אישה תשלם לגבר על גניבת זרע

על שולחנו של בית המשפט הונחו שלש תביעות. תביעות האישה כנגד האיש לאבהות על ילדה ומזונותיה. ומנגד תבע האיש את האישה על גניבת זרע ופיצוי ממון ועגמת נפש בגין הגנבה.

בפסק הדין תאר השופט את מערכת היחסים בין בני הזוג אשר במהלך הנישואין ניסו להביא ילד לעולם בדרך הרגילה. משזו לא צלחה ניסו את מזלם בעזרת הפריה תוך גופית שאף היא לא צלחה.         

לימים, עלו יחסי הצדדים על סרטון והם החליטו להתגרש, בעיקר על רקע רצונו של הגבר להביא ילדים נוספים לעולם. אף על פי כן, ארבעה ימים וגם יומיים לפני סידור הגט בפועל קיימו בני הזוג יחסי מין, והאישה כהרגלה לקחה את זרעו של הגבר בכלי אכסון מתאים והיתה אמורה להעביר אותו למכון הרפואי לביצוע ניסיון הפריה נוסף במקום.     

אלא שבדיעבד מסתבר שהאישה אמנם העבירה את זרעו של האיש למכון הרפואי אך בהנחייתה נשלח זרעו של האיש לחו"ל, שם הפרה הזרע ביצית של תורמת בהפריה חוץ גופית, והביצית המופרת הוחזרה לישראל, הושתלה ברחמה של האישה לאחר הגירושין ונולדה לה ילדה. 

בנתונים העובדתיים לעיל נדרש בית המשפט להכריע בין גרסת האישה לפיה ידע האיש והסכים להפריה חוץ גופית, לבין גרסת האיש אשר טען שלא ידע ולא הסכים להפרייה חוץ גופית. עם זאת נדרש בית המשפט להכריע בתביעה הנזיקית של האיש ובתביעת האישה בשם הבת לדמי מזונות.

בית המשפט פתח ואמר שטענת האישה לעומת טענת האיש נופלת בגדר הכלל: "המוציא מחברו, עליו הראיה", ומכאן שנטל הראיה להסכמת האיש נופל על האישה. האישה לא הצליחה להרים את נטל הראיה ולכן יש להטיל עליה באופן עקרוני את מלוא האחריות בגין גנבת זרעו של האיש והנזקים אשר נגרמים לו מכך.

מנגד, חייב בית המשפט את האיש במזונות הילדה לנוכח העובדה שהקטינה אינה צד לסכסוך בין בני הזוג. אך משנמצא שהאיש הינו אדם אמיד מאוד לעומת האישה, ומהטעם שטובת הקטינה עלול להיפגע אם האישה תאלץ להחזיר לאיש את דמי המזונות שהוא משלם עבור הקטינה, פסק בית המשפט שהאיש רשאי יהיה לדרוש את כל סכום המזונות ששילם עבור הילדה מהאישה לאחר שהילדה תגיע לגיל 18.

פסק דינו של בית משפט זה מכיר לראשונה במושגים של אבות בעל כורחם וגנבת זרע. והינה אנו צופים בסנונית ראשונה שמן הסתם תוביל אחריה גם פסקי דין נוספים בנושא. אלו וודאי ילמדו נשים מסוימות למתן את הכוח המיני שהן אוצרות בכליהן לטובת שמירה על זכויות הגבר במשפחה וטובת הילד עצמו.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

האם יש לחייב אישה בהוצאות משפט על תביעת אבהות כוזבת?

אישה טענה שגבר מסוים הוא אביו של קטין שנולד לה כתוצאה מקיום יחסים עמו, והיא הגישה נגדו שלש תביעות שונות בשם הקטין לבית המשפט לענייני משפחה. האחת, תביעה לאבהות. השנייה, תביעה למשמורת. והשלישית, תביעה למזונות. הגבר טען בכל אחד מכתבי ההגנה שהקטין אינו שלו משום שלא קיים עם האישה יחסיים מלאים ולפיכך אין סיכוי שהקטין הינו בנו.

עמדתו בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה שהוגשה בתיק היתה שאין מניעה לברר את דבר אבהותו של הגבר באמצעות בדיקת רקמות משום שאין חשש ממזרות. בדיון שנערך בבית המשפט הסכימו הצדדים לערוך בדיקה גנטית, בית המשפט נתן צו על כך ורשם לפניו את עמדתו של בא כוכו של הגבר לפיה במידה וממצאי הבדיקה יראו שהנתבע אינו מתאים להיות אביו של הקטין הוא עומד על כך שהאישה תשפה את הגבר על כל הוצאותיו ונזקיו בהליך זה.

הצדדים קיבלו צו לבדיקת אבהות, ועל פי ממצאי הבדיקה שנמסרו לצדדים לאחר כשישה חודשים נמצא שהגבר אינו מתאים להיות אביו של הקטין, ולפיכך נדחו כל תביעות האישה. עתה התפנה בית המשפט לדון בדרישת בא כוחו של הגבר לקבל הוצאות משפט וטרחה שנגרמו לגבר לאחר שנגרר בעל כורחו להליך סרק.

בית המשפט פסק: "אפתח באומרי, כי בעלת דין המגישה תביעה לאבהות, מזונות ומשמורת כנגד מי שאינו אבי בנה הקטין, אינה יכולה להימלט מחובת תשלום הוצאות המשפט הריאליות שנגרמו לאותו נתבע."

"החיוב בהוצאות צריך לשקף את הוצאותיו הממשיות של הנתבע בפועל, את חלקו בתשלום הבדיקה הגנטית, אך גם לכלול רכיב מפצה בגין עוגמת הנפש הנגרמת לאותו נתבע שנגרר בעל כורחו להליכים משפטיים, ומעבר לכך נדרש לחשיפת חייו האישיים והפרטיים בפני בית המשפט והצד שכנגד ואף מאפשר נטילת דגימת דם לשם הוכחת טענותיו."

"בעלת דין המגישה תביעה חייבת לקחת בחשבון העובדה, כי ייתכן ובסופו של יום תחויב בתשלום הוצאות משפט לצד שכנגד באם תידחה תביעתה. העובדה שבעל דין מיוצג בידי הלשכה לסיוע משפטי, יש בה לפרקים כדי להצדיק התחשבות בקביעת גובה החיוב בהוצאות משפט, לרבות במקרה דנן, אך בוודאי אינה יכולה להוות שיקול לאי חיוב אוטומטי כל אימת שמובהר כי הייצוג מוסדר מטעם הלשכה לסיוע משפטי."

"בנוסף, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהחיים בצל הגשת תביעה לאבהות גורמים לטלטלה נפשית בקרב כל אדם שלא ידע, כי כתוצאה מיחסים חד פעמיים עם פלונית נולד לו צאצא. כאשר מדובר באדם שכבר הקים משפחה אחרת, ברור שהגשת תביעות כגון אלו שהוגשו כנגדו גורמת לו לנזקים ולמפח נפש, בייחוד מקום שהוא אינו האב…"

לסיכום האמור עד כה דחה בית המשפט את תביעות האישה וגם חייב אותה בתשלום הוצאות משפט בסך של: 12,000 ₪.

מדובר על פסק דין לטובת שמירה על זכויות הגבר במשפחה.

שאול נוי

 

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

בדיקה גנטית לבני זוג מעורבים

הקדמה

אחת מהדרכים החוקיות אשר מאפשרות למהגר זר לקבל מעמד של תושב בישראל הנה הבאת ילד משותף עם אזרח ישראלי. הדבר ידוע למהגרים הזרים, ומשרד הפנים אשר מעוניין לסכל כל שימוש בדבר לרעה קובע מפעם לפעם נהלי בדיקה קשוחים בעניין זה. לבחינת הקשר של הורות משותפת בין בני זוג, האחד אזרח ישראלי והשני אזרח חו"ל (להלן: "בני זוג מעורבים") דורש משרד הפנים עדיין באופן גורף מההורים לערוך בדיקה גנטית, אשר ידועה בשם בדיקת רקמות או בדיקת DNA, על אף שהדבר זוכה לעיתים לביקורת מצד בתי המשפט.

מוצאם הדתי של הורי הקטין

בדיקה גנטית להוכחת אבהות ניתן לערוך בצו בית המשפט בלבד, ובית המשפט לא ייתן צו לבדיקה גנטית מבלי לקבל מידע עדכני על מוצאם הדתי של הורי הקטין בכדי שהילד לא יכנס להגבלות בנישואין ותפילה אשר חלות ביהדות על ממזרים. חוות הדעת אמורה להימסר לבית המשפט על ידי משרד הפנים אשר בפנקסיו מצוי המידע לגבי יחוסו ודתו של כל אדם במדינה.

