גירושין  |  בתי המשפט ובתי הדין  |  הסכם גירושין |  גט פיטורין  |  סרבני גט  |  התרת נישואין  |  גירושים בהסכמה | גירושין בהסכמה הדדית

גירושין בהסכמה הדדית

יתכן שאתם מצויים במצב כזה שהמונח גירושין בהסכמה הדדית נשמע כמו בדיחה גרועה, אבל האמת היא שבדרך כלל מדובר בדרך הטובה והנכונה ביותר להתגרש ככל שצד מסוים אינו מתעקש לקבל דברים שלא מגיעים לו על פי החוק. גירושין, מעצם טבעם, מייצגים מצב שבו שני אנשים מחליטים להפריד את דרכיהם מכיוון שהם פשוט אינם מסתדרים. מן הסתם, החלטה על גירושין עלולה להגיע במצב שבו אי היכולת להסתדר הופכת למלחמה של ממש, ובמצב כזה, המונח גירושין בהסכמה הדדית נשמע כמו מושג דמיוני ששייך לעולמות ולזמנים אחרים.

גירושין במלחמה עלולים להוביל למצבים קיצוניים

אלא שבהיעדר הסכמה בגירושין, המקומות שאפשר להגיע אליהם יכולים לפגוע בסופו של דבר בשני הצדדים באותה המידה, ובדרך כלל גם פוגעים בילדים. בעוד שכאשר מנהלים את הגירושין תחת תרבות וכוונה של הסכמה אפשר להגיע לתוצאות של קביעת מזונות ילדים המותאמים לצרכים האמיתיים של הילדים מצד אחד, והגדלת היקף המפגשים בין האב לילדים כך שהאב יהיה מעורב בצורה מקסימלית בחיי הילדים, הרי שגירושין בחוסר הסכמה הדדית, תוך חשיפת שיניים, יכולים להוביל למצבים של פתיחת תיק הוצאה לפועל מזונות, מלחמה סביב משמורת על הילדים, ביטול חזקת הגיל הרך של האם, משמורת ילדים לאב וכדומה.

חוסר ידע ובורות בהליכי הגירושין

אין ספק שגירושין בהסכמה הדדית הינה המטרה הראשונה והחשובה ביותר שצריכה להיות ביניכם לבין האישה כשני בוגרים המנהלים ביניהם סכסוך. בהקשר זה, חשוב לדעת שאחת הסיבות המרכזיות לחוסר היכולת של בני זוג לנהל את הליכי הגירושין שלהם בהסכמה, הינה חוסר ידע ואפילו בורות המובילים בסופו של דבר לפחדים, כעסים ולרגשות שאנחנו הכי לא אוהבים, בעוצמות הכי גבוהות שחווינו אי פעם. בהתאם לכך, אתם צריכים לוודא שאתם ניגשים לתהליך כשאתם יודעים את כל מה שאתם צריכים לדעת, ואנו יכולים לסייע לכם לעשות את זה בדיוק, בעזרת הניסיון שצברנו בארגון אידאה.

להצטייד במידע ובתשובות

מה שאתם צריכים לדעת הוא קודם כל מה יש בתהליך אשר עומד בפניכם, מה אתם צפויים לעבור בתהליך, מה ההשלכות של כל מהלך שתעשו בתהליך לרבות כניסה למסגרת של הוצאה לפועל מזונות, או החלטות קשות סביב משמורת ילדים כמו מלחמה על משמורת ילדים לאב או לאם, הגדלת מזונות ללא הצדקה וכד'. לעיתים, דברים שאנחנו עושים במהלך תהליך הגירושין נובעים מכך שאיננו יודעים מה הן התוצאות האפשריות והצפויות לכך. פנו אלינו לקבלת ייעוץ, הדרכה והכוונה והצטיידו במידע שנוכל להעניק לכם אשר ילווה אתכם לכל אורך התהליך, אותו תוכלו לעבור בצורה הטובה ביותר.

ההוצאה לפועל  |  הוצאה לפועל מזונות  |  צו עיכוב יציאה מהארץ

החוק בישראל מחייב אדם בדמי מזונות על פי הדין האישי אשר חל עליו. הדין האישי הינו ההשתייכות הדתית של האדם, ועל פי רוב הדתות, בעיקר הגדולות שבהן, החובה בתשלום דמי מזונות לאישה ולילדים חלה על הגבר. החוק בישראל מכיר לאם גם עדיפות לקבל משמורת ילדים, ויחד עם זאת האם רשאית לאכוף את החיוב בדמי המזונות על הגבר בכל הכפיות האפשריות.

לאישה כוח שיפוטי רב כנגד הגבר

כאן מתקבלת תוצאה לפיה יש לאישה כוח שיפוטי רב כנגד הגבר כבעל ו/או כאב, דבר אשר יוצר מתחים וקשיים רבים בין בני הזוג אשר פוגעים בכלל בני המשפחה ולא פוסחים על  הילדים הנמצאים בתווך. האם נכון ומוצדק לאפשר אמצעי גבייה כל כך חזקים לזוכה בתיק הוצאה לפועל מזונות, או שניתן לטפל בבעיה גם בדרכים אחרות ?

אישה אשר מחזיקה בידה החלטה שיפוטית לחיוב הגבר בדמי מזונות ילדים או במזונות אישה רשאית לדרוש אותם ישירות מהגבר, ובתנאי זכאות מסוימים היא יכולה להיעזר גם במוסד לביטוח לאומי אשר יעביר לחשבונה מידי חודש בחודשו את הסכום הפסוק, על פי חוק המזונות (הבטחת תשלום), תשל"ב-1972.

תיק בהוצאה לפועל על חוב המזונות

אישה אשר לא תקבל מהגבר את המזונות שנפסקו לה רשאית לפתוח כנגד הגבר תיק בהוצאה לפועל על חוב המזונות ולהפעיל נגדו סנקציות ולחצים גדולים לגביית המזונות.

יש לציין שהתייחסות החוק לחוב בתיק הוצאה לפועל מזונות שונה מכל חוב אחר בתיק הוצאה לפועל. לעומת חוב רגיל שלא ניתן להוציא פקודת מאסר בגינו, יהיה סכום החוב גדול ככל שיהיה. על חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל ניתן באופן עקרוני להוציא פקודת מאסר גם על פיגור בתשלום של 100 שקלים.

וכן, לעומת חוב רגיל בתיק הוצאה לפועל שבגינו ניתן לעשות חקירת יכולת, ובהתאם ניתן גם לשלם את החוב לשיעורין. חוב בתיק הוצאה לפועל מזונות מוחזק כתשלום אשר כבר נערכה בגינו חקירת יכולת בבתי המשפט, ולכן לא ניתן לעשות זאת שוב.

חוב מזונות אינו זוכה להפטר

וכן, לעומת חוב רגיל בהוצאה לפועל אשר ניתן לקבל עליו הפטר חלוט בפשיטת רגל. חוב מזונות בתיק הוצאה לפועל איננו זוכה להפטר אלא במקרים חריגים וכאשר מדובר בחוב מול ביטוח לאומי ולא ישירות מול האם. חוב המזונות נותר בעינו גם לאחר שניתן הפטר על שאר החובות הרגילים בתיקי ההוצאה לפועל השונים.

יחד עם זאת בנוסף לעיקולים, צו עיכוב יציאה מהארץ והוצאת פקודת מאסר לחייבי מזונות, נוספו בשנים האחרונות לרשות הזוכה עוד שורה של הגבלות על חייבי מזונות כאמצעי לחץ וגבייה נוספים כנגד החייב, ובעצם יש לומר שאת החיוב במזונות ניתן לקיים בכל הכפיות האפשריות.

בני זוג בעלי דתות שונות או חסרי דת

למרבה הפלא אנו חיים במדינה אשר מסיבות היסטוריות עדיין עושה שוני בחיוב דמי המזונות בין בני זוג בעלי דת אחת לבין בני זוג בעלי דתות שונות או חסרי דת. לעומת בני זוג חסרי דת או בעלי דת שונה אשר מתחלקים במזונות הילדים מבלי שעניין של משמורת הילדים יעשה שינוי בחלוקת הנטל. בעלי דת זהה בעיקר אלו הנמנים על הדתות המונוטאיסטיות הגדולות מחייבות את הגבר לשאת במזונות אישה ובמזונות הילדים.

יש לזכור שהדתות הגדולות בעיקר היהדות והאיסלאם דוגלות בחלוקת תפקידים מוגדרת במשפחה לפיה מקומה של האישה הינו בגידול הילדים בבית, ומכאן שאך טבעי הוא שהגבר יהיה אחראי לפרנסת המשפחה. לפיכך בכדי למנוע מצב שבו משפחה תיפול נטל על הציבור בגלל גבר בטלן, נמסרו לאישה אמצעים משפטיים חזקים בכדי ללחוץ על הגבר להביא את הפרנסה הביתה.  

אין עוד הצדקה להחיל את רוב המזונות על הגבר

בימינו, כאשר נטל הפרנסה, גידול הילדים והמירוץ לקריירה שווים בין גברים לנשים, אין עוד שום הצדקה להחיל את רוב המזונות על הגבר, ודאי לא ללחוץ עליו באמצעי גבייה דרקוניים.

בשנת 2006, הקים השר חיים רמון ועדה לבדיקת החיוב במזונות ילדים בראשותו של פרו' שיפמן. בחודש אוקטובר 2012, פרסמה ועדת שיפמן את מסקנותיה ומהם עולה המלצה להנהיג רפורמה רחבה בכל הקשור לחיוב במזונות ילדים. לא עוד חיובים שונים לכל אב ואב על פי דינו האישי, אלא חלוקה מאוזנת של הנטל בין ההורים ביחס ישיר למידת נוכחותו של הילד אצל אותו הורה.

אנחנו באידאה מברכים על המלצות דו"ח ועדת שיפמן, מהטעם שהדבר ישרת נאמנה את טובת האב, וישרת את עקרון טובת הילד וטובת המשפחה כולה. ולפיכך, אנו תקווה שהמלצות אלו יקרמו עור וגידים בחקיקה מסודרת בישראל.  

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

הוצאה לפועל  |  הוצאה לפועל מזונות  |  צו עיכוב יציאה מהארץ

ההוצאה לפועל הינה גוף אשר מוציא אל הפועל, באמצעות דרכי אכיפה שונים, פסקי דין או החלטות הניתנות על ידי הערכאות השונות של בתי המשפט ובתי הדין כנגד חייב אשר אינו עומד בהם. לציין שברוב המקרים ההוצאה לפועל אינה יוזמת הליכים מעצמה או באופן אוטומאטי, אלא על פי בקשות של הזוכה בלבד.

לשכת ההוצאה לפועל

לשכת ההוצאה לפועל פועלת מכוח חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") אשר מקנה לה אפשרויות אכיפה מגוונות. אמנם, תפקידה של לשכת ההוצאה לפועל הינו לאכוף סוגים שונים של פסקי דין והחלטות, אך בענייני משפחה הנפוץ ביותר מבניהם הינו אכיפת פסקי דין או החלטות של דמי מזונות.

על פי חוק ההוצאה לפועל רשאי הזוכה, שהוא ברוב המקרים האישה, לפתוח תיק הוצאה לפועל, בדרך כלל על חוב של מזונות ילדים או מזונות אישה, לאחר שהחייב, שהוא ברוב המקרים הגבר, לא שילם את המזונות במשך 10 ימים ויותר מיום שנפסק לו לעשות זאת. מנגד מחובתה של הזוכה לעדכן את תיק ההוצאה לפועל על כל תקבול שקיבלה מהחייב תוך 7 ימים מיום שקיבלה את הסכום.

הפעולה השכיחה של לשכת ההוצאה לפועל בדיני משפחה הינה הוצאה לפועל של פסקי דין או החלטות כספיות של מזונות, אך ההוצאה לפועל יכולה להוציא אל הפועל גם צו לכינוס נכסים אשר ניתן על ידי בתי הדין, ובכך לסייע בני זוג להוציא את דירתם משותפת למכירה.

ללחוץ על החייב במזונות לשלם את החוב

לרשות הזוכה במזונות מעמיד חוק ההוצאה לפועל כלים חזקים ביותר אשר מאפשרים לה ללחוץ על החייב לשלם את החוב הפסוק. למעשה, כבר מקדמא דנן יכולה היתה האישה לבצע לגבר צו עיכוב יציאה מהארץ, עיקול משכורת, עיקול חסכונות וחשבון עו"ש בבנק, וגם פקודות מאסר. אך לאחרונה נוספו שורה של הגבלות על חייבי מזונות, אשר מאפשרים לאישה להפעיל לחץ נוסף על גבר אשר המשתמט מתשלום מזונות. 

יש לנו ביקורת גדולה על כך שמערכת המשפט מכניסה יותר מידי גברים תחת הכותרת של חייבים המוגדרים כמשתמטים מחובת תשלום המזונות. אנחנו סבורים שיש גברים רבים אשר אינם מסוגלים לעמוד במלוא הסכום שנפסק להם עקב יוקר המחיה בישראל ועקב התשלום הגבוה אשר הוחל עליהם מלכתחילה, ולא בגלל שהם בוחרים להשתמט מתשלום המזונות ויש להם אפשרות כלכלית לעמוד בכך.  

חייב מוגבל באמצעים או פושט רגל

יש לזכור שכאשר אדם מסתבך בחובות הוא יכול לעשות חקירת יכולת אשר תוביל אותו למסלול של חייב מוגבל באמצעים או פושט רגל. לאחר חקירת יכולת יידרש אדם ממעמד הביניים לשלם סכום של כמה מאות שקלים לחודש על כל החובות שיכולים להיות בגובה של כמה מיליוני שקלים.  

חוב מזונות אינו נמחק

אך בעניין חוב מזונות נקבע בפסיקה שבית המשפט כבר ערך חקירת יכולת לגבר כאשר נפסקו לו המזונות לתשלום, ולכן אין לטעון לחקירת יכולת נוספת כאשר הגבר צובר חוב של מזונות. עוד נקבע בחוק ובפסיקה שאפילו פושט רגל חייב במזונות, וחוב מזונות אינו נמחק גם כאשר פושט הרגל מקבל הפטר חלוט מכל החובות האחרים.

לאור האמור לעיל מובהר שהזכות למזונות מאפשר לאישה להשתמש בכל הכפיות האפשריות שבדין הישראלי בכדי ללחוץ על האב לשלם את הסכום. נמצא שחובת הגבר לשלם את המזונות עומדת אפילו מעל הזכות הבסיסית שלו לספק את צרכיו החיוניים למחיה.

השטת מזונות גבוהים מידי על הגבר

אין לנו ספק שמדובר בפגם משפטי וחברתי קשה, שהרי כיצד ניתן לחייב אדם בתשלום כל שהוא לפני שהוא מספק לעצמו את צרכיו הבסיסיים למחיה. רק נכון לציין שראשיתו של הפגם הנו בהשטת מזונות גבוהים מידי על הגבר והעדר חיוב ממשי של האישה להשתתף בסיפוק מזונות הילדים אפילו אם היא אמידה ויש בכוחה לעשות זאת.

לפיכך, מומלץ לגבר לשלם את הסכום שנפסק לו למזונות בזמן, ולהימנע מצבירת חוב פיגורים, שאם לא כן, עשויה האישה לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל ולמרר את חייו באמצעות הסנקציות וההגבלות הקשות שיש בחוק. קיימים גם מקרים שהאישה תמרר את חייו של הגבר באמצעות הילדים ועל גבם, לרבות הפרת הסדרי ראייה, הסתת הילדים כנגד האב וניכור הורי.   

לצמצם האפשרות להסתבכות עם האישה

מכאן שהדרך בה גבר יכול לצמצם את האפשרות שהוא יסתבך עם האישה בהוצאה לפועל וייתן לה כוח לרדות בו, הינה להיות מחויב מראש בסכום מזונות נמוך ככל האפשר. כל זאת ניתן להשיג רק באמצעות יעוץ וטיפול נאותים במקום שמחזיק ידע וניסיון רב שנים בשמירה על זכויות הגבר במשפחה.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

הקדמה

אחת מההגבלות הסטנדרטיות שניתן להפעיל כנגד חייב בדמי מזונות ילדים עוד מקדמא דנא הינה הגבלת חירותו בדרך של הטלת צו עיכוב יציאה מהארץ. הפסיקה אמנם קובעת באופן מפורש שהטלת הגבלות על חייב לרבות ביצוע צו עיכוב יציאה מהארץ נועדו להפעיל לחץ על חייב בעל יכולת אשר משתמט מתשלום דמי המזונות, אלא שלעיתים קרובות מידי קורה שנשים מפעילות את הסנקציה האמורה ממניעים של נקמה ושרירות לב ולא ממניעים טהורים של הגברת האכיפה.

פיצוי בגין הוצאת צו שלא כדין – פסק דין

בפסק דין אשר ניתן ביום: 27/9/11, בתמ"ש (ים) 31679-09-10, חייבה השופטת נילי מיימון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים את האם, גרושתו של האב, לפצות אותו בסכום של: 18,238 ₪ על הנזקים שנגרמו לו בגין הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ שלא כדין, תוך מצג מטעה וחוסר תום לב.

מנתוני המקרה עולה שהאב והאם התגרשו בהסכם גירושין אשר קיבל תוקף פסק דין באולם בית הדין הרבני ביום: 11/3/03. מנישואי בני הזוג נולד להם בן משותף בשנת 2001, ובהסכם הגירושין התחייב התובע לזון את הבן בסכום של: 1,500 ₪ לחודש, וגם להשתתף עם האם בהוצאות מיוחדות על פי דרישה.

בחודש אוגוסט 2007 נישא האב בשנית, עבר לגור בפינלנד, ואת המזונות השוטפים שילם באמצעות הוראת קבע מחשבונו. להבטחת תשלום המזונות השוטפים וההוצאות החריגות גייס האב את אחותו אשר חתמה על כתב ערבות לכך. דמי המזונות שולמו לאם מדי חודש בחודשו במשך שמונה שנים.

צו עיכוב יציאה מהארץ על חוב של כ- 784 ₪

ביום: 1/4/10, הגישה האם בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל במעמד צד אחד כנגד האב על חוב של כ- 784 ₪, בגין חלקו היחסי בהוצאות מיוחדות שהיא הוציאה על הקטין. בקשתה של האם להטיל על האב צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות התקבלה על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכאשר האב שהיה בחופשה בישראל עם אשתו השנייה והבן שנולד להם, ביקש לחזור עם משפחתו לפינלנד הוא עוכב במשטרת הגבולות בגין צו עיכוב היציאה מהארץ שביצעה האם יום קודם לכן.

לבקשת האב, ביטל ראש ההוצאה לפועל את צו עיכוב היציאה מהארץ אחרי חמישה ימים לאחר שהסכום אשר נדרש מהאב הופקד במזומן בתיק ההוצאה לפועל ולאחר שהתברר כי אחותו של האב אשר מתגוררת ועובדת בישראל מונתה כבר בעבר כערבה לפירעון החובות העתידיים של המזונות. ראש ההוצאה לפועל ציין בהחלטתו שהאם לא עמדה לכאורה בחובת תום הלב המוטלת על כתפיה.

תביעה נזיקית כנגד האם

ביום: 20/9/10, הגיש האב לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נזיקית כנגד האם בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מעיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו על פי בקשתה.

המסגרת הנורמטיבית

"ההוראה לעניין עיכוב יציאה מן הארץ, קבועה בסעיף 14 ל"חוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967":

"14. (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ…"

הוראה זו באה להבטיח פירעון חובות ובענייננו החוב הינו חוב מזונות. הצורך בקיום תשלום חוב המזונות הינו חיוני, לא ניתן להשאיר ילד הזקוק למזונות בחוסר וברעב, משכך יש כעקרון ליתן משקל יתר לזכות הילד שלא להישאר מחוסר אמצעים לכלכלתו.

הוראה המתנגשת עם זכות חוקתית

עם זאת, הוראה זו מתנגשת עם זכות היציאה מן הארץ שהינה זכות חוקתית, ומעוגנת בסעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. משום כך, מוטלת החובה לאזן ככל האפשר בין האינטרסים הנוגדים של הזוכה (הקטין) מצד אחד ושל החייב (התובע) מצד שני.

הפסיקה גיבשה עקרונות מנחים בנושא ולפיהם על בעל דין אשר מבקש לפגוע בזכות החוקתית לחופש התנועה של אדם אחר לנהוג בתום לב, תוך גילוי נאות של העובדות. עליו להודיע לצד השני על כך שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. עליו לפעול במסגרת מטרת העיכוב ואם המטרה המקורית פגה, חלה על המבקש חובה לבטל את הצו.

צו עיכוב יציאה מן הארץ  נגד תושב חוץ

ביצוע צו עיכוב יציאה מן הארץ לתושב חוץ שונה מצו אשר מופנה לתושב ישראל והוא לא יינתן אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו כאמור בתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לפיכך, על מבקש צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד תושב חו"ל לנהוג במשנה זהירות.

בית המשפט פסק את העובדות הבאות

"הנתבעת הפרה את חובתה כלפי התובע בעצם פנייתה להוצל"פ ללא שפנתה לתובע, לבא כוחו, או לאחותו הערבה לתשלום דמי המזונות."

"הנתבעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע בכך שנקטה בפעולה קיצונית, ביקשה לעכב יציאתו מהארץ כאשר דובר בסכום חוב נמוך (784 ₪)."

"התובעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע בפעולה קיצונית כאמור, במיוחד בנסיבות בהן התובע שילם את דמי המזונות כסדרם הן בהיותו בארץ והן בהיותו כבר מספר שנים בחו"ל, ע"י הוראת קבע מחשבונו לחשבונה, הוראה שניתנה עד לשנת 2015."

"הנתבעת הפרה חובתה כלפי התובע כאשר הסתירה מרשם ההוצל"פ עובדות מהותיות חיוניות לשיקול האם להיעתר לבקשת צו עיכוב היציאה מהארץ, כמו מגורי התובע בחו"ל, וקיום ערבה למילוי החיוב."

"עובדה היא כי כאשר נודע לרשם ההוצל"פ העובדות הללו, ביטל הרשם את צו עיכוב היציאה מהארץ, תוך שמציין שהנתבעת פעלה שלא בתום לב."

האם האב יכול לקבל משפט צדק ?

לסיכום, בית המשפט פסק שהנתבעת אחראית לנזקים שנגרמו לתובע בגין הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו. ולפיכך פסק כאמור שעל הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 18,238 ₪, מהם 15,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה לתובע.

חשוב לציין שפסק דין זה כמו גם פסקי דין אחרים מהווים הוכחה ניצחת לכך שאב יכול לקבל משפט צדק בבתי המשפט וכן יכול להגן על זכויותיו כראוי גם מול זוכה אשר מקבלת יתרון גדול עליו בדין ואת כל הכלים האפשריים בדין בכדי לכפות עליו תשלום של מזונות.

לסיכום

המציאות בישראל מלמדת שהרבה גברים אינם פועלים בכלל או שהם פועלים מאוחר מידי בכדי לממש כראוי את זכויותיהם במשפחה, (ראה: "דבר המנכ"ל", ו-"אודותינו") ולצערנו יש נשים אשר מנצלות עובדה זו לרעה.

לפיכך, לעיתים נכון וגם רצוי לגבר לפעול בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו בכדי לממש את זכויותיו במשפחה, שאם לא כן ישארו זכויותיו במשפחה בגדר של תיאוריה. היוזמה גם במקרים המתאימים בסופו של דבר משתלמת.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

ביום: 20/9/11, התפרסמה בעיתון המודפס והאלקטרוני של מעריב ידיעה תחת הכותרת: "המדינה למען הגרושות: גביה מואצת של מזונות". מדובר בפרסום הצעת חוק של משרד המשפטים אשר עוסקת בהקמת מסלול מזונות ייחודי בלשכת ההוצאה לפועל לגביית מזונות ילדים.

על פי תזכיר החוק שפורסם מדובר על הקמת מסלול גביה ייחודי של מזונות ילדים אשר ינוהל בהוצאה לפועל על ידי מי שרשם ההוצאה לפועל יאצול לו סמכויות בהתאם לסעיף 4א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, וזאת במקום הזוכה שעד כה נדרש לפעול לגביית דמי המזונות בעצמו  או בעזרת עורך דין פרטי.

הטעמים להצעת החוק נכתבו בדברי ההקדמה והם שהיקף החובות למזונות ילדים (11 מיליארד ₪) אשר עומד בקרוב ל- 100,000 תיקים הפתוחים בהוצאה לפועל מצביע על הקושי של הזוכה לקבל את דמי המזונות מהחייבים, ולפיכך יש לסייע בידי הזוכה באמצעים נוספים בכדי לממש את פסקי הדין אשר ניתנו לזכות הילדים בכדי שלא יגיעו לחרפת רעב.

עוד נטען בדברי ההקדמה שהזוכה (שהיא בדרך כלל האם) מתקשה לגבות את מזונות הילדים משום שהיא חוששת מהאב, ו/או משום שהיא נעדרת יוזמה, ידע ואמצעים לממש את פסק הדין.

לנו אין אלא להצטער על "החלמאות" של יוזמי ההצעה משום שהתכנים אשר מופיעים בה גורמים לפגיעה בלגיטימיות החברתית וההורית של האבות. היא מציגה אימהות כחסרות יכולת נפשית ופיזית לפעול לבדן או לשכור עו"ד שיפעל עבורן במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות לגביית מזונות ילדים. והגרוע מכל הינו שהיא עלולה לפגוע קשות בטובת הילד.

אם נברר את הפרטים אשר מופיעים כטעמים להצעת החוק נוכל לגלות:

א.      בדברי ההקדמה לא נכתב ממתי פתוחים תיקי ההוצל"פ, האם מדובר בתיקים אשר נפתחו לפני שנה, עשר שנים, חמישים או יותר.

ב.      אין בדברי ההקדמה לחוק התייחסות לחובות ששולמו בפועל אך לא הופחתו מתיקי ההוצל"פ.

ג.       אין סייג לגבי מספר הבקשות בטענת פרעתי אשר עומדות לבירור בתיקי ההוצל"פ.

ד.      האם יעלה על הדעת שבישראל של ימינו יש קרוב ל- 100,000 אבות אלימים אשר מסרבים לשלם מזונות ילדים, ו/או נשים אשר אינן יודעות או אינן מסוגלות לפעול בעצמן כנגד האב בהוצאה לפועל לגביית המזונות. האם אותה זוכה אשר ידעה להגיש תביעה בבית המשפט למזונות ילדים או אישרה הסכם מזונות עם האב בבית המשפט, תתקשה לשכור עורך דין שיפעל עבורה גם בהוצאה לפועל ?

ה.     ולבסוף, האם נכון למסור את גבייתם של מזונות הילדים לידי גורמים חיצוניים אינטרסנטיים אשר יכנסו בצעדים דורסניים לתוך מערכת היחסים הטעונה ממילא בין האב לאם ?

חשוב לציין שהעובדות האמיתיות בשטח מצביעות על כך שרוב רובם של החייבים במזונות ילדים הינם אבות אשר אינם מסוגלים לעמוד בגובה המזונות אשר נפסקו להם מלכתחילה עקב יוקר המחיה, ולא אבות בעלי יכולת כלכלית אשר מתחמקים מהתשלום.

בתי המשפט לענייני משפחה מחייבים כיום את האב לשלם כ- 3200 ₪ לחודש למזונות מינימום עבור שני ילדים לפני השתתפותו במחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות רפואיות חריגות.

• ראו: בר"ע 1895/02, בן עמי נ' בן עמי.

רוב האבות בישראל נמנים על מעמד הביניים אשר משתכר בממוצע כ- 7,000 ₪ נטו לחודש, ובכדי לעמוד במלוא פסק דינו של בית המשפט יצטרך האב להוציא לשני ילדיו הקטנים לא פחות מ- 4500 ₪ לחודש. מכאן שלאב לא ישאר הרבה, אם בכלל, לצרכים החיוניים שלו למחיה.

לציין שביום: 26/11/09, נכנסה לתוקף הוראה אשר מאפשרת להכביד בהגבלות על חייבי מזונות, והיכולת להטיל עיקולים, צו עיכוב יציאה מהארץ ופקודות מאסר על חייבי מזונות כבר קיימת מקדמא דנן.

לעניין המתח בין הזוכה לבין החייב במזונות ילדים בהוצאה לפועל פסק נשיא בימ"ש העליון (כתוארו אז), השופט אהרון ברק בעניין פרופ' גמזו כדלקמן:

"בחינתו של חוק ההוצאה לפועל מלמדת, כי בבסיסו מונחות שתי תכליות שהן מיוחדות לו (תכליות ספציפיות). האחת, לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות."

"הוצאה לפועל איטית או כזו שאינה מאפשרת הגשמת הפסק, פוגעת בקניינו של הזוכה. זאת ועוד: הוצאה לפועל בלתי יעילה עשויה לפגוע בכבוד האדם של הזכאי למזונות, אם ללא תשלום דמי המזונות נפגע מינימום הקיום האנושי שלו. "הפקרת בן-זוג למחסור ולרעב היא בגדר פגיעה בכבוד האדם" (הנשיא שמגר בע"א 7038/93 סולומון נ' סולומון, פ"ד נא(2) 577, 580). אכן, הזכות של כל אדם – ובהם הזכאי על פי פסק דין למזונות – לקיום מינימאלי, היא חלק אינטגראלי מההגנה החוקתית המוענקת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו."

"התכלית (המיוחדת) השנייה המונחת ביסוד חוק ההוצאה לפועל היא להגן על החייבים, אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק. החוק בא למנוע מצב שבו בהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה יהפוך החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה (פרשת פישמן, עמ' 374). זהו היבט סוציאלי, הבא להתחשב בחייב, תוך מניעת ירידה לחייו. מספר הוראות בחוק ההוצאה לפועל נועדו להבטיח הגשמתה של תכלית זו (ראו סעיף 22(א) (מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול); סעיף 38 (הגנת בית המגורים); סעיף 39 (הגנת חייב חקלאי)). חלק מהן מסייעות, בעקיפין, לזוכה על פי פסק הדין, שכן הן מבטיחות כי החייב לא יאבד את יכולת הפירעון שלו."

"המאסר על חוב לא ישמש בשום מקרה ואופן, בכל צורה שהיא, כאמצעי שיש בו משום הענשת החייב על אי תשלום החוב, אלא כאמצעי של כפיית החייב, שהוא בעל יכולת, שיש לו רכוש ואמצעים לתשלום החוב, אם כולו ואם לשיעורין, אך הוא מסתיר את רכושו ומבריחו" (בג"צ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת – עמותה נ' שר המשפטים ואח', פ"ד מז(4) עמ' 754).

• ראו: רע"א 4905/98, פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ולילך ישעיהו.

אין חולק בדבר גודל האחריות אשר מוטלת על הוריו של ילד לספק לו את צרכיו החיוניים למחייה מכוח האפוטרופסות. אלא שההורות בכלל והאבהות בפרט אינה מתחילה ומסתיימת רק בתשלום דמי המזונות שצריך האב להעביר לידי האם שזכתה במשמורת ילדים, כי אם במכלול הקשרים שיש בין כל אחד מההורים לילד, ובקשרים שיש בין הורה אחד למשנהו.

רק איזון נכון של מכלול הקשרים המשפטיים והחברתיים בין כל אחד מההורים למשנהו ישמרו כהלכה על זכויות הילד במשפחה, ובסופו של יום גם יגשימו את עקרון טובת הילד הלכה למעשה.

אז האם מדובר בבשורה טובה לאימהות ? התשובה לכך הינה בהכרח שלילית, משום שאם הצעת החוק תעבור בכנסת היא תגרום נזק חברתי רב לאב ולילדים ובאופן עקיף יגרם נזק גם לאם.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה