הקדמה

אחת מההגבלות הסטנדרטיות שניתן להפעיל כנגד חייב בדמי מזונות ילדים עוד מקדמא דנא הינה הגבלת חירותו בדרך של הטלת צו עיכוב יציאה מהארץ. הפסיקה אמנם קובעת באופן מפורש שהטלת הגבלות על חייב לרבות ביצוע צו עיכוב יציאה מהארץ נועדו להפעיל לחץ על חייב בעל יכולת אשר משתמט מתשלום דמי המזונות, אלא שלעיתים קרובות מידי קורה שנשים מפעילות את הסנקציה האמורה ממניעים של נקמה ושרירות לב ולא ממניעים טהורים של הגברת האכיפה.

פיצוי בגין הוצאת צו שלא כדין – פסק דין

בפסק דין אשר ניתן ביום: 27/9/11, בתמ"ש (ים) 31679-09-10, חייבה השופטת נילי מיימון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים את האם, גרושתו של האב, לפצות אותו בסכום של: 18,238 ₪ על הנזקים שנגרמו לו בגין הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ שלא כדין, תוך מצג מטעה וחוסר תום לב.

מנתוני המקרה עולה שהאב והאם התגרשו בהסכם גירושין אשר קיבל תוקף פסק דין באולם בית הדין הרבני ביום: 11/3/03. מנישואי בני הזוג נולד להם בן משותף בשנת 2001, ובהסכם הגירושין התחייב התובע לזון את הבן בסכום של: 1,500 ₪ לחודש, וגם להשתתף עם האם בהוצאות מיוחדות על פי דרישה.

בחודש אוגוסט 2007 נישא האב בשנית, עבר לגור בפינלנד, ואת המזונות השוטפים שילם באמצעות הוראת קבע מחשבונו. להבטחת תשלום המזונות השוטפים וההוצאות החריגות גייס האב את אחותו אשר חתמה על כתב ערבות לכך. דמי המזונות שולמו לאם מדי חודש בחודשו במשך שמונה שנים.

צו עיכוב יציאה מהארץ על חוב של כ- 784 ₪

ביום: 1/4/10, הגישה האם בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל במעמד צד אחד כנגד האב על חוב של כ- 784 ₪, בגין חלקו היחסי בהוצאות מיוחדות שהיא הוציאה על הקטין. בקשתה של האם להטיל על האב צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות התקבלה על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכאשר האב שהיה בחופשה בישראל עם אשתו השנייה והבן שנולד להם, ביקש לחזור עם משפחתו לפינלנד הוא עוכב במשטרת הגבולות בגין צו עיכוב היציאה מהארץ שביצעה האם יום קודם לכן.

לבקשת האב, ביטל ראש ההוצאה לפועל את צו עיכוב היציאה מהארץ אחרי חמישה ימים לאחר שהסכום אשר נדרש מהאב הופקד במזומן בתיק ההוצאה לפועל ולאחר שהתברר כי אחותו של האב אשר מתגוררת ועובדת בישראל מונתה כבר בעבר כערבה לפירעון החובות העתידיים של המזונות. ראש ההוצאה לפועל ציין בהחלטתו שהאם לא עמדה לכאורה בחובת תום הלב המוטלת על כתפיה.

תביעה נזיקית כנגד האם

ביום: 20/9/10, הגיש האב לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נזיקית כנגד האם בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מעיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו על פי בקשתה.

המסגרת הנורמטיבית

"ההוראה לעניין עיכוב יציאה מן הארץ, קבועה בסעיף 14 ל"חוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967":

"14. (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ…"

הוראה זו באה להבטיח פירעון חובות ובענייננו החוב הינו חוב מזונות. הצורך בקיום תשלום חוב המזונות הינו חיוני, לא ניתן להשאיר ילד הזקוק למזונות בחוסר וברעב, משכך יש כעקרון ליתן משקל יתר לזכות הילד שלא להישאר מחוסר אמצעים לכלכלתו.

הוראה המתנגשת עם זכות חוקתית

עם זאת, הוראה זו מתנגשת עם זכות היציאה מן הארץ שהינה זכות חוקתית, ומעוגנת בסעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. משום כך, מוטלת החובה לאזן ככל האפשר בין האינטרסים הנוגדים של הזוכה (הקטין) מצד אחד ושל החייב (התובע) מצד שני.

הפסיקה גיבשה עקרונות מנחים בנושא ולפיהם על בעל דין אשר מבקש לפגוע בזכות החוקתית לחופש התנועה של אדם אחר לנהוג בתום לב, תוך גילוי נאות של העובדות. עליו להודיע לצד השני על כך שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. עליו לפעול במסגרת מטרת העיכוב ואם המטרה המקורית פגה, חלה על המבקש חובה לבטל את הצו.

צו עיכוב יציאה מן הארץ  נגד תושב חוץ

ביצוע צו עיכוב יציאה מן הארץ לתושב חוץ שונה מצו אשר מופנה לתושב ישראל והוא לא יינתן אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו כאמור בתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לפיכך, על מבקש צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד תושב חו"ל לנהוג במשנה זהירות.

בית המשפט פסק את העובדות הבאות

"הנתבעת הפרה את חובתה כלפי התובע בעצם פנייתה להוצל"פ ללא שפנתה לתובע, לבא כוחו, או לאחותו הערבה לתשלום דמי המזונות."

"הנתבעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע בכך שנקטה בפעולה קיצונית, ביקשה לעכב יציאתו מהארץ כאשר דובר בסכום חוב נמוך (784 ₪)."

"התובעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע בפעולה קיצונית כאמור, במיוחד בנסיבות בהן התובע שילם את דמי המזונות כסדרם הן בהיותו בארץ והן בהיותו כבר מספר שנים בחו"ל, ע"י הוראת קבע מחשבונו לחשבונה, הוראה שניתנה עד לשנת 2015."

"הנתבעת הפרה חובתה כלפי התובע כאשר הסתירה מרשם ההוצל"פ עובדות מהותיות חיוניות לשיקול האם להיעתר לבקשת צו עיכוב היציאה מהארץ, כמו מגורי התובע בחו"ל, וקיום ערבה למילוי החיוב."

"עובדה היא כי כאשר נודע לרשם ההוצל"פ העובדות הללו, ביטל הרשם את צו עיכוב היציאה מהארץ, תוך שמציין שהנתבעת פעלה שלא בתום לב."

האם האב יכול לקבל משפט צדק ?

לסיכום, בית המשפט פסק שהנתבעת אחראית לנזקים שנגרמו לתובע בגין הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו. ולפיכך פסק כאמור שעל הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 18,238 ₪, מהם 15,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה לתובע.

חשוב לציין שפסק דין זה כמו גם פסקי דין אחרים מהווים הוכחה ניצחת לכך שאב יכול לקבל משפט צדק בבתי המשפט וכן יכול להגן על זכויותיו כראוי גם מול זוכה אשר מקבלת יתרון גדול עליו בדין ואת כל הכלים האפשריים בדין בכדי לכפות עליו תשלום של מזונות.

לסיכום

המציאות בישראל מלמדת שהרבה גברים אינם פועלים בכלל או שהם פועלים מאוחר מידי בכדי לממש כראוי את זכויותיהם במשפחה, (ראה: "דבר המנכ"ל", ו-"אודותינו") ולצערנו יש נשים אשר מנצלות עובדה זו לרעה.

לפיכך, לעיתים נכון וגם רצוי לגבר לפעול בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו בכדי לממש את זכויותיו במשפחה, שאם לא כן ישארו זכויותיו במשפחה בגדר של תיאוריה. היוזמה גם במקרים המתאימים בסופו של דבר משתלמת.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

ביום: 20/9/11, התפרסמה בעיתון המודפס והאלקטרוני של מעריב ידיעה תחת הכותרת: "המדינה למען הגרושות: גביה מואצת של מזונות". מדובר בפרסום הצעת חוק של משרד המשפטים אשר עוסקת בהקמת מסלול מזונות ייחודי בלשכת ההוצאה לפועל לגביית מזונות ילדים.

על פי תזכיר החוק שפורסם מדובר על הקמת מסלול גביה ייחודי של מזונות ילדים אשר ינוהל בהוצאה לפועל על ידי מי שרשם ההוצאה לפועל יאצול לו סמכויות בהתאם לסעיף 4א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, וזאת במקום הזוכה שעד כה נדרש לפעול לגביית דמי המזונות בעצמו  או בעזרת עורך דין פרטי.

הטעמים להצעת החוק נכתבו בדברי ההקדמה והם שהיקף החובות למזונות ילדים (11 מיליארד ₪) אשר עומד בקרוב ל- 100,000 תיקים הפתוחים בהוצאה לפועל מצביע על הקושי של הזוכה לקבל את דמי המזונות מהחייבים, ולפיכך יש לסייע בידי הזוכה באמצעים נוספים בכדי לממש את פסקי הדין אשר ניתנו לזכות הילדים בכדי שלא יגיעו לחרפת רעב.

עוד נטען בדברי ההקדמה שהזוכה (שהיא בדרך כלל האם) מתקשה לגבות את מזונות הילדים משום שהיא חוששת מהאב, ו/או משום שהיא נעדרת יוזמה, ידע ואמצעים לממש את פסק הדין.

לנו אין אלא להצטער על "החלמאות" של יוזמי ההצעה משום שהתכנים אשר מופיעים בה גורמים לפגיעה בלגיטימיות החברתית וההורית של האבות. היא מציגה אימהות כחסרות יכולת נפשית ופיזית לפעול לבדן או לשכור עו"ד שיפעל עבורן במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות לגביית מזונות ילדים. והגרוע מכל הינו שהיא עלולה לפגוע קשות בטובת הילד.

אם נברר את הפרטים אשר מופיעים כטעמים להצעת החוק נוכל לגלות:

א.      בדברי ההקדמה לא נכתב ממתי פתוחים תיקי ההוצל"פ, האם מדובר בתיקים אשר נפתחו לפני שנה, עשר שנים, חמישים או יותר.

ב.      אין בדברי ההקדמה לחוק התייחסות לחובות ששולמו בפועל אך לא הופחתו מתיקי ההוצל"פ.

ג.       אין סייג לגבי מספר הבקשות בטענת פרעתי אשר עומדות לבירור בתיקי ההוצל"פ.

ד.      האם יעלה על הדעת שבישראל של ימינו יש קרוב ל- 100,000 אבות אלימים אשר מסרבים לשלם מזונות ילדים, ו/או נשים אשר אינן יודעות או אינן מסוגלות לפעול בעצמן כנגד האב בהוצאה לפועל לגביית המזונות. האם אותה זוכה אשר ידעה להגיש תביעה בבית המשפט למזונות ילדים או אישרה הסכם מזונות עם האב בבית המשפט, תתקשה לשכור עורך דין שיפעל עבורה גם בהוצאה לפועל ?

ה.     ולבסוף, האם נכון למסור את גבייתם של מזונות הילדים לידי גורמים חיצוניים אינטרסנטיים אשר יכנסו בצעדים דורסניים לתוך מערכת היחסים הטעונה ממילא בין האב לאם ?

חשוב לציין שהעובדות האמיתיות בשטח מצביעות על כך שרוב רובם של החייבים במזונות ילדים הינם אבות אשר אינם מסוגלים לעמוד בגובה המזונות אשר נפסקו להם מלכתחילה עקב יוקר המחיה, ולא אבות בעלי יכולת כלכלית אשר מתחמקים מהתשלום.

בתי המשפט לענייני משפחה מחייבים כיום את האב לשלם כ- 3200 ₪ לחודש למזונות מינימום עבור שני ילדים לפני השתתפותו במחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות רפואיות חריגות.

• ראו: בר"ע 1895/02, בן עמי נ' בן עמי.

רוב האבות בישראל נמנים על מעמד הביניים אשר משתכר בממוצע כ- 7,000 ₪ נטו לחודש, ובכדי לעמוד במלוא פסק דינו של בית המשפט יצטרך האב להוציא לשני ילדיו הקטנים לא פחות מ- 4500 ₪ לחודש. מכאן שלאב לא ישאר הרבה, אם בכלל, לצרכים החיוניים שלו למחיה.

לציין שביום: 26/11/09, נכנסה לתוקף הוראה אשר מאפשרת להכביד בהגבלות על חייבי מזונות, והיכולת להטיל עיקולים, צו עיכוב יציאה מהארץ ופקודות מאסר על חייבי מזונות כבר קיימת מקדמא דנן.

לעניין המתח בין הזוכה לבין החייב במזונות ילדים בהוצאה לפועל פסק נשיא בימ"ש העליון (כתוארו אז), השופט אהרון ברק בעניין פרופ' גמזו כדלקמן:

"בחינתו של חוק ההוצאה לפועל מלמדת, כי בבסיסו מונחות שתי תכליות שהן מיוחדות לו (תכליות ספציפיות). האחת, לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות."

"הוצאה לפועל איטית או כזו שאינה מאפשרת הגשמת הפסק, פוגעת בקניינו של הזוכה. זאת ועוד: הוצאה לפועל בלתי יעילה עשויה לפגוע בכבוד האדם של הזכאי למזונות, אם ללא תשלום דמי המזונות נפגע מינימום הקיום האנושי שלו. "הפקרת בן-זוג למחסור ולרעב היא בגדר פגיעה בכבוד האדם" (הנשיא שמגר בע"א 7038/93 סולומון נ' סולומון, פ"ד נא(2) 577, 580). אכן, הזכות של כל אדם – ובהם הזכאי על פי פסק דין למזונות – לקיום מינימאלי, היא חלק אינטגראלי מההגנה החוקתית המוענקת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו."

"התכלית (המיוחדת) השנייה המונחת ביסוד חוק ההוצאה לפועל היא להגן על החייבים, אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק. החוק בא למנוע מצב שבו בהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה יהפוך החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה (פרשת פישמן, עמ' 374). זהו היבט סוציאלי, הבא להתחשב בחייב, תוך מניעת ירידה לחייו. מספר הוראות בחוק ההוצאה לפועל נועדו להבטיח הגשמתה של תכלית זו (ראו סעיף 22(א) (מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול); סעיף 38 (הגנת בית המגורים); סעיף 39 (הגנת חייב חקלאי)). חלק מהן מסייעות, בעקיפין, לזוכה על פי פסק הדין, שכן הן מבטיחות כי החייב לא יאבד את יכולת הפירעון שלו."

"המאסר על חוב לא ישמש בשום מקרה ואופן, בכל צורה שהיא, כאמצעי שיש בו משום הענשת החייב על אי תשלום החוב, אלא כאמצעי של כפיית החייב, שהוא בעל יכולת, שיש לו רכוש ואמצעים לתשלום החוב, אם כולו ואם לשיעורין, אך הוא מסתיר את רכושו ומבריחו" (בג"צ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת – עמותה נ' שר המשפטים ואח', פ"ד מז(4) עמ' 754).

• ראו: רע"א 4905/98, פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ולילך ישעיהו.

אין חולק בדבר גודל האחריות אשר מוטלת על הוריו של ילד לספק לו את צרכיו החיוניים למחייה מכוח האפוטרופסות. אלא שההורות בכלל והאבהות בפרט אינה מתחילה ומסתיימת רק בתשלום דמי המזונות שצריך האב להעביר לידי האם שזכתה במשמורת ילדים, כי אם במכלול הקשרים שיש בין כל אחד מההורים לילד, ובקשרים שיש בין הורה אחד למשנהו.

רק איזון נכון של מכלול הקשרים המשפטיים והחברתיים בין כל אחד מההורים למשנהו ישמרו כהלכה על זכויות הילד במשפחה, ובסופו של יום גם יגשימו את עקרון טובת הילד הלכה למעשה.

אז האם מדובר בבשורה טובה לאימהות ? התשובה לכך הינה בהכרח שלילית, משום שאם הצעת החוק תעבור בכנסת היא תגרום נזק חברתי רב לאב ולילדים ובאופן עקיף יגרם נזק גם לאם.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

המושג דמי מזונות מורכב משתי מילים אשר מוזכרות רבות בדברי חז"ל אף שברוב המקרים הן מוזכרות בהקשרים אחרים. מילה אחת הינה "דמי", או "דמים" שהן מילים נרדפות לכספים. והמילה השנייה הינה "מזונות" אשר בהקשר למחויבות אדם כלפי הזכאי להם היא מציינת את הצרכים הפיזיולוגיים אשר נחוצים לו לצורכי מחיה.

חוק המזונות

החוק המחייב אדם ב- דמי מזונות בישראל הינו חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, (להלן: "חוק המזונות"). כאשר החיוב בדמי מזונות במשפחה מתחלק לשלוש קבוצות עקריות. קבוצה אחת הינה דמי מזונות לבן זוג, שהם בעיקר מזונות אישה, קבוצה שנייה הנה דמי מזונות ילדים, והקבוצה השלישית הנה דמי מזונות לשאר בני משפחה. 

דמי מזונות לבן זוג – על פי הוראות סעיף 2 לחוק המזונות אשר קובע:

2. מזונות לבן-זוג

(א)   אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

(ב)   אדם שאינו יהודי או מוסלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות בן-זוגו, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

כלומר, אדם חייב בתשלום דמי מזונות בן זוג על פי הוראות הדין הדתי אליו הוא משתייך, והוראות הדין הדתי דוחים את הוראות חוק המזונות בכללותו למעט סעיף 2 לחוק. אדם שהוא אינו בן אחת מהעדות הדתיות המוכרות בישראל או שלא חל עליו דין דתי, חייב בדמי מזונות בן זוג על פי הוראות חוק המזונות. ולמעשה, בפרקטיקה המשפטית בישראל אין מחייבים אדם בתשלום דמי מזונות בין זוג כל עוד הדין הדתי אליו הוא משתייך אינו מחייב אותו במפורש בדמי מזונות.

הערה: קיימת גם אפשרות לפסוק בתנאים מסוימים מזונות לגבר.

היקף החובה בגובה המזונות כאמור בסעיף 6 לחוק המזונות:

6. היקף המזונות 

היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים,על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3 – לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב.

2א. התחשבות בהכנסות של בן-זוג

על אף האמור ב- חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א-1951, בקביעת מידת המזונות שאדם חייב לספק לבן-זוגו רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון – מכל מקור אחר.

דמי מזונות ילדים – על פי הוראות סעיף 3 לחוק המזונות

3. מזונות לילדים קטינים

(א)   אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

(ב)   אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

כלומר, אדם חייב בתשלום דמי מזונות ילדים על פי הוראות הדין הדתי אליו הוא משתייך, והוראות הדין הדתי דוחים את הוראות חוק המזונות בכללותו למעט סעיף 3 לחוק. אדם אשר אינו חייב או שהוא פתור מהחיוב במזונות ילדים על פי הוראות הדין הדתי אליו הוא משתייך, או שלאדם אין דין דתי בהיותו חסר דת, חייב בדמי מזונות ילדים על פי הוראות חוק המזונות.

הוראות החיוב בדמי מזונות ילדים על פי החוק מופיעים בסעיף 3א. לחוק המזונות

3א. מזונות קטין

(א)   אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.

(ב)   בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.

אדם שהוא אינו בן אחת מהעדות הדתיות המוכרות בישראל או שלא חל עליו דין דתי, חייב בדמי מזונות בן זוג על פי הוראות חוק המזונות. ולמעשה, בפרקטיקה המשפטית בישראל אין מחייבים אדם במזונות בין זוג כל עוד הדין הדתי אליו הוא משתייך אינו מחייב אותו במפורש בדמי מזונות.

דמי מזונות עבור שאר בני משפחה כמצוין בסעיף 4 לחוק המזונות:

4. מזונות שאר בני משפחה.

אדם חייב במזונות שאר בני-משפחתו, והם –

(1)   הוריו והורי בן-זוגו;

(2)   ילדיו הבגירים ובני-זוגם;

(3)   נכדיו;

(4)   הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו;

(5)   אחיו ואחיותיו שלו ושל בן-זוגו.

התנאים לחיוב בדמי מזונות שאר בני משפחה מוגדרים בסעיפים 5 ו- 6 לחוק המזונות:

5. סולם המזונות 

אין אדם חייב לספק מזונות לבן-משפחה לפי סעיף 4 אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה:

(1)   יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים של בן-זוגו;

(2)   אותו בן-משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר;

(3)   אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעיזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם  לפי הסדר שנקבע בסעיף 4.

6. היקף המזונות 

היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים,על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3 – לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב.

החובה בדמי המזונות

אם נבחן את הוראותיו של חוק המזונות נגלה שהוא מבקש למנוע מצב שבו אחד מבני משפחה יסבול ממחסור בצרכי קיום. רוב הדתות המוכרות מחילות חיוב בדמי מזונות במשפחה, בעיקר כלפי ילדים ובני זוג, והמחוקק הישראלי מצא לנכון להחיל את החובה בדמי המזונות על פי הוראות הדין הדתי אליו משתייך אדם.

איך נקבעים דמי מזונות ?

כאשר מדברים על דמי מזונות מתכוונים לסיפוק צרכיו הפיזיולוגיים של אדם הכוללים מזון, ביגוד, הנעלה, קורת גג וכו'. לעניין מזונות אישה מדובר על תשלום אשר ישאיר אותה באותה הרמה לה היא הורגלה בשנות הנישואין ועושרו של הבעל יבוא בחשבון תשלומים אלו.

לעניין ילד ושאר בני משפחה מדובר על הסכום שיאפר להם להתקיים, לעיתים בדוחק, ועושרו של האב ילקח בחשבון באופן מועט.

חשוב לציין שבישראל נודעה חשיבות רבה לתשלום המזונות אשר נפסקים ברוב רובם של המקרים לחובת האב. אם אשר טוענת שהאב אינו משלם מזונות רשאית לפתוח כנגדו תיק הוצאה לפועל מזונות.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

מאמרים נוספים הקשורים לנושא 

חיוב האב במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15

חיוב האם במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15

מזונות ילדים – הדין הקודם | מזונות ילדים – הדין החדש |  מזונות אישה | דמי מזונות לגבר | מזונות משקמים זמניים