לפיכך, כאשר בני זוג עותרים לבית המשפט בבקשה למתן צו לביצוע בדיקה גנטית, בית המשפט יורה למשרד הפנים ליתן את חוות דעתו בעניין ייחוסם של ההורים תוך 45 יום מיום שהומצאה לו הדרישה בטרם יתן את הצו לבדיקה. עד לשלב הזה הדברים מתנהלים באופן ברור ומסודר ברם, משלב זה מתחילה סחבת ובקשות רבות מצד פרקליטות המדינה לדחיית מועד הגשת חוות הדעת והממצאים.

לרוב, בתי המשפט נוהגים בסלחנות רבה כלפי משרד הפנים על אף ריבוי בקשות הדחייה ומאשרים כמעט תמיד כל בקשת דחייה שהוגשה מטעמם. אלא שבבתי המשפט כמו בכל דבר בחיים יש גבול לכל תעלול, ובמקרה שעובר את גבול הטעם הטוב יגיד בית המשפט בקול רם את דעתו על עוולה אשר נגרמת לאדם פלוני בסוגיה אשר נדרשת להתברר בפניו.

חיוב המדינה בהוצאות בגין שיהוי בלתי סביר

בפסק דין בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, בתמ"ש 3573-02-11, חייב השופט יעקב כהן ביום: 10/10/11 את משרד הפנים לשלם לבני זוג מעורבים סכום של: 10,000 ₪ כהוצאות משפט בגין השיהוי הבלתי סביר של משרד הפנים במתן תגובה לבקשת בני הזוג לבדיקת אבהות.

מנתוני המקרה עולה שביום: 2/2/11, הגישו בני זוג נשואים, הבעל אזרח ישראלי והאישה אזרחית אתיופית עתירה להכרה באבהות ולמתן צו לבדיקה גנטית. ביום: 9/2/11, נשלחה בקשת בני הזוג לתגובת הפרקליטות תוך 45 יום.

ביום: 15/3/11, ביקשה הפרקליטות הארכת מועד בת 45 ימים נוספים למתן תגובתה, וביהמ"ש נעתר לבקשתה. משחלף המועד המוארך להגשת התגובה הגישה הפרקליטות שוב ביום: 16/5/11 בקשת אורכה נוספת בת 45 ימים ואף בקשה זו נעתרה על ידי ביהמ"ש.

ביום: 20/7/11 הגישה הפרקליטות בקשת אורכה נוספת בת 45 ימים ואף לבקשה זו נעתר בית המשפט וציין שזו אורכה אחרונה להגשת התגובה ועל הפרקליטות להגיש את תגובתה עד ליום 1/9/11. ביום: 15/9/11, ומשלא התקבלה כל תגובה מצד הפרקליטות, נקבע התיק לדיון ביום: 10/10/11, ובית המשפט קבע שב"כ היועמ"ש יהיה פטור מהתייצבות במידה ויגיש את תגובתו עד ליום: 2/10/11.

גם עד ליום: 2/10/11 לא הגיעה תגובת הפרקליטות וביום הדיון שנקבע כאמור התייצבה לדיון מתמחה מצד הפרקליטות והביאה בפני בית המשפט בעל פה, את תגובת המדינה לפיה ניתן להפנות את הצדדים לביצוע בדיקת אבהות מעבדתית, מהעדר כל חשש לפגיעה באילן היוחסין ו/או לפגיעה בכושרה של הקטינה להינשא בעתיד.

בית המשפט פסק

"התנהלות המדינה בתיק זה גרמה לאיחור של חודשים רבים בהפניית הצדדים לביצוע הבדיקה כאשר הם הביעו את נכונותם לפניה לבדיקת רקמות כבר בכתב התביעה שהגישו כאמור בתחילת חודש פברואר 2011."

"יודגש, כי ההתנהלות השערורייתית של המדינה במתן תגובותיה לבקשות בתיקי אבהות אינה יכולה להימשך עוד. בקשות אורכה חוזרות ונשנות שאין להן כל הסבר הגיוני וכל פשר היו ללחם חוקה של הפרקליטות בתיקים בהם מעורב משרד הפנים כאשר ב"כ הפרקליטות מביעים בפני ביהמ"ש את חוסר האונים שלהם כתוצאה מכך שלא עולה בידם לקבל תגובות ענייניות של משרד הפנים."

"במרבית התיקים מסתכמת ה"בדיקה" של משרד הפנים בסוגיית דתה או הסטטוס של האם, משום שכאשר מדובר באם שאינה יהודיה או אף באם יהודיה שהיתה פנויה בעת התעברותה (רווקה, גרושה או אלמנה) לא מתקיים חשש של ממזור הקטין ואין כל מניעה במשלוח הצדדים לביצוע בדיקת אבהות מעבדתית."

"בדיקת מעמדה של האם במחשבי משרד הפנים אמורה ליטול דקות ספורות ודי בפקיד אחד שאינו בעל השכלה מיוחדת או הכשרה מיוחדת, כדי לבדוק מעמדן של עשרות נשים ביום עבודה אחד, ועוד ישאר לאותו פקיד זמן רב לעיסוקים נוספים."

"למרות האמור לעיל, ולמרות פניות חוזרות ונשנות של שופטי בתי המשפט לענייני משפחה, מתמיד משרד הפנים בעיכוב מתן תגובותיו, כאשר פעמים רבות מסתבר כי מדובר בתיקים בהם עשויה בדיקת הרקמות להשליך על עניין מעמדו של אדם בישראל, תוצאה שהינה כפי הנראה, לעיתים, לצנינים בעיני אי מי במשרד הפנים, שאם לא כן לא ניתן להבין כלל ועיקר את המחדלים החוזרים ונשנים במתן התגובות לבתי המשפט לענייני משפחה."

"כי הגיעה העת לנסות לשים קץ להתנהלות זו של משרד הפנים ולו ע"י הבאתו של מנכ"ל משרד הפנים לדיון בפני ביהמ"ש, כפי שהיה בדעתי לעשות בתיק זה, היה ולא היתה מתייצבת היום נציגת פמת"א ומביאה בפני בעל פה את תגובתו המאוחרת של משרד הפנים, אשר טרם הועלתה אף על הכתב עד לרגע זה, ועל כל פנים לא הוגשה בכתב לביהמ"ש עד לרגע זה."

לסיכום בית המשפט פסק

"נוכח העיכובים החוזרים ונשנים שגרם משרד הפנים לתובעים, תוך ניצול העובדה שביהמ"ש אינו נוטה למתן פסקי דין בהעדר תגובה במקרים הנוגעים לאילן יוחסין של קטין, ונוכח הפגיעה הקשה הנגרמת לתובעים ולקטינה עקב העיכוב הבלתי נסבל בבירור עניינם, הנני מחייב בזאת את משרד הפנים לשלם לתובעים הוצאות בסך: 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל."

אמצעי התשה כלפי אוכלוסיה חלשה

שיקולים כלכליים, שמירה על צביונה היהודי של מדינת ישראל והחשש מפני בעיות דמוגרפיות הניעו את המחוקק במדינת ישראל לקבוע כללים בדבר כניסה של מהגרים לא יהודים לישראל והשהיה בה. משרד הפנים כגוף ממשלתי מנהלי הופקד על פי החוק לשמור על גבולות המדינה מפני הגירה בלתי רצויה בכלל ושהיה בלתי חוקית בפרט, ומשטרת הגבולות כגוף ביצועי מסייעת למשרד הפנים לבצע את תפקידו ומשלימה את פעולותיו.

יש לציין שמשרד הפנים צריך וחייב לקיים עד תום את התפקיד שהוטל עליו בחוק. ואפילו אם קיבלנו כמוצדקת את דרישת משרד הפנים לבצע בדיקה גנטית לבני זוג מעורבים, הרי שאין זה מוצדק לקבל את פרקטיקת הסחבת שבה נוקט משרד הפנים כאמצעי התשה כלפי אוכלוסיה אשר בדרך כלל מוגדרת כאוכלוסיה חלשה.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

בדיקת אבהות

משמורת ילדים  |  אפוטרופסות  |  הורות  |  הורות משותפת  |  משמורת ילדים משותפת  |  אבהות  |  בדיקת אבהות  |  בדיקת מסוגלות הורית | משמורת ילדים לאב לאחר גירושין

הקדמה

החשיבות שיש למוצאו ויחוסו של האדם נודעה כבר לפני אלפי שנים. לרוב אין בעיה לדעת מי אימו של הילד משום שברוב המקרים יש עדויות על ההיריון והלידה. אך לגבי האב, לא תמיד ידועה זהותו מאחר ויחסי מין נעשים בהסתר ובין מחזור למחזור של אישה היא יכולה לקיים יחסי מין עם יותר מגבר אחד כך שגם היא עצמה איננה יכולה לדעת תמיד מי האב.

"בדוקי" ו- "שתוקי"

יצוין כי לילד שלא ידעו מי היא אימו קראו "בדוקי", ולילד שלא ידעו מי הוא אביו קראו "שתוקי". כלומר, בהנחה שלא ניתן לבדוק ולדעת מי האם של הילד, יקרא שמו בדוקי, ובהנחה שלא ניתן לדעת בוודאות מי הוא האב של הילד, יקרא שמו שתוקי. שתוקי נקרא משום שמשתיקים את הילד כאשר הוא שואל מי הוא אביו.

רוב הבעילות אחר הבעל

שתוקי נקלע למצב בלתי רצוי משום שזכותו, ככל אדם, לדעת מי הוא אביו ואף חמור מכך, ילד יכול להיות ממזר אשר יחולו עליו על פי הדין העברי הגבלות בנישואין ותפילה. ולפיכך בכדי להתמודד עם הסוגיה חז"ל נדרשו לקבוע הלכות שימנעו מראש אפשרות שיהיה ספק לגבי זהותו של האב.

ראשית נקבע שאין לקיים קשר זוגי ללא נישואין כדת משה וישראל, ושנית, נאסר על אישה לקיים יחסי מין עם גבר אחר שהוא אינו בעלה. שני איסורים אלו נועדו להבטיח כי הילד הוא של בני הזוג ולא תהיה שאלה בדבר.

עוד נקבע על ידי חז"ל הכלל כי גם אם יש ספק קל צריך לומר : "רוב הבעילות אחר הבעל", כלומר רוב יחסי המין של האישה הנשואה יתקיימו עם הבעל ולכן מוכרח שהבעל הוא גם האב.

הלכות אלו נקבעה בכדי שיהיו בעם ישראל פחות ממזרים, משום שעל הממזר חלות הגבלות בנישואין ותפילה לדורי דורות.

בדיקת אבהות

בשנות השבעים לספירה התגלתה אפשרות לצפות קשר משפחתי בין בני אדם באמצעות בדיקה גנטית אשר נודעה גם בשם בדיקת רקמות או בדיקת DNA. בבדיקת רקמות או בדיקת DNA לוקחים את סימני ה- DNA של האישה ושל האיש ומשווים אותם לסימני ה- DNA של הילד וכך ניתן לקבוע ברמת דיוק גבוהה מאוד אם קיימת קרבת דם של הורות בין השניים לבין הילד.

חשש ממזרות

בעקרון, בדיקת אבהות לקטין נעשית בישראל רק באמצעות צו של בית המשפט. התביעה לבדיקת אבהות אמנם יכולה להיות מוגשת לבית המשפט גם על ידי האיש וגם על ידי האישה, ואף בהסכמת הצדדים, אך בית המשפט לא יאשר את הבדיקה במידה והאישה נכנסה להריון בעודה נשואה וזאת בכדי לשמור על זכויות הילד וטובתו שעלולים להיפגע במידה וימצא שהוא איננו בנו של הבעל.

ילד שנולד לאישה יהודייה אשר נשואה לבעל יהודי מגבר יהודי שהוא איננו בעלה נקרא ממזר ועל פי הדין העברי חלות עליו הגבלות בנישואין ובתפילה. לכן, ולו רק מהטעם של חשש ממזרות לא יתאפשר לאישה גם עם הגבר האחר שהוא אינו בעלה לעשות בדיקת אבהות.

מכאן שהבעל יחויב להכיר באבהות ואף לשלם את מזונות הילד לאורך השנים אף שלבני הזוג ידוע או ספק ידוע שהילד לא נולד מהבעל. ולמעשה, האישה הבוגדת תקבע תג מחיר על בגידה לבעל ולילד, ועל אף שהיא זנתה בבעלה היא תצא נקייה מהעניין.

יש מקרים חריגים

עם זאת נודעו מקרים חריגים שבחריגים בהם בית המשפט יאשר בדיקת אבהות לבני זוג כאשר האם התעברה בעודה נשואה, דבר אשר יכול לשפוך אור על יחוסו של הילד ועל הקשר הגנטי שלו, ואם ימצא שהילד הוא אינו של הבעל אז הבעל יהיה כמובן פטור מחובת ההורות כלפי הילד וממזונותיו.

ניתן להוסיף שנודעו גם מקרים בהם נשים הגישו תביעת אבהות כוזבת מה שבסופו עלה להן בהוצאות משפט.

שאול נוי

 

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם