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת תהליך גירושים

באופן עקרוני, צו עיכוב יציאה מהארץ ניתן לבקשת אדם אשר מעוניין לקבל את יומו בבית המשפט, ו/או לממש את החלטת בית המשפט כאשר הוא חושש שמא אותו אדם אשר נגדו הוא מתמודד עלול למנוע זאת ממנו.

לפיכך, במסגרת תהליך גירושים גבר ואישה רשאים להוציא אחד כנגד השני וכנגד הילדים, בשינויים המתחייבים, צו עיכוב יציאה מהארץ לצורך דיון על גירושין מחשש לעגינות, הבטחת קיום משמורת ילדים והסדרי ראיה, ההתדיינות על חלוקת רכוש בגירושין. אישה תוכל להוציא לגבר צו עיכוב יציאה מהארץ גם להבטחת מזונות ילדים ומזונות עבורה במידה ונפסקו לה דמי מזונות, או שהם עתידים להיפסק לה.

ואולם, האפשרות להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לאדם איננו קנוי למבקש בכל מקרה. ב- רמ"ש 25711-01-22 א. נ' ב. (מחוזי, חיפה, השופט סארי ג'יוסי, 9.2.22) נדחתה בקשת אם לעשות לאב צו עיכוב יציאה מהארץ.

צו עיכוב יציאה מהארץ מחשש לעגינות

בעל או אישה אשר מגישים תביעת גירושין ברבנות נדרשים להוכיח את תביעתם שאם לא כן, בית הדין הרבני ידחה את התביעות. כל עוד התובע נמצא בשלב הוכחת התביעה וכאשר יש לו ראיות לכאורה אשר יצביעו על כך שיש לו סיכוי כל שהוא להוכיח את תביעתו הוא יהיה רשאי להוציא כנגד השני צו עיכוב יציאה מהארץ מחשש לעגינות.

צו עיכוב יציאה מהארץ להבטחת משמורת ילדים והסדרי ראיה

שני הורים של קטין הם אפוטרופוסים טבעיים שלו ואין נפקא מינה אם מדובר בהורה אשר קיבל משמורת ילדים עיקרית או בהורה אשר מקבל הסדרי ראיה. מימוש הורות נחשבת לזכות גדולה ורק במקרים חריגים במיוחד ניתן לשלול מהורה את האפוטרופסות שלו על הילד.

צו עיכוב יציאה מהארץ בגין חלוקת רכוש בגירושין

חלוקת רכוש בגירושין מחייבת את נוכחות שני בני הזוג בבית הדין או בית המשפט בכדי להציג את הנתונים לחלוקה ולדון בסוגיה. אמנם ניתן להטיל עיקול זמני על נכסים, חסכונות וזכויות מכל סוג בעבודה, אולם קשה עד מאוד לקיים דיון ענייני ללא נוכחות שני הצדדים. במקרה כזה תהיה לכל אחד מבני הזוג הזכות להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד האחר.

צו עיכוב יציאה מהארץ מזונות אישה

מזונות אישה בין בני זוג יהודים נשואים נפסקים על פי הוראות הדין העברי. על פי הדין העברי אישה נשואה אשר אינה משתכרת כלל או אינה משתכרת די לצרכיה האישיים ובלבד שהיא אינה מורדת בבעלה זכאית לקבל מזונות מבעלה. כאן רק לאישה תהיה הזכות להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ מזונות לבעל.

צו עיכוב יציאה מהארץ מזונות ילדים

מזונות ילדים נפסקים בישראל על פי חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) אשר מפנה להוראות הדין האישי אשר חל על אדם. הדין האישי אשר חל על בני זוג יהודים הינו הדין העברי אשר מחייב את האב לשלם את רוב מזונות הילדים לידי האם. לפיכך, לאם עומדת זכות להטיל על האב צו עיכוב יציאה מהארץ להבטחת תשלום מזונות ילדים עתידי. צו עיכוב יציאה מהארץ בנושא זה ניתן לביטול באמצעות הפקדת ערבות כספית ו/או באמצעות חתימה של שני ערבים.

צו עיכוב יציאה מהארץ על פי בית הדין הרבני

בית הדין הרבני מוסמך להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לכל אחד מבני הזוג כנגד האחר מכוח סעיף 7 (ב) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956. העילות לבקשה למתן צו זמני בדין האזרחי מוסדרות בסעיפים 362-384 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. וההוראות למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ בהוצאה לפועל קבועות בסעיף 14 לחוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

תאריך פקיעה של צו עיכוב יציאה מהארץ

צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן בהוצאה לפועל או בבתי הדין השונים פוקע מעצמו כעבור שנה מיום שניתן אלא אם מדובר בצו עיכוב יציאה מהארץ מזונות אשר יתבטל רק לאחר סיום חובת התשלום.

חובה לפעול בתום לב בהוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ

כאמור, כנגד זכותו של אדם אשר מבקש להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ עומדת גם זכותו של מקבל הצו לחופש התנועה לפי סעיף 6 (א) לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו התשנ"ב-1992, ובמסגרת האיזונים החוקתיים בין הזכויות מוטלת על בעל דין אשר מבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לנהוג בתום לב תוך גילוי נאות של העובדות. עליו להודיע לצד השני תוך פרק זמן סביר שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. וכן עליו לפעול במסגרת מטרת צו עיכוב היציאה מהארץ, ואם המטרה המקורית פגה, חלה על המבקש חובה לבטל את הצו.

לציין שקיימת פרקטיקה בקרב בני זוג אשר מתחילים תהליך גירושים גירושין להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ באופן הדדי כאמצעי לחץ. ככלל מדובר בפרקטיקה בלתי ראויה משום שעל בעל דין אשר מבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ חלה החובה להציג ראיות לכאורה שיצביעו על חשש סביר שבעל הדין שכנגד עומד לעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ארוכה, דבר שבדרך כלל לא קיים במציאות.

ביטול צו עיכוב באמצעות ערבויות

יחד עם זאת, ניתן לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד בעל דין גם באמצעות הצגת ערבויות מתאימות. והחייב בתשלום דמי מזונות ילדים או מזונות אישה רשאי לבטל את הצו כנגד ערבות כספית בגובה של שנתיים מזונות, או כנגד ערבות עצמית של שני ערבים טובים.

בדיקת צו עיכוב יציאה מהארץ

בכדי לבדוק האם קיים נגדך צו עיכוב יציאה מן הארץ יש להתקשר לרשות האוכלוסין לטלפון מספר: 3450* (כוכבית 3450), לענות על כמה שאלות מזהות ולקבל על כך תשובה. 

ניתן לקבל מידע גם באמצעות פקס' שמספרו: 02-6469581, אליו יש לשלוח צילום תעודת זהות או דרכון.

מענה בעניין צו עיכוב יציאה מהארץ ניתן בימים: א' – ה', בין השעות: 8:00 – 16:00

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם