מזונות ילדים – הדין החדש

דמי מזונות | מזונות ילדים – הדין הקודם | מזונות ילדים – הדין החדש | מזונות אישה | מזונות לגבר

אוזלת ידם של בתי המשפט בפסיקת המזונות בעבר

במשך שנים רבות עמדו בתי המשפט לענייני משפחה, (קודם לכן השלום) ובתי המשפט המחוזי בחוסר אונים מול חוסר הצדק וההיגיון בחיוב האב במזונות ילדים. דבר זה נבע מפסיקה מחייבת של בית המשפט העליון שניתנה לאחר הקמת מדינת ישראל אשר מנעה מבתי המשפט קמא לשנות מההפליה. ובמה דברים אמורים ?

חוק המזונות

סעיף 3.(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, קובע כי חובת המזונות חלה על אדם על פי הוראות הדין האישי- דתי החלים עליו, ופרשנות מפורטת לדין העברי בעניין זה הובאה על ידי השופט א. שינבוים בפס"ד פורטוגז נ' פורטוגז בשנת 1982 במוטב של שלושה שופטי בית המשפט העליון.

פסק דין פורטוגז

בפסק דין פורטוגז נקבע כי האב חייב לבדו, על פי הדין העברי, בצרכים ההכרחיים של הילדים עד גיל 15, ומגיל 15 ועד 18 חלה על ההורים חובה משותפת מדין צדקה במזונות ביחס להכנסות הפנויות שיש לכל אחד מהם. הלכה למעשה, אבות היו משלמים את רוב המזונות מגיל אפס ועד 18, דבר אשר לא הותיר לאב אשר השתכר את השכר הממוצע במשק דבר למחייתו.

מזונות ילדים – הדין החדש

הפסיקה בבע"ם 919/15, הורידה את החיוב אשר חל על ההורים בדין צדקה מגיל 15 לגיל 6, וכאן מדובר בהפחתה של 9 שנים אשר אף מתיישבת כהלכה עם עיקרי הדין העברי אשר נקבעו על ידי הרמב"ם והשולחן ערוך.

תקציר פסק הדין בבע"מ 919/15

פסק הדין המלא של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15

פסק הדין בבע"ם 919/15, ניתן על ידי השופט ע. פוגלמן במוטב ובהסכמת שישה שופטים נוספים של בית המשפט העליון. מדובר בפסק דין בין 103 עמודים אשר מטעים את היתרונות שיש לשינוי ההלכה על טובת הילדים בהתייחס לדו"ח ועדת שניט ודו"ח ועדת שיפמן שנדרשו (בהתאמה) לדון בנושא חזקת הגיל הרך ומידת נטל מזונות הילדים שיש להטיל על כתפי האב והאם.

על פי הדין החדש על האב תחול חובה לספק את הצרכים ההכרחיים של הילדים עד גיל 6, ולאחר מיכן עד גיל 18 החובה העקרונית של שני ההורים תהיה זהה. לגובה צרכי הילדים, גובה ההכנסות של כל אחד מההורים, היחס בין ההכנסות הפנויות שיש לכל אחד מההורים וזמניי השהות של כל אחד מההורים עם הילדים יהוו את המדד לחיוב האב והאם במזונות הילדים.

אין כל ספק כי מדובר בהחלטה היסטורית חשובה ביותר אשר תורמת ותתרום רבות לרווחתם של האבות משלמי המזונות, והמרוויחים העיקריים יהיו הילדים שיוכלו לקבל משרת האב כהורה שווה בן שווים לצד האם.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

 

 

חיוב האב במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15

חיוב האם במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15

מזונות ילדים מגיל 15 עד גיל 18

אב במשפחה יהודית חייב בדמי מזונות ילדים על פי הוראות סעיף  3 (א) לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, אשר קובע כדלקמן:

"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה".

הדין האישי

הדין האישי של דיני משפחה אשר חל על אב במשפחה יהודית הינו הדין העברי אשר מקורו בדברי חז"ל, כאשר במשנה תורה לרמב"ם והשולחן ערוך נפסק שהאב חייב לספק לילדיו את מלוא הצרכים ההכרחיים עד גיל 6 ולאחר מכן (עד גיל 12 לבנות, ו – 13 לבנים) החיוב במזונות יהיה מדין צדקה.

החובה מדין צדקה

החובה מדין צדקה חלה על כל אדם כלפי אדם עני, קל וחומר שהיא חלה על האב והאם כלפי הילד הנזקק שאינו יכול להתפרנס מעצמו. שיעור הצדקה כלפי הילד חל על שני ההורים בהתאם להכנסה הפנויה שיש לכל אחד מהם, ובהתאם לצרכיו של הילד.

בשנת תש"ד תוקנה תקנת הרבנות הראשית תש"ד אשר עקב התנאים אשר שררו באותה תקופה האריכה את חיוב האב במזונות ההכרחיים של הילדים עד גיל 15 לבן ובת כאחד. מזונות ילדים מגיל 15 עד 18 נותרו מדין צדקה, ולשם השלמת חיוב האב במזונות הילדים נוסיף שהחיוב במזונות ילדים בתקופת השירות הצבאי הסדיר נקבע בפסיקה של בית המשפט העליון על שליש מהסכום שהיה קודם לכן.

חשוב לציין שכאשר בתי המשפט נדרשים לפסוק מזונות לילדים מתחת לגיל 15 הם פוסקים את מלוא המזונות גם עד גיל 18 וההפחתה בחיוב האב במזונות תגיע רק בתקופה בה הילד יהיה בצבא, ובכך יש מידה של חריגה מהדין העברי המחייב בעניין זה. אנו סבורים שהפסיקה הנכונה מצד בית המשפט בעניין זה צריכה לקבוע סכום מזונות מראש עד גיל 15, ומגיל 15 עד גיל 18, כשם שהפסיקה קובעת מראש את החיוב במזונות הילדים בעת השירות הסדיר בצה"ל.

מזונות ילדים מגיל 18 ועד הגיוס לצבא

מזונות ילדים נפסקים בישראל על פי הוראות החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, (להלן: "חוק המזונות"). אשר בסעיף 3 לחוק קובע:

  3.      מזונות לילדים קטינים

(א)   אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

(ב)   אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגי לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

קטין בהגדרתו הינו ילד שלא מלאו לו גיל 18, ולפיכך חובת המזונות לילדים לפי סעיף 3 לחוק המזונות נפסקת בגיל 18. אלא שביהמ"ש רשאי לפסוק מזונות ילדים גם לילדים מעל גיל 18, הן מכוח סעיף 4 (2) לחוק המזונות, והן מכוח הלכת קירשנר אשר קובעת שילד אשר נמצא בתקופת השרות הסדיר בצבא הוא בחזקת נזקק. נותרנו עם שאלת החיוב בדמי מזונות הילדים מעל גיל 18 ועד הגיוס לצבא, משום שבתקופת ביניים זו אין לקבוע בוודאות שחזקת הנזקקות של הילד קיימת.

לציין באחת שבהלכת קירשנר נקבע במפורש שחזקת הנזקקות של הילד מצומצמת לתקופת השירות הסדיר בצבא ויש להפחית את גובה המזונות בתקופה זו לשליש מהמזונות ששולמו עד הגעתו של הילד לגיל 18. ובשנייה, שסעיף 5 לחוק המזונות אשר תת סעיפיו מונחים תחת הכותרת "סולם המזונות" מונה מספר תנאים לזכאותו של אדם מעל גיל 18 לקבל מזונות.

סעיף 5 (2) שהוא הסעיף הדומיננטי לעניין הזכאות לדמי מזונות בגירים קובע שאותו בן משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק את צרכיו מעבודה, מנכסיו או מכל מקור אחר. מנגד סעיף 5 (1) לחוק המזונות קובע שאין אדם חייב במזונות על פי סעיף 4 לחוק אלא אם יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן זוגו ושל הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו.  

ניתן אמנם לקבוע שחזקת הנזקקות לפיה הילד אינו יכול לספק את צרכיו על אף מאמציו קיימת באופן חלקי במקרים בהם הילד עבר את גיל 18 אך הוא עדיין קשור למסגרת הלימוד בתיכון. אך משעה שהילד מסיים את הלימודים בתיכון ועד שהוא מתגייס לצבא, מתהפכת החזקה לפיה חזקה על הילד שהוא יכול לספק את צרכיו בעזרת מאמץ סביר, מהטעם שאין מניעה מצד הילד לצאת העבודה בכדי להשתכר לעצמו, הגם שאין זה ראוי שבתקופה זו יפול הילד נטל על הוריו באמצעות פסק דין של בית המשפט. 

לפיכך, בפרקטיקה הנכונה האב צריך להיות פתור לחלוטין ממזונות הילדים מגיל 18, או סיום לימודי התיכון, לכל המאוחר מבניהם, ועד הגיוס לצבא.

דברים ברוח זו נפסקו על ידי השופט פיליפ מרכוס בתמ"ש 15721/97, ואין לנו אלא להסכים לכך.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם