בית המשפט רשאי לחייב אישה לשלם מזונות לגבר, ובהגדרה מדובר על כספים שאישה צריכה להעביר לגבר, בדרך כלל בתשלומים חודשיים. בית המשפט יקבע את פרק זמן התשלום ויכול להגדיר מזונות אלו מזונות משקמים 

מזונות לגבר על פי הדין העברי

במשך דורות רבים הורגלנו על פי הדין לנהוג בדיני משפחה על פי הוראות דינים דתיים. כך לדוגמא על פי הדין העברי בעל חייב לספק מזונות אישה, ואב חייב לספק גם מזונות ילדים. 

הדין העברי אמנם אינו מכיר עקרונית במחויבות אישה במזונות גבר, או בחיוב גבר במזונות אישה ללא קשר נישואין, אך הזמנים משתנים ואתם גם מתחדשות תפיסות משפט אזרחיות אשר מתבקשות לקחת יוזמה ולהתאים את הפסיקה לשינויים החברתיים אשר מתחוללים בארץ ובעולם הנאור.  

בפסק דין חדשני שופטת חייבה אישה לשלם לבן זוגה

בפסק דין חדשני אשר ניתן ביום: 18/12/11, בתמ"ש: 12818-08-11, חייבה השופטת שלי אייזנברג מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, (להלן: "פסק הדין") אישה לשלם לבן זוגה, הידוע בציבור שלה דמי מזונות חודשיים. וכמו כן, חויבה האישה גם לשאת בכל הוצאות אחזקת הבית.

פסק דין זה מתבסס על פסיקה אקטיביסטית של נשיא בית המשפט העליון (כתוארו אז) השופט אהרון ברק בברע"א: 8256/99, וכן על פסק דינה של השופטת שפרה גליק מבית המשפט לענייני משפחה בתמ"ש: 33988-05-10, אשר מצביעים על תפיסה חדשנית של הפסיקה המכירה במחויבות שווה של גברים ונשים זה כלפי זה גם בקשר של ידועים בציבור ולא רק בקשר של נישואין.

מנתוני פסק הדין עולה שמדובר בבני זוג אשר חיו כידועים בציבור במשך כ- 15 שנה. הגבר בן ה- 64 היה במשך כל השנים מובטל מעבודה, חסר הכנסות וגם שרוי בחובות כספיים גדולים. הגבר היה סמוך על שולחנה של האישה במשך כל השנים, הוא התקיים מהכנסותיה ברווחה רבה וגם גר בביתה. האישה בת ה- 76 הינה אמידה, מבוססת כלכלית, בעלת נכסים ובעלת הכנסה חודשית נאה ממספר מקורות. לציין שבני הזוג ערכו בניהם הסכם ממון בו הוסדרה שהותו של הגבר בביתה של האישה וגם קניינה ונכסיה של האישה זכו להגנה בהסכם מפני הגבר ונושיו.

לפני הגשת התביעה למזונות עצרה האישה באחת את תמיכתה בגבר עקב סכסוך אישי בינו לבין ביתה עד שהוא נאלץ לגשת לבתיי תמחוי על מנת לסעוד את ליבו בארוחה חמה. בצר לו פנה הגבר בתביעת מזונות כנגד האישה ובית המשפט חייב את האישה לשלם לגבר דמי מזונות זמניים בסך של: 2,000 ₪ לחודש ללא הגבלת זמן. וכמו כן חויבה האישה לשאת בכל הוצאות אחזקת דירת המגורים שלה בה מתגורר הגבר.     

חיוב במזונות על אף שהדין העברי אינו מכיר בתוקפם של הנישואין

התשתית הנורמטיבית לחיוב במזונות בן זוג ללא נישואין נולדה כאמור בפסק דינו של השופט ברק שהוזכר לעיל כאשר הוא חייב גבר במזונות אישה על אף שהדין העברי אינו מכיר כלל בתוקפם של הנישואין שערכו בני הזוג משום שהם נישאו בנישואין אזרחיים נוסח פרגוואי.

אמנם, בפסק דינו של השופט ברק, כמו גם בפסק דינה של השופטת שיפרה גליק חויב הגבר במזונות האישה, אך בשני פסקי הדין הודגש שאין מדובר בחיוב מזונות על פי הדין הדתי מכוח הסטטוס המשפחתי בין בני הזוג, אלא חיוב במזונות אזרחיים אשר אינם מביאים בחשבון אבחנה מגדרית בין חיובו של גבר לחיובה של אישה.

דמי המזונות הוגדרו בפסקי הדין כמזונות אזרחיים מכוח דיני החוזים הכלליים, כאשר עיקרון תום הלב מהווה את אמת המבחן באשר לקיומה של הזכות למזונות כמו גם את אמת המידה באשר לתנאי הזכות. תום הלב נגזר מהסכמת בני הזוג להיותם ידועים בציבור, ומטרת המזונות האזרחיים הינה לאפשר את שיקומו של בן הזוג האחר לאחר הפרידה. 

עקרונות דתיים אשר אינם מכירים במחויבות זוגית

למעשה, אם נבחן את תוכנו ומהותו של קשר זוגי הרי שהוא מקיים בין בני זוג מחויבויות הדדיות בגוף ונפש על פי סוג הקשר שרקמו ועל פי הכללים שהנורמה אשר מכירה בתוקפו ותוכנו של הקשר קובעת. כאמור, מרבית דיני המשפחה בישראל מושתתים על עקרונות דתיים אשר אינם מכירים במחויבות זוגית ללא קשר נישואין אשר נערך כדת וכדין.

ברם, החוק והפסיקה האזרחית בישראל אשר נועדו ליצוק תוכן להגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקראטית המאפשרת חופש אמונה דתית לצד העדר כפיה דתית אינם יכולים להתעלם מהשינויים החברתיים של הדורות האחרונים לפיהם חלק בלתי מבוטל מהקשרים הזוגיים בישראל מבוססים על יחסים של ידועים בציבור ולא של נישואין.

טיב היחסים בין בני הזוג ישלול או יקיים את הזכויות

אכן, כניסה של בני זוג למסגרת נישואין דתית יכולה להצביע על כוונת בני הזוג לקיים קשר רציני והדוק יותר של שיתוף בזוגיות ויחסי ממון, אך לא מדובר בהכרעה חד משמעית משום שקיימים גם מקרים בהם בני זוג אינם באים בברית נישואין דתית מטעמים כלכליים, או אידיאולוגיים, או משום שבני הזוג הינם פסולי חיתון. מכאן שלא רק סטטוס הקשר בין בני הזוג הוא זה שאמור לשלול או לקיים את הזכויות או החובות בניהם, כי אם טיב היחסים בין בני הזוג.

דינים דתיים בכלל והדין העברי בפרט דוגלים בחלוקת תפקידים מוגדרת לפיה הגבר בתפקיד בעל ואב הוא המפרנס העיקרי, והאישה כרעיה ואם נדרשת לטיפול בבית ובילדים. חלוקת תפקידים כזאת כבר לא קיימת באופן מוחלט, או שהיא קיימת בחלקה אפילו בחוגים הדתיים. כיום כאשר הבעל החרדי לומד בכולל, האישה יוצאת לעבודה מחוץ לבית והיא זו שנוטלת על עצמה את עיקר פרנסת הבית. כמו כן, בימינו ואולי יותר מבעבר, נשים עצמאיות יותר ויש נשים רבות אשר משתכרות שכר גבוהה יותר מגברים.

האם מוצדק לפתור אישה אמידה ממחויבות כספית כלפי בן זוגה ?

יש לציין שברגיל כאשר בני זוג גרים תחת קורת גג אחת ומקיימים משק בית משותף, משכורתם של שני בני הזוג, מי מביא יותר ומי פחות, מתאחדת וקובעת את רמת החיים של המשפחה. רמת החיים המסוימת נוטעת בליבם של שני בני הזוג רמה של הסתמכות, וככל שמדובר בקשר ארוך יותר, ועל פני אותה רמת חיים, כך מידת ההסתמכות גדולה יותר, וכך תיגרם לאדם גם פגיעה גדולה יותר באם רמת חיים זו תפסק באחת ובאופן חד צדדי.

לפיכך, צדקו בתי המשפט בפסקי הדין מהטעם שאין זה מוצדק לפתור אישה אמידה ממחויבות כספית כלפי גבר אשר היה סמוך על שולחנה והוא נסמך על הכנסותיה לניהול משק בית משותף לאורך שנים רבות, בין אם מדובר בבני זוג נשואים ובין אם מדובר בבני זוג שחיו יחד כידועים בציבור. 

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

מאמרים נוספים:

דמי מזונות  |  מזונות ילדים – הדין הקודם | מזונות ילדים – הדין החדש |  מזונות אישה

הקדמה

בפס"ד אשר ניתן ביום: 20/12/11, בתמ"ש 3589-02-11, פסק השופט ניצן סילמן מבית המשפט לענייני משפחה בקריות קנס כספי של 500 ₪ כנגד אם משמורנית על כל הפרה של הסדר שהייה בין הקטינה לבין האב. בנסיבות המקרה אין ספק שמדובר בהחלטה נכונה וראויה כנגד האם אשר ביקשה לפגוע באב ובקטינה באמצעות ניתוק הקשר בניהם ובאמצעות ניכור הורי.

רקע עובדתי

מנתוני פסק הדין עולה שמדובר בבני זוג אשר נישאו בשנת 2006, ומנישואין אלו נולדה להם הקטינה בשנת 2007. בני הזוג התגרשו בשנת 2009 ונוצר בניהם נתק הן בגין חיוב גבוה של האב בדמי מזונות הקטינה והן בשל העובדה שהאב השתמש בעבר בסמים.

בחודש פברואר 2011 ביקש האב לחדש את הקשר בינו לבין הקטינה והוא הגיש לבית המשפט תביעה ל- הסדרי ראייה. בית המשפט פסק הסדרי ראייה זמניים לאב שהתקיימו בפיקוח מרכז הקשר. האב התמיד לקיים את המפגשים, ובין האב לילדה נרקם קשר של ממש אשר גרם לילדה הנאה והיטיב עימה.

בעידוד והמלצת גורמי הרווחה, הגיש האב לאחר מספר חודשים בקשה לבית המשפט להרחיב את הסדרי הראייה. בית המשפט אימץ את המלצות גורמי הרווחה, למורת רוחה והתנגדותה הנחרצת של האם, וקבע הסדרי ראייה בן האב לקטינה גם מחוץ למרכז הקשר.

בקשת האם למתן צו הגנה

עוד בטרם יבשה הדיו על החלטת בית המשפט להרחבת הסדרי הראייה, הגישה האם בקשה לצו הגנה שיאסור על האב להיפגש עם הקטינה מחוץ למרכז הקשר עד שהאב יבצע בדיקת מסוכנות ובדיקה למסוגלות הורית. בקשתה של האם נדחתה, ובית המשפט הבהיר לאם שעליה לקיים את החלטת בית המשפט להרחבת הסדרי הראייה משום שאין מקום לבדיקת מסוגלות הורית לנוכח הסדרי הראיה המצומצמים של האב עם הקטינה. וכן, שעניין המסוכנות של האב נבחנה על ידי גורמי הרווחה ולא נמצא לה כל בסיס.

ועל אף האמור, בדיון שהתקיים ביום מתן פסק דין זה חזרה האם על עמדתה לפיה היא אינה מקבלת את חוות הדעת של גורמי הרווחה, ובאם האב לא יעבור בדיקת מסוכנות ובדיקה למסוגלות הורית, לא יורחבו הסדרי הראיה.  

סנקציה כספית כנגד כל הפרה של הסדרי הראייה

בית המשפט פסק: "בצד זאת עלה הרושם, הן מדברי הנתבעת והתנהלותה, הן מדברי פקה"ס והן מדברי ב"כ התובע, כי הנתבעת מציבה עצמה כטריז בין הקטינה ובין האב. דומה כי הנתבעת אינה נותנת סיכוי להתפתחות קשר רחב יותר בין האב לקטינה, ורואה עצמה כסמכות הבלעדית לקביעת טובת הקטינה."

"משכך, אין מנוס מהגעה למסקנה, כי התנהלות הנתבעת פוגעת באפשרות להרחבת בסיס הקשר בין האב לקטינה, נוגדת את עמדת גורמי המקצוע והטיפול, תוך הפרה גסה של החלטות בית המשפט."

"משכך, לא נותר לי מנוס, אלא להורות על אכיפת ההסדרים בדרך הבאה: פקידת הסעד תקבע סדרה של 6 מפגשים, בהם יוכל האב לצאת ממרכז הקשר בליווי צד ג'; האם תביא הקטינה למפגשים הנ"ל, במועדים עליהם תורה פקידת הסעד, ותאפשר קיום המפגשים מחוץ למרכז.

"בגין כל ביקור שלא יתקיים כאמור, בהיעדר טעם של כוח עליון, ובעטייה של האם, תחוייב האם בסך של 500 ₪. החיוב הנו לטובת האב, אשר יפקידו בקופת חיסכון ע"ש הקטינה."

שימוש לרעה בזכות המשמורת האוטומטית

יש לציין שעל פי הנורמה בישראל, משמורת ילדים עד גיל 6 נמסרת ברוב המקרים לאם באופן אוטומטי מכוח סעיף 25 ל- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ועד גיל 18 מכוח הפסיקה.

האב אמנם זכאי להסדרי ראיה, אך כאשר האם מתנגדת לכך, יתאפשר לאב לראות את הילדים רק באמצעות החלטה שיפוטית שתיעזר בחוות דעת של גורמי הרווחה בעיר. ככל שהאם תתנגד להסדרי הראייה של האב עם הילדים, כך יכול לעבור זמן ארוך יותר עד שהסדרי הראיה יתקיימו כהלכה.

יש נשים אשר עושות שימוש לרעה בזכות המשמורת האוטומטית אשר ניתנה להם על ידי המחוקק ובתי המשפט בישראל, והן מכבידות על האבות בהסדרי הראייה בכדי להפעיל עליהם לחץ להשגת יתרונות כלכליים בהליכי פרידה, הלכי גירושין וגם לאחר מיכן.

חשוב להדגיש שהאחריות ההורית מכוח האפוטרופסות על קטין מחייבת כל הורה לשמור על זכויות הילד ולפעול ככל הניתן למען טובתו. למעשה, שמירה על זכויות הילד ו- טובת הילד בהשלמה, מחייבים את ההורה המשמורן לא רק לאפשר הסדרי ראיה תקינים אלא גם לקדם בברכה כל קשר איכותי עם ההורה הלא משמורן.

מצרך חיוני ובסיסי להתפתחות הילד

חשוב לציין שפסק דינו של השופט סילמן הוא עוד פסק דין בשורה של פסקי דין מהתקופה האחרונה אשר מצביעים על מגמה הולכת ומתפתחת בשיח החברתי והמשפטי לפיו יש לקבל את האבהות כחלק חשוב, אינטגרלי ובלתי נפרד מההורות אשר מהווה מצרך חיוני ובסיסי להתפתחות נפשו של הילד.   

לפיכך, אין ספק שצדק השופט סילמן בפסק דינו כאשר הטיל על האם הסרבנית סנקציה כספית כנגד כל הפרה של הסדרי הראייה בין האב לבין הקטינה. ולזכותו של האב יאמר שהנחישות וההתמדה שלו בתהליך חידוש הקשר עם הילדה הצילו אותה מחסכים נפשיים אשר היו נגרמים לה במהלך השנים כתוצאה מאבדן הקשר בינה לבן האב במיוחד כאשר הילדה נמצאת בחזקת האם אשר רואה בעצמה סמכות בלעדית לקביעת טובת הקטינה.  

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

להמשיך לקרוא ←

אלימות במשפחה  |  מניעת הטרדה מאיימת  |  צו הגנה |  צו הרחקה מהבית

צו הגנה בהגדרה הנו צו של שופט או דיין אשר ניתן לזכותו של אדם כנגד אדם אחר אשר פגע ו/או כאשר קיים חשש סביר שיפגע במבקש בכל דרך שהיא. צו ההגנה מיועד להגן על אדם מפני מעשים של אלימות פיזית ו/או מילולית ו/או נפשית מכל סוג שהוא.

בעבר הלא רחוק, עשו בני זוג, ברובם המכריע נשים, שימוש רב בסעד של הגשת הבקשה לצו ההגנה בכדי להפעיל על הגבר לחץ, ובכך לקבל שליטה יתרה על הילדים והכסף המשותף, לרבות הרכוש, המשאבים ומזונות הילדים.

הגשת תלונות שווא של נשים במשטרה והגשת בקשות שווא לצו הגנה היו עד השנים האחרונות, אף שהוכחו כשקריות, זוכות ליחס סלחני מצד גורמי האכיפה ומצד בית המשפט, אך לא עוד !

כיום נבחנות בזהירות רבה במשטרה ובבתי המשפט תלונות של נשים כנגד גברים בתקופת הליכי גירושין ובמקרה של הגשת בקשת שווא לצו הגנה, בתי המשפט עלולים לחייב את האישה בהוצאות משפט. עדות לשינוי החיובי בגישת בית המשפט לעניין פסיקת הוצאות המשפט כנגד הגשת בקשות שווא הינה שכמות הבקשות ירדה באופן משמעותי.

בקשה לצו הגנה

צו הגנה ניתן לדרוש בבתי משפט השלום, בבתי המשפט לענייני משפחה וגם בבתי הדין הרבניים. הבקשה לצו הגנה אף אינה מחייבת להיצמד לסמכות מקומית, משמע שניתן להגיש בקשה לצו הגנה בכל עיר ובכל הערכאות הראשונות.

ולגופו של עניין, מעשה של אלימות יכול להתבצע באופן מפתיע וללא התראה מוקדמת ולכן המחוקק העמיד לרשותו של אדם אשר מבקש צו הגנה סעד מהיר שמאפשר לו לקבל צו הגנה מידי ובמעמד צו אחד.

כאשר ניתן צו הגנה זמני במעמד צד אחד, כלומר בנוכחות המבקש בלבד אל מול השופט אשר דן ופוסק על כך, בית המשפט נדרש על פי התקנות לקיים דיון במעמד שני הצדדים בהקדם אפשרי ולא יאוחר משבעה ימים. הטעם לכך הינו שיש לצמצם ככל הניתן את גודל הפגיעה בצד שמורחק אשר הולך מתעצם ככל שעובר הזמן בו הוא מורחק מביתו.

הדיון במתן צו הגנה

בהחלטה למתן צו הגנה במעמד צד אחד קובע בית המשפט תאריך לדיון במעמד שני הצדדים שיתקיים בדרך כלל כארבעה עד חמישה ימים מיום שהמבקש הגיש את הבקשה לצו הגנה. בית המשפט מוציא צו הרחקה בתנאים מגבילים כנגד המשיב עד הדיון שנקבע, ומורה למזכירות בית המשפט למסור את ההחלטה למשטרת ישראל אשר תעביר למקבל הצו את ההחלטה לאלתר.

צו הגנה כנגד כל אדם נידון ונפסק על פי הוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת"). אך כאשר הצדדים לצו ההגנה הינם בני משפחה, צו ההגנה ידון בדרך כלל על פי הוראות החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1951 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה"). במקרים חריגים ניתן להוציא צו מניעה קבוע אשר מאפשר להרחיק אדם ממקום מסוים לצמיתות.

תוקף צו ההגנה

תוקפו של צו הגנה על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת הינו עד שישה חודשים מיום מתן הצו. אך בית המשפט רשאי לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו עד לתקופה כוללת של שנה. מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי בית המשפט לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו עד לתקופה כוללת של שנתיים.

צו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה הינו עד שלושה חודשים מיום מתן הצו. אך בית המשפט רשאי לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו עד לתקופה כוללת של חצי שנה. מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי בית המשפט לחזור ולהאריך את תוקפו של צו ההגנה עד לתקופה כוללת של שנה.

טיפול בצו הרחקה מהבית

אחד מהכלים החזקים אשר עומדים לרשותה של אישה לבסס את השליטה שלה בבית, בילדים וברכוש המשותף בתקופת הליכי גירושין הנו להוציא כנגד הגבר צו הרחקה מהבית. אלא שבמקרים מסוימים, תוך מתן יעוץ וטיפול נכונים בסוגיה, נתפסת האישה בקלקלתה ובתי המשפט אשר דוחים את בקשתה לצו ההרחקה מחוסר עילה, ומחייבים אותה גם בהוצאות משפט בגין הטרחה ועגמת הנפש שגרמה לבן זוגה.

חשוב להדגיש כי צו הגנה המורה על הרחקת הגבר מהבית ומהילדים אינו עניין של מה בכך. הגבר מורחק מהבית שלו אשר מהווה עבור כל אדם סביבה טבעית ממנה הוא יוצא לעבודה ואליה הוא חוזר. בבית נמצאים חפציו האישיים והחיוניים של האדם, ושם גם נמצאים ילדיו. הגבר נדרש לחפש מקום מגורים זר, בעוד שאין לו אפילו הסדרי ראיה עם הילדים.

צו הגנה כנגד האישה

ואולם, יש גם מקרים שהאישה היא זו אשר נוהגת באלימות כלפי הגבר, וכאמור אלימות מילולית או נפשית מספיקה בכדי לעמוד בתנאים להוצאת צו הגנה על פי החוקים שהוזכרו לעיל. חוקים אלו מדברים בלשון אדם ולא בלשון מגדרית, כך שגם הגבר יכול במקרים מסוימים להוציא צו הגנה כנגד האישה.

כל מי שנתקל בתחום זה של צווי הגנה יודע כי רוב רובן של הבקשות לצו הגנה מוגשות וניתנות כנגד גברים, ונשאלת השאלה האם רוב רובם של הגברים אלימים יותר מנשים ? לדעתי יש להשיב על כך בשלילה וכל זאת מדוע ?

כבר נאמר כי לגברים יש יתרון פיזי על פני נשים שיש להן יתרון נפשי על פני גברים. מי מהיתרונות כואב וקטלני יותר, זאת לטעמי לא שאלה מגדרית כי אם שאלה של כוחות נפש. ההפרש הגדול בין הגשת הבקשות לצו הגנה בין גברים לנשים נובע מהאומץ והאופי של נשים לעשות זאת לעומת גברים אשר מעדיפים לסבול בשקט.

לפיכך, במקרים בהם האישה נוהגת בפרובוקציה מכוונת כלפי הגבר, ו/או כאשר האישה מתנהגת כלפיו באלימות מילולית ו/או פיזית, אין להמתין לכך שהאישה היא זו שעוד תגיש נגדו תלונת סרק במשטרה ו/או תגיש נגדו בקשה לצו הגנה בבית המשפט. יש לפנות לייעוץ מתאים לאלתר בכדי להימנע מהנזק אשר יכול לגרם לגבר ממתן צו ההגנה של האישה.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

צו למניעת הטרדה מאיימת הינו צו אשר ניתן לאדם מבית המשפט כנגד אדם אחר שלטענת מבקש הצו מטריד אותו באופן שמאיים על שלוות חייו. צו למניעת הטרדה מאיימת דומה לצו הגנה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה.

הגדרתה של הטרדה מאיימת על פי סעיף 2 (א) לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, (להלן: "חוק מניעת הטרדה מאיימת") הנה הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.

חוק מניעת הטרדה מאיימת

מטרתו של חוק מניעת הטרדה מאיימת, אשר חוקק בשנת 2001, הינה לספק הגנה לאדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, על ידי אדם אחר אשר נקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.

סעיף 2 (ב) לחוק מניעת הטרדה מאיימת קובע שורה של מעשים אשר מהווים הטרדה מאיימת, ברם מדובר ברשימה לא סגורה, ובית המשפט רשאי להוסיף לרשימה זו מעשים שיחשבו כהטרדה מאיימת ככל שהדבר יראה לו כמקיים את מטרת החוק.

בקשה למתן צו הגנה

את הבקשה למתן צו הגנה על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת רשאי להגיש הנפגע או מי מטעמו, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, וכן, תובע משטרתי או פקיד סעד שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).

הסמכות העניינית לדון בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת נתונה באופן כללי לבית משפט השלום. אך כאשר מדובר בנפגע שהוא בן משפחה של הפוגע, גם בתי המשפט לענייני משפחה ובתי דין דתיים רשאים לדון בבקשה על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1951.

בית משפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע. אך על בית המשפט לקיים דיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.

בית המשפט לא ידחה בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת אלא לאחר שנתן למבקש או לבא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא אם כן ראה שמתקיימות נסיבות חריגות ומטעמים שיירשמו.

תוקף הצו למניעת הטרדה מאיימת

תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת יהיה עד שישה חודשים. אך בית המשפט רשאי לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו עד לתקופה כוללת של שנה. מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי בית המשפט לחזור ולהאריך את תוקפו של הצו עד לתקופה כוללת של שנתיים.

הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו למניעת הטרדה מאיימת רשאי שוטר לעצור את המפר ולמפר לא תהא טענת הגנה טובה אם יטען שהנפגע או אדם אחר הקרוב לו, לא עמדו על קיומו של הצו למניעת הטרדה מאיימת.

דחה בית משפט בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת וקבע כי היא קנטרנית, הוא רשאי להטיל על מי שביקש את הצו הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון ו/או פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.

הגנה מכל דרך של הטרדה או פגיעה

ההתפתחות הטכנולוגית של הדורות האחרונים מאפשרת לאדם להטריד אדם אחר בדרכים רבות ושונות מבעבר. לעומת החוק למניעת אלימות במשפחה (משנת 1951), אשר בא להגן על אדם מפני אלימות במשפחה, חוק מניעת הטרדה מאיימת בא להגן על אדם מכל אדם אחר ובכל דרך של הטרדה או פגיעה בשלוות חייו של הנפגע ופרטיותו.

שימוש לרעה

נשים מסוימות עשו בעבר ועושות גם כיום שימוש לרעה בהגנה שמעניק להן החוק למניעת אלימות במשפחה בכך שהן מאשימות גברים בטענות סרק על כך שנהגו באלימות כלפיהם. חוק מניעת הטרדה מאיימת מעלה רף התנהגות חדש לפיו אישה יכולה להוציא לגבר צו הרחקה גם בטענה של פגיעה בשלוות החיים שלה.

יתרה מזו, בית המשפט גם רשאי להוציא לגבר צו הרחקה לתקופה של עד שישה חודשים על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, לעומת תקופה של עד שלושה חודשים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.

אישה כועסת יכולה לעשות דברים קשים

לפיכך כיום ואולי יותר מתמיד על הגבר להיות ער לסכנות אשר עומדות לפניו בתקופת הליכי גירושין. על הגבר להשתחרר מהשאננות שאומרת "היא לא תעשה את זה" ו/או "לי זה לא יקרה", משום שלאחר הדרכה ויעוץ זדוניים יכולה אישה כועסת לעשות דברים קשים, כואבים ובלתי צפויים לגבר ולילדים.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

עוד מאמרים בנושאים דומים:

• אלימות במשפחה

• צו הגנה

• צו הרחקה מהבית

   

הסכם ממון | יחסי ממון | הלכת השיתוף | ידועים בציבור | הסכם חיים משותפים | חלוקת רכוש בגירושין | הלכת השיתוף בין ידועים בציבור

הסכם חיים משותפים, או בשמו המקביל הסכם ידועים בציבור מתאים לבני זוג אשר מעוניינים לחיות יחד בשיתוף רגשי וכלכלי תחת קורת גג אחת, ויחד עם זאת להימנע מהפורמליות והמחויבויות שמביא עמו טקס הנישואין האורתודוקסי.

ההעדפה לערוך הסכם חיים משותפים

חלק מבני הזוג מעדיפים לערוך הסכם חיים משותפים משום שהם אינם מעוניינים לערב את הממסד הדתי בקשר בניהם מטעמים אידאולוגיים. חלק אחר מעדיף לערוך הסכם חיים משותפים משום שהם פסולי חיתון מצד הדין העברי.

הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור הינו הסכם יחסי זוגיות בשילוב של הסכם ממון משום שמחד גיסא הוא מכיל הצהרה על קיומו של הקשר הזוגי בין בני הזוג. ומאידך גיסא הוא מגדיר את היקף השיתוף בענייני הממון בין בני הזוג. מחריג נכסים או ממון אשר אינם נכללים במסגרת חיי השיתוף. והוא קובע גם את יום תחילת השיתוף העתידי של צבירת הממון המשותפת בין בני הזוג.

הילכת השיתוף

ככלל, בהעדר הסכם חיים משותפים אשר קיבל תוקף פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה, על בני זוג אשר מוכרים כידועים בציבור חלה הילכת השיתוף, אשר קובעת בימינו משטר של חלוקת רכוש ואיזון משאבים דומה למה שקובע חוק יחסי ממון בין בני זוג שנשאו לאחר שנת 1975 ואילך.

ברם, משום שחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, (שהוא דיי ברור וחד משמעי בעיקרו), אינו חל על ידועים בציבור, ואיזון המשאבים המשותפים בין בני זוג ידועים בציבור יוכרע על פי הפסיקה, יתכנו סטיות מהותיות בחלוקת המשאבים, משום שאיזון המשאבים  יחתך על פי התרשמות בית המשפט מכוונת הצדדים אף שזו תהיה כוונה במכללה.

הסכם חיים משותפים מומלץ מאוד

לפיכך, לאדם אשר מעוניין להיכנס לקשר זוגי של ידועים בציבור ועם זאת לשמור על רכוש או ממון פרטי שצבר באופן עצמאי לפני תחילת הקשר, מומלץ מאוד לעשות הסכם חיים משותפים בין ידועים בציבור.

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

אין ספק שחטיפת ילדים מאחד ההורים, עקירתם מהסביבה לה התרגלו, והוצאתם באישון לילה ממדינה אחת למדינה אחרת, ובמיוחד כאשר הדבר לא הוסכם ולא תואם בין שני ההורים, קשה עד מאוד לילדים ועלולה לגרום להם נזק גדול ובלתי הפיך.

שיתוף פעולה בין לאומי

אלא שעיקרון הריבונות הטריטוריאלית של כל מדינה על אזרחיה ותושביה איננו מאפשר לאף מדינה להכפיף את הדין שלה על אדם אשר נוכח במדינה אחרת. ולפיכך, בכדי להתמודד עם מגבלת הריבונות הטריטוריאלית במקרה של חטיפת ילדים נדרש לקיים שיתוף פעולה בין לאומי.

אמנת האג (החזרת ילדים חטופים)

ביום: 25 לאוקטובר 1980 נחתמה בהאג אמנה אשר נקראת אמנת האג (החזרת ילדים חטופים). אמנה זו אושררה בשנת 1991 בכנסת ישראל תחת הכותרת: "חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991" (להלן: "האמנה" או "אמנת האג"). אמנת האג נועדה להתגבר על מגבלת הסמכות הטריטוריאלית וליצור שיתוף פעולה בין המדינות אשר חתומות על האמנה בכדי למנוע חטיפת ילדים וטלטולם מארץ לארץ.

יעדיה המרכזיים של אמנת האג לפי סעיף 2 שבתוספת לאמנה הינם להבטיח את חזרתם המיידית של ילדים, אשר הורחקו שלא כדין אל מדינה מתקשרת או לא הוחזרו ממנה, וכן להבטיח כי זכויות משמורת וביקור על פי הדין של מדינה מתקשרת יכובדו ביעילות בשאר המדינות המתקשרות.

 להחזיר ילדים אל המדינה אשר שימשה כמקום מגוריהם

הכלל באמנת האג הינו שמדינה אשר אליה נחטפו הילדים חייבת להחזיר אותם אל המדינה אשר שימשה כמקום מגוריהם הרגיל של הקטינים (להלן: "מדינת האם"), כל עוד לא הוסכם בין ההורים אחרת וכאשר הקטינים הוצאו ממדינת האם על ידי הורה אחד תוך פגיעה בזכויות של משמורת ילדים או הסדרי ראייה של ההורה השני.

סעיף 13 לאמנת האג קובע שלושה הסייגים לכלל ההשבה. הסייג הראשון והמרכזי הינו העדר הסכמת האפוטרופוסים של הקטינים בדבר יציאתם אל מחוץ למדינת האם ושהיה במדינה אחרת. הסכמת האפוטרופוסים יכולה להיות בדיעבד או במשתמע באופן שלא נעשה דבר בכדי להשיבם למדינת האם. הסייג השני עומד כאשר חזרתם של הקטינים למדינת האם תחשוף אותם לנזק פיזי או פסיכולוגי או תעמיד אותם במצב בלתי נסבל. והסייג השלישי קובע שיש להתחשב בדעתם של הקטינים כאשר הם מביעים התנגדות להחזרתם למדינת האם, וזאת כאשר הקטינים הגיעו לגיל ורמת בגרות אשר תצדיק את ההתחשבות בדעתם.

החזרת הילד מקדמת את טובתו

ב-בע"מ 672/06 פסקה השופטת א.פרוקצ'ייה שהחריגים לכלל ההשבה באמנת האג נועדו לאזן בין שני אינטרסים מרכזיים. האחד הנו הגשמת תכלית האמנה אשר נועדה למנוע עשיית דין עצמית ועמידה על שלטון החוק, תוך פרישת הגנה על טובת הילד אשר מחייבת שלא לפגוע ביציבות חייו. והשני הנו מתן משקל מיוחד במצבים מתאימים לצרכיו של הילד ולהיבטים שונים הקשורים בטובתו.

באיזון בין שני הערכים הללו, פסקה השופטת פרוקצ'ייה יש לתת ככלל, משקל מכריע לאינטרס שבהחזרת הילד למשמורת ההורה ממנו נחטף, שהוא גרעינה הקשה של אמנת האג שתכליתה העיקרית להגן על שלטון החוק ועל כיבוד רב צדדי של משפטיהן של אומות בנות תרבות. באינטרס זה טמונה גם ההנחה כי החזרת הילד מקדמת את טובתו.

דברים ברוח דומה נפסק ב- בע"מ 5303/21 פלוני נ' פלונית, עליון, 12.8.2021.

אי החזרתו של הילד החטוף

וכן, שאי החזרתו של הילד החטוף מותרת, במסגרת החריגים, רק במקרים קיצוניים בהם משקל צרכיו של הילד החטוף הוא בעל עצמה כה גדולה עד כי הוא גובר אף על תכליתה המרכזית של האמנה שהוא למנוע חטיפת ילדים וטלטולם מארץ לארץ.

חשוב לציין שלשמירה על עקרון טובת הילד יש השלכות חברתיות מרחיקות לכת בטווח הקצר ולטווח הארוך. ילד הוא התוכן והפנים של החברה בהווה ובעתיד, וכאשר הילד אינו זוכה לסיפוק סביר של צרכיו הפיזיולוגים ו/או הנפשיים הוא צפוי להכביד על החברה בכלל ועל הוריו בפרט.

איכות הקשר בין הורה אחד למשנהו, ככל שמדובר בשמירה והגנה על עקרון טובת הילד, מאפשר לכל הורה למקסם את היכולת שלו להעניק מעצמו לילד. ולפיכך, למעט מקרים חריגים, הורה אשר מעמיד אינטרס אישי אשר עומד בניגוד לעקרון טובת הילד עושה שרות גרוע לעצמו, להורה השני, לילד ולחברה כולה.

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

הקדמה

אחת מההגבלות הסטנדרטיות שניתן להפעיל כנגד חייב בדמי מזונות ילדים עוד מקדמא דנא הינה הגבלת חירותו בדרך של הטלת צו עיכוב יציאה מהארץ. הפסיקה אמנם קובעת באופן מפורש שהטלת הגבלות על חייב לרבות ביצוע צו עיכוב יציאה מהארץ נועדו להפעיל לחץ על חייב בעל יכולת אשר משתמט מתשלום דמי המזונות, אלא שלעיתים קרובות מידי קורה שנשים מפעילות את הסנקציה האמורה ממניעים של נקמה ושרירות לב ולא ממניעים טהורים של הגברת האכיפה.

פיצוי בגין הוצאת צו שלא כדין – פסק דין

בפסק דין אשר ניתן ביום: 27/9/11, בתמ"ש (ים) 31679-09-10, חייבה השופטת נילי מיימון מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים את האם, גרושתו של האב, לפצות אותו בסכום של: 18,238 ₪ על הנזקים שנגרמו לו בגין הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ שלא כדין, תוך מצג מטעה וחוסר תום לב.

מנתוני המקרה עולה שהאב והאם התגרשו בהסכם גירושין אשר קיבל תוקף פסק דין באולם בית הדין הרבני ביום: 11/3/03. מנישואי בני הזוג נולד להם בן משותף בשנת 2001, ובהסכם הגירושין התחייב התובע לזון את הבן בסכום של: 1,500 ₪ לחודש, וגם להשתתף עם האם בהוצאות מיוחדות על פי דרישה.

בחודש אוגוסט 2007 נישא האב בשנית, עבר לגור בפינלנד, ואת המזונות השוטפים שילם באמצעות הוראת קבע מחשבונו. להבטחת תשלום המזונות השוטפים וההוצאות החריגות גייס האב את אחותו אשר חתמה על כתב ערבות לכך. דמי המזונות שולמו לאם מדי חודש בחודשו במשך שמונה שנים.

צו עיכוב יציאה מהארץ על חוב של כ- 784 ₪

ביום: 1/4/10, הגישה האם בקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ בהוצאה לפועל במעמד צד אחד כנגד האב על חוב של כ- 784 ₪, בגין חלקו היחסי בהוצאות מיוחדות שהיא הוציאה על הקטין. בקשתה של האם להטיל על האב צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות התקבלה על ידי רשם ההוצאה לפועל, וכאשר האב שהיה בחופשה בישראל עם אשתו השנייה והבן שנולד להם, ביקש לחזור עם משפחתו לפינלנד הוא עוכב במשטרת הגבולות בגין צו עיכוב היציאה מהארץ שביצעה האם יום קודם לכן.

לבקשת האב, ביטל ראש ההוצאה לפועל את צו עיכוב היציאה מהארץ אחרי חמישה ימים לאחר שהסכום אשר נדרש מהאב הופקד במזומן בתיק ההוצאה לפועל ולאחר שהתברר כי אחותו של האב אשר מתגוררת ועובדת בישראל מונתה כבר בעבר כערבה לפירעון החובות העתידיים של המזונות. ראש ההוצאה לפועל ציין בהחלטתו שהאם לא עמדה לכאורה בחובת תום הלב המוטלת על כתפיה.

תביעה נזיקית כנגד האם

ביום: 20/9/10, הגיש האב לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נזיקית כנגד האם בגין הנזקים אשר נגרמו לו כתוצאה מעיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדו על פי בקשתה.

המסגרת הנורמטיבית

"ההוראה לעניין עיכוב יציאה מן הארץ, קבועה בסעיף 14 ל"חוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967":

"14. (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ…"

הוראה זו באה להבטיח פירעון חובות ובענייננו החוב הינו חוב מזונות. הצורך בקיום תשלום חוב המזונות הינו חיוני, לא ניתן להשאיר ילד הזקוק למזונות בחוסר וברעב, משכך יש כעקרון ליתן משקל יתר לזכות הילד שלא להישאר מחוסר אמצעים לכלכלתו.

הוראה המתנגשת עם זכות חוקתית

עם זאת, הוראה זו מתנגשת עם זכות היציאה מן הארץ שהינה זכות חוקתית, ומעוגנת בסעיף 6 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. משום כך, מוטלת החובה לאזן ככל האפשר בין האינטרסים הנוגדים של הזוכה (הקטין) מצד אחד ושל החייב (התובע) מצד שני.

הפסיקה גיבשה עקרונות מנחים בנושא ולפיהם על בעל דין אשר מבקש לפגוע בזכות החוקתית לחופש התנועה של אדם אחר לנהוג בתום לב, תוך גילוי נאות של העובדות. עליו להודיע לצד השני על כך שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ. עליו לפעול במסגרת מטרת העיכוב ואם המטרה המקורית פגה, חלה על המבקש חובה לבטל את הצו.

צו עיכוב יציאה מן הארץ  נגד תושב חוץ

ביצוע צו עיכוב יציאה מן הארץ לתושב חוץ שונה מצו אשר מופנה לתושב ישראל והוא לא יינתן אלא בנסיבות חריגות ומטעמים מיוחדים שיירשמו כאמור בתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. לפיכך, על מבקש צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד תושב חו"ל לנהוג במשנה זהירות.

בית המשפט פסק את העובדות הבאות

"הנתבעת הפרה את חובתה כלפי התובע בעצם פנייתה להוצל"פ ללא שפנתה לתובע, לבא כוחו, או לאחותו הערבה לתשלום דמי המזונות."

"הנתבעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע בכך שנקטה בפעולה קיצונית, ביקשה לעכב יציאתו מהארץ כאשר דובר בסכום חוב נמוך (784 ₪)."

"התובעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע בפעולה קיצונית כאמור, במיוחד בנסיבות בהן התובע שילם את דמי המזונות כסדרם הן בהיותו בארץ והן בהיותו כבר מספר שנים בחו"ל, ע"י הוראת קבע מחשבונו לחשבונה, הוראה שניתנה עד לשנת 2015."

"הנתבעת הפרה חובתה כלפי התובע כאשר הסתירה מרשם ההוצל"פ עובדות מהותיות חיוניות לשיקול האם להיעתר לבקשת צו עיכוב היציאה מהארץ, כמו מגורי התובע בחו"ל, וקיום ערבה למילוי החיוב."

"עובדה היא כי כאשר נודע לרשם ההוצל"פ העובדות הללו, ביטל הרשם את צו עיכוב היציאה מהארץ, תוך שמציין שהנתבעת פעלה שלא בתום לב."

האם האב יכול לקבל משפט צדק ?

לסיכום, בית המשפט פסק שהנתבעת אחראית לנזקים שנגרמו לתובע בגין הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגדו. ולפיכך פסק כאמור שעל הנתבעת לפצות את התובע בסכום של 18,238 ₪, מהם 15,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה לתובע.

חשוב לציין שפסק דין זה כמו גם פסקי דין אחרים מהווים הוכחה ניצחת לכך שאב יכול לקבל משפט צדק בבתי המשפט וכן יכול להגן על זכויותיו כראוי גם מול זוכה אשר מקבלת יתרון גדול עליו בדין ואת כל הכלים האפשריים בדין בכדי לכפות עליו תשלום של מזונות.

לסיכום

המציאות בישראל מלמדת שהרבה גברים אינם פועלים בכלל או שהם פועלים מאוחר מידי בכדי לממש כראוי את זכויותיהם במשפחה, (ראה: "דבר המנכ"ל", ו-"אודותינו") ולצערנו יש נשים אשר מנצלות עובדה זו לרעה.

לפיכך, לעיתים נכון וגם רצוי לגבר לפעול בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותו בכדי לממש את זכויותיו במשפחה, שאם לא כן ישארו זכויותיו במשפחה בגדר של תיאוריה. היוזמה גם במקרים המתאימים בסופו של דבר משתלמת.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

1. ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת

נציגים מאידאה מוזמנים באופן קבוע לוועדות השונות בכנסת לדיון על נושאים הקשורים לענייני חברה, משפחה, גירושין ומשפט עברי. וכפי שיתברר להלן, אין ספק כי המעורבות של אידאה בכל הקשור לענייני משפחה תרמה ותורמת לחיזוק מעמדו של הגבר במשפחה.  

• הזמנות לוועדת החוקה, חוק ומשפט (רשימה חלקית)

2. ביטול תקנת הרבנות הראשית תש"ד בדבר חיוב האב במזונות ילדים

אין זה מן הנמנע שהפעילות הפרלמנטרית שארגון אידאה עשה בעבר היוותה את המנוף לשינוי היסטורי בחיוב אבות במזונות ילדים. אין ספק שמכתבים שנשלחו לגורמים המתאימים עוד בשנת 2010, הגיעו לאוזניים המתאימות שבסופו של דבר גם קידמו את השינוי.

• ובעניין זה ראו בהרחבה: ביטול תקנת הרבנות הראשית תש"ד

3. הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

ביום: 23.3.2011, שלחנו לחברי הכנסת הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. להלן ההצעה ותשובות מייצגות של שניים מחברי הכנסת.

• הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

• תשובה מלשכת שר החוץ דוד רותם

• תשובה מלשכת חבר הכנסת מיכאל איתן

4. הצעת החוק למניעת ניכור הורי.

אחת מהתופעות הקשות אשר מתקיימות בעיקר בתקופת הליכי גירושין הינה הרחקת הילדים מהאב על ידי האם. תוך כדי ההליך יכולה האם לעזוב את הבית המשותף ולעבור למקום מרוחק, או להרחיק את האב מהבית ומהילדים. בשתי הדרכים האם יכולה לטעון שהיא חוששת מהאב ולכן עשתה את הצעד הזה.

ולאב שלא יוכל לקחת את הילדים בכוח לא תהיה ברירה אלא לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל הסדרי שהות עם הילדים. אם האם תתנגד להסדרי השהות בטענות שונות, בית המשפט לא יפסוק לפני שיקבל תסקיר ממחלקת הרווחה אשר יכול להתקבל לאחר חודשיים ויותר.

במקרים כאלו האב יורחק מהילדים למשך זמן ארוך מידי וברוב המקרים על לא עוול בכפו משום שקיימים מיקרים נדירים שבהם אב כל כך מסוכן לילדים עד שיש להרחיק אותו מהם.

במתכונת החוקים הקיימים אין לבית המשפט כלים מתאים בכדי להתמודד עם הסוגיה ועל כן יש הכרח לשנות את המצב הנורמטיבי לטובת הילדים והאבות ולקבוע חקיקה מתאימה. ולפיכך שלחנו מכתב בעניין זה לשרת המשפטים איילת שקד ולוועדת החוקה חוק ומשפט. אנחנו מקווים שזה יפתח את הפתח לשינוי.

• המכתב שנשלח – הצעת החוק למניעת ניכור הורי

אידאה הוקמה בשנת 1998 בכדי לתת מענה לכלל בעיות הגבר במשפחה ולמען הגינות בקשר הזוגי ובהליכי גירושין, כאשר הפעילות של אידאה התבצעה הן במישור הפרלמנטרי והן במישור הפרטני.

בפעילות הפרלמנטרית אידאה פועלת לשינוי חוקים בכנסת, הגברת המודעות לבעיות הגבר במשפחה והשוואת מעמדו לזה של האישה במשפחה בלבד. ובפעילות הפרטנית יקבל הגבר מחוץ לארגון אידאה תמיכה, אוזן קשבת, יעוץ שאינו משפטי, הדרכה לטיפול המקצועי בענייני משפחה וגירושין, שאינם משפטיים, ובמידת הצורך הפניה לבעלי מקצוע מומחים בענייני משפחה שיעמדו לרשותו במחירים נוחים ובמחויבות למתן שירות ברמה גבוהה.

ככל שיהיה צורך במתן שירות משפטי ללקוחות אידאה, יעשה הדבר על ידי עורך דין שאינו מועסק על ידי אידאה והקשר בין הלקוח לבין עורך הדין יסוכם בינם לבין עצמם, כאשר אידאה לא תהיה שותפה בעניינים הכספיים בין עורך הדין ללקוח, לרבות דמי תיווך ובאופן ניהול התיק.

הייעוץ כרוך בתשלום חד פעמי של 250 ש"ח. 

• קבלת קהל בתאום מראש, בימים א'-ה',  בין השעות:  9:00-17:00                  
• סודיות ונאמנות מלאה מובטחת.

להמשיך לקרוא ←

• אידאה בקול רענן – 21.8.98

• אידאה בחדשות הוד השרון – 18.9.98

• אידאה  בשרון פלוס – 20.4.99

• אידאה ב- YNET – 27.4.08

• אידאה בעולם האישה – גיליון נובמבר 2010

• כתב העת "כוורת" – יולי 2013

אחת מההגבלות אשר ניתן להטיל על אדם במסגרת תהליך גירושים וגם לאחריו, הינו הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, על אף שעיכוב יציאה מהארץ נוגד את עקרון חופש התנועה של האדם המוכר כזכות יסוד על חוק יסוד כבוד האדם וחרותו. לפיכך, אין לומר מראש שצו עיכוב יציאה מהארץ איננו ניתן לביטול.

צו עיכוב יציאה מהארץ במסגרת תהליך גירושים

באופן עקרוני, צו עיכוב יציאה מהארץ ניתן לבקשת אדם אשר מעוניין לקבל את יומו בבית המשפט, ו/או לממש את החלטת בית המשפט כאשר הוא חושש שמא אותו אדם אשר נגדו הוא מתמודד עלול למנוע זאת ממנו.

לפיכך, במסגרת תהליך גירושים גבר ואישה רשאים להוציא אחד כנגד השני וכנגד הילדים, בשינויים המתחייבים, צו עיכוב יציאה מהארץ לצורך דיון על גירושין מחשש לעגינות, הבטחת קיום משמורת ילדים והסדרי ראיה, ההתדיינות על חלוקת רכוש בגירושין. אישה תוכל להוציא לגבר צו עיכוב יציאה מהארץ גם להבטחת מזונות ילדים ומזונות עבורה במידה ונפסקו לה דמי מזונות, או שהם עתידים להיפסק לה.

ואולם, האפשרות להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לאדם איננו קנוי למבקש בכל מקרה. ב- רמ"ש 25711-01-22 א. נ' ב. (מחוזי, חיפה, השופט סארי ג'יוסי, 9.2.22) נדחתה בקשת אם לעשות לאב צו עיכוב יציאה מהארץ.

צו עיכוב יציאה מהארץ מחשש לעגינות

בעל או אישה אשר מגישים תביעת גירושין ברבנות נדרשים להוכיח את תביעתם שאם לא כן, בית הדין הרבני ידחה את התביעות. כל עוד התובע נמצא בשלב הוכחת התביעה וכאשר יש לו ראיות לכאורה אשר יצביעו על כך שיש לו סיכוי כל שהוא להוכיח את תביעתו הוא יהיה רשאי להוציא כנגד השני צו עיכוב יציאה מהארץ מחשש לעגינות.

צו עיכוב יציאה מהארץ להבטחת משמורת ילדים והסדרי ראיה

שני הורים של קטין הם אפוטרופוסים טבעיים שלו ואין נפקא מינה אם מדובר בהורה אשר קיבל משמורת ילדים עיקרית או בהורה אשר מקבל הסדרי ראיה. מימוש הורות נחשבת לזכות גדולה ורק במקרים חריגים במיוחד ניתן לשלול מהורה את האפוטרופסות שלו על הילד.

צו עיכוב יציאה מהארץ בגין חלוקת רכוש בגירושין

חלוקת רכוש בגירושין מחייבת את נוכחות שני בני הזוג בבית הדין או בית המשפט בכדי להציג את הנתונים לחלוקה ולדון בסוגיה. אמנם ניתן להטיל עיקול זמני על נכסים, חסכונות וזכויות מכל סוג בעבודה, אולם קשה עד מאוד לקיים דיון ענייני ללא נוכחות שני הצדדים. במקרה כזה תהיה לכל אחד מבני הזוג הזכות להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד האחר.

צו עיכוב יציאה מהארץ מזונות אישה

מזונות אישה בין בני זוג יהודים נשואים נפסקים על פי הוראות הדין העברי. על פי הדין העברי אישה נשואה אשר אינה משתכרת כלל או אינה משתכרת די לצרכיה האישיים ובלבד שהיא אינה מורדת בבעלה זכאית לקבל מזונות מבעלה. כאן רק לאישה תהיה הזכות להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ מזונות לבעל.

צו עיכוב יציאה מהארץ מזונות ילדים

מזונות ילדים נפסקים בישראל על פי חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) אשר מפנה להוראות הדין האישי אשר חל על אדם. הדין האישי אשר חל על בני זוג יהודים הינו הדין העברי אשר מחייב את האב לשלם את רוב מזונות הילדים לידי האם. לפיכך, לאם עומדת זכות להטיל על האב צו עיכוב יציאה מהארץ להבטחת תשלום מזונות ילדים עתידי. צו עיכוב יציאה מהארץ בנושא זה ניתן לביטול באמצעות הפקדת ערבות כספית ו/או באמצעות חתימה של שני ערבים.

צו עיכוב יציאה מהארץ על פי בית הדין הרבני

בית הדין הרבני מוסמך להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ לכל אחד מבני הזוג כנגד האחר מכוח סעיף 7 (ב) לחוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956. העילות לבקשה למתן צו זמני בדין האזרחי מוסדרות בסעיפים 362-384 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. וההוראות למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ בהוצאה לפועל קבועות בסעיף 14 לחוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.

תאריך פקיעה של צו עיכוב יציאה מהארץ

צו עיכוב יציאה מהארץ שניתן בהוצאה לפועל או בבתי הדין השונים פוקע מעצמו כעבור שנה מיום שניתן אלא אם מדובר בצו עיכוב יציאה מהארץ מזונות אשר יתבטל רק לאחר סיום חובת התשלום.

חובה לפעול בתום לב בהוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ

כאמור, כנגד זכותו של אדם אשר מבקש להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ עומדת גם זכותו של מקבל הצו לחופש התנועה לפי סעיף 6 (א) לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו התשנ"ב-1992, ובמסגרת האיזונים החוקתיים בין הזכויות מוטלת על בעל דין אשר מבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ לנהוג בתום לב תוך גילוי נאות של העובדות. עליו להודיע לצד השני תוך פרק זמן סביר שהוצא נגדו צו עיכוב יציאה מהארץ. וכן עליו לפעול במסגרת מטרת צו עיכוב היציאה מהארץ, ואם המטרה המקורית פגה, חלה על המבקש חובה לבטל את הצו.

לציין שקיימת פרקטיקה בקרב בני זוג אשר מתחילים תהליך גירושים גירושין להטיל צו עיכוב יציאה מהארץ באופן הדדי כאמצעי לחץ. ככלל מדובר בפרקטיקה בלתי ראויה משום שעל בעל דין אשר מבקש צו עיכוב יציאה מן הארץ חלה החובה להציג ראיות לכאורה שיצביעו על חשש סביר שבעל הדין שכנגד עומד לעזוב את הארץ לצמיתות או לתקופה ארוכה, דבר שבדרך כלל לא קיים במציאות.

ביטול צו עיכוב באמצעות ערבויות

יחד עם זאת, ניתן לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד בעל דין גם באמצעות הצגת ערבויות מתאימות. והחייב בתשלום דמי מזונות ילדים או מזונות אישה רשאי לבטל את הצו כנגד ערבות כספית בגובה של שנתיים מזונות, או כנגד ערבות עצמית של שני ערבים טובים.

בדיקת צו עיכוב יציאה מהארץ

בכדי לבדוק האם קיים נגדך צו עיכוב יציאה מן הארץ יש להתקשר לרשות האוכלוסין לטלפון מספר: 3450* (כוכבית 3450), לענות על כמה שאלות מזהות ולקבל על כך תשובה. 

ניתן לקבל מידע גם באמצעות פקס' שמספרו: 02-6469581, אליו יש לשלוח צילום תעודת זהות או דרכון.

מענה בעניין צו עיכוב יציאה מהארץ ניתן בימים: א' – ה', בין השעות: 8:00 – 16:00

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

• הלכת קירשנר – ע"א 4480/93, פלוני נ' פלונית ו-3 אח', פ"ד מח(3), 461
• פס"ד אוחנה – בע"מ  5750/03, ריטה אוחנה ואח' נ' אליהו אוחנה
• פס"ד צינובוי – בע"מ 2433/04, פלוני נ' פלונים
• פס"ד פייגה – ע"א 363/81, יואכים (יהויכין) פייגה נ' רועי ברנרד פייגה
• פס"ד בר אל – רע"א 4358/01, אביבה בר-אל נ' יוסף בר-אל, פ"ד נה(5), 856
• פס"ד כהן – ע"א 130/85, נסים סבן כהן נ' שמעון כהן, (קטין) פ"ד מ(1), 69 (1986)
• פס"ד ורד – ע"א 552/87, יהודית ורד ו-2 אח' נ' מרדכי ורד, פ"ד מב(3), 599
• פסק הדין המלא של בית המשפט העליון בבע"מ 919/15

• חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

• חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט- 1959

• חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973

• חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1951

• חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001

• חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972

• חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953

• חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995

• חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956

• פקודת ביזיון בית המשפט

• חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991

• חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951

• חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992

• חוק השמות, התשט"ז-1956

• חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960

• חוק גיל הנישואין, התש"י-1950

• חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969

הסדרי ראיה | הסדרי ראייה זמניים | ניכור הורי  |  הסדרי ראייה לסבא וסבתא

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע שהורים ביולוגים הם אפוטרופוסים טבעיים על ילדיהם. האפוטרופסות הטבעית של ההורים מטילה עליהם חובות ומקנה להם זכויות בקשר ההורות ובלבד שהם פועלים על פי עקרון טובת הילד.

מפגשים עם הסבא והסבתא

כאשר הורים של קטינים אינם גרים תחת קורת גג אחת ושניהם נוכחים בחיי הילדים, יקבל אחד מהם (בהסכמה או בהכרעה שיפוטית) את משמורת הילדים והשני את הסדרי הראיה. מכוח הסדר ההורות יהיה רשאי כל הורה לקחת את הילדים לכל מקום שיחפוץ, לרבות מפגשים עם הסבא והסבתא, ובלבד שהדבר אינו גורם לילדים נזק נפשי ו/או פיזי.

לפיכך, הסדרי ראייה לסבא וסבתא ידונו בערכאות שיפוטיות כאשר ההורה המשמורן מסרב לקיים הסדרי ראיה עם הסבים, וכאשר ההורה הלא משמורן אינו נוכח בחיי הילדים עקב פטירה לפי סעיף 28 א' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, או כאשר ההורה הלא משמורן איבד כל קשר עם הילדים מכל סיבה אחרת, בעיקר עקב מעבר למדינה אחרת.

תביעה להסדרי ראייה של סבא וסבתא

בתביעה להסדרי ראיה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בקריות כנגד האם המשמורנית, עתרו הסבים בבקשה לראות את הנכד באופן שוטף על אף התנגדות האם. בדיון שנערך נעתרה השופטת מרינה לוי לתביעתם, וביום: 11/7/10 פסקה הסדרי ראיה בין הקטין שהיה אז בן שנה ו-9 חודשים לבין הסבא והסבתא.

מפסק הדין עולה שהאב שהה תקופה ארוכה בחו"ל והסבים שילמו את מזונותיו לידי האם אשר מנגד סירבה לקיים מפגשים בין הסבים לבין הקטין בטענה שהם נוהגים בה באלימות מילולית. הסבים עתרו כאמור לבית המשפט לענייני משפחה בתביעה להסדרי ראיה, ובפסק דינה של השופטת מרינה לוי היא דחתה את טענות האם לפיהם הסבים נוהגים בה באלימות מילולית, ופסקה שעל האם לקיים בכל שבוע מפגש אחד בין הסבא והסבתא לבין הנכד. מכאן נשאלת השאלה האם בצדק פסקה השופטת מרינה לוי ?

המעמד של הסבים בהסדרי הראיה

עקרונית שני ההורים הינם אפוטרופסים הטבעיים של הקטין, ובהעדר נוכחות האב, המשמורת והחזקה על הקטין נתונה לאם בלעדית. במעמד זה של האם היא רשאית לאסור על כל אדם להיפגש עם הקטין אלא אם בית המשפט פסק אחרת. נמצא שלסבים אין שום מעמד בחיי הקטין אשר מבוסס על חקיקה ראשית משום שהאב עדיין בין החיים.

בית המשפט ידון על פי עקרון טובת הילד

עם זאת בכך לא תם הדיון בהסדרי הראיה משום שכאשר בית המשפט נדרש לדון בעניינו של קטין, הוא לא ידון רק בזכויות ההורה המשמורן ו/או בזכויות ההורה הלא משמורן, אלא גם בזכויות הילד במשפחה על פי עקרון טובת הילד שיש לו השלכות רחבות מגדר סעיף מצומצם זה או אחר בחוק.

ולפיכך, בית המשפט עשוי להתיר קשר בין ילד למשפחתו המורחבת לרבות עם הסבים, בניגוד לדעתה של האם, אם ימצא שלילד יגרם נזק רב ומיותר כתוצאה מהניתוק מהם.

הסדרי הראיה גם יורחבו בעתיד

על כן סבורים אנו שבדין ובצדק פסקה השופטת כאשר קבעה הסדרי ראייה לסבא וסבתא עם הנכד משום שאם הסבים מבקשים לבוא בנעלי האב בכדי להיטיב עם הילד והם מוכיחים זאת בכך שהם משלמים את מזונותיו ואף טורחים להגיש תביעה להסדרי ראיה בבית המשפט, הרי שמן הראוי שבמבחן טובת הילד יש לאפשר להם לבוא עימו במגע בהסדרי ראיה, ומן ההרגל כנראה שהסדרי הראיה גם יורחבו בעתיד.

מחבר: שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך בהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

ביום: 20/9/11, התפרסמה בעיתון המודפס והאלקטרוני של מעריב ידיעה תחת הכותרת: "המדינה למען הגרושות: גביה מואצת של מזונות". מדובר בפרסום הצעת חוק של משרד המשפטים אשר עוסקת בהקמת מסלול מזונות ייחודי בלשכת ההוצאה לפועל לגביית מזונות ילדים.

על פי תזכיר החוק שפורסם מדובר על הקמת מסלול גביה ייחודי של מזונות ילדים אשר ינוהל בהוצאה לפועל על ידי מי שרשם ההוצאה לפועל יאצול לו סמכויות בהתאם לסעיף 4א לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, וזאת במקום הזוכה שעד כה נדרש לפעול לגביית דמי המזונות בעצמו  או בעזרת עורך דין פרטי.

הטעמים להצעת החוק נכתבו בדברי ההקדמה והם שהיקף החובות למזונות ילדים (11 מיליארד ₪) אשר עומד בקרוב ל- 100,000 תיקים הפתוחים בהוצאה לפועל מצביע על הקושי של הזוכה לקבל את דמי המזונות מהחייבים, ולפיכך יש לסייע בידי הזוכה באמצעים נוספים בכדי לממש את פסקי הדין אשר ניתנו לזכות הילדים בכדי שלא יגיעו לחרפת רעב.

עוד נטען בדברי ההקדמה שהזוכה (שהיא בדרך כלל האם) מתקשה לגבות את מזונות הילדים משום שהיא חוששת מהאב, ו/או משום שהיא נעדרת יוזמה, ידע ואמצעים לממש את פסק הדין.

לנו אין אלא להצטער על "החלמאות" של יוזמי ההצעה משום שהתכנים אשר מופיעים בה גורמים לפגיעה בלגיטימיות החברתית וההורית של האבות. היא מציגה אימהות כחסרות יכולת נפשית ופיזית לפעול לבדן או לשכור עו"ד שיפעל עבורן במסגרת תיק הוצאה לפועל מזונות לגביית מזונות ילדים. והגרוע מכל הינו שהיא עלולה לפגוע קשות בטובת הילד.

אם נברר את הפרטים אשר מופיעים כטעמים להצעת החוק נוכל לגלות:

א.      בדברי ההקדמה לא נכתב ממתי פתוחים תיקי ההוצל"פ, האם מדובר בתיקים אשר נפתחו לפני שנה, עשר שנים, חמישים או יותר.

ב.      אין בדברי ההקדמה לחוק התייחסות לחובות ששולמו בפועל אך לא הופחתו מתיקי ההוצל"פ.

ג.       אין סייג לגבי מספר הבקשות בטענת פרעתי אשר עומדות לבירור בתיקי ההוצל"פ.

ד.      האם יעלה על הדעת שבישראל של ימינו יש קרוב ל- 100,000 אבות אלימים אשר מסרבים לשלם מזונות ילדים, ו/או נשים אשר אינן יודעות או אינן מסוגלות לפעול בעצמן כנגד האב בהוצאה לפועל לגביית המזונות. האם אותה זוכה אשר ידעה להגיש תביעה בבית המשפט למזונות ילדים או אישרה הסכם מזונות עם האב בבית המשפט, תתקשה לשכור עורך דין שיפעל עבורה גם בהוצאה לפועל ?

ה.     ולבסוף, האם נכון למסור את גבייתם של מזונות הילדים לידי גורמים חיצוניים אינטרסנטיים אשר יכנסו בצעדים דורסניים לתוך מערכת היחסים הטעונה ממילא בין האב לאם ?

חשוב לציין שהעובדות האמיתיות בשטח מצביעות על כך שרוב רובם של החייבים במזונות ילדים הינם אבות אשר אינם מסוגלים לעמוד בגובה המזונות אשר נפסקו להם מלכתחילה עקב יוקר המחיה, ולא אבות בעלי יכולת כלכלית אשר מתחמקים מהתשלום.

בתי המשפט לענייני משפחה מחייבים כיום את האב לשלם כ- 3200 ₪ לחודש למזונות מינימום עבור שני ילדים לפני השתתפותו במחצית הוצאות חינוך ומחצית הוצאות רפואיות חריגות.

• ראו: בר"ע 1895/02, בן עמי נ' בן עמי.

רוב האבות בישראל נמנים על מעמד הביניים אשר משתכר בממוצע כ- 7,000 ₪ נטו לחודש, ובכדי לעמוד במלוא פסק דינו של בית המשפט יצטרך האב להוציא לשני ילדיו הקטנים לא פחות מ- 4500 ₪ לחודש. מכאן שלאב לא ישאר הרבה, אם בכלל, לצרכים החיוניים שלו למחיה.

לציין שביום: 26/11/09, נכנסה לתוקף הוראה אשר מאפשרת להכביד בהגבלות על חייבי מזונות, והיכולת להטיל עיקולים, צו עיכוב יציאה מהארץ ופקודות מאסר על חייבי מזונות כבר קיימת מקדמא דנן.

לעניין המתח בין הזוכה לבין החייב במזונות ילדים בהוצאה לפועל פסק נשיא בימ"ש העליון (כתוארו אז), השופט אהרון ברק בעניין פרופ' גמזו כדלקמן:

"בחינתו של חוק ההוצאה לפועל מלמדת, כי בבסיסו מונחות שתי תכליות שהן מיוחדות לו (תכליות ספציפיות). האחת, לסייע לזוכה לגבות את חובו במהירות וביעילות."

"הוצאה לפועל איטית או כזו שאינה מאפשרת הגשמת הפסק, פוגעת בקניינו של הזוכה. זאת ועוד: הוצאה לפועל בלתי יעילה עשויה לפגוע בכבוד האדם של הזכאי למזונות, אם ללא תשלום דמי המזונות נפגע מינימום הקיום האנושי שלו. "הפקרת בן-זוג למחסור ולרעב היא בגדר פגיעה בכבוד האדם" (הנשיא שמגר בע"א 7038/93 סולומון נ' סולומון, פ"ד נא(2) 577, 580). אכן, הזכות של כל אדם – ובהם הזכאי על פי פסק דין למזונות – לקיום מינימאלי, היא חלק אינטגראלי מההגנה החוקתית המוענקת על ידי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו."

"התכלית (המיוחדת) השנייה המונחת ביסוד חוק ההוצאה לפועל היא להגן על החייבים, אשר לאור מצבם הכלכלי אינם יכולים לעמוד בתשלום החוב הפסוק. החוק בא למנוע מצב שבו בהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה יהפוך החייב לחסר יכולת ולנטל על החברה (פרשת פישמן, עמ' 374). זהו היבט סוציאלי, הבא להתחשב בחייב, תוך מניעת ירידה לחייו. מספר הוראות בחוק ההוצאה לפועל נועדו להבטיח הגשמתה של תכלית זו (ראו סעיף 22(א) (מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול); סעיף 38 (הגנת בית המגורים); סעיף 39 (הגנת חייב חקלאי)). חלק מהן מסייעות, בעקיפין, לזוכה על פי פסק הדין, שכן הן מבטיחות כי החייב לא יאבד את יכולת הפירעון שלו."

"המאסר על חוב לא ישמש בשום מקרה ואופן, בכל צורה שהיא, כאמצעי שיש בו משום הענשת החייב על אי תשלום החוב, אלא כאמצעי של כפיית החייב, שהוא בעל יכולת, שיש לו רכוש ואמצעים לתשלום החוב, אם כולו ואם לשיעורין, אך הוא מסתיר את רכושו ומבריחו" (בג"צ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת – עמותה נ' שר המשפטים ואח', פ"ד מז(4) עמ' 754).

• ראו: רע"א 4905/98, פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ולילך ישעיהו.

אין חולק בדבר גודל האחריות אשר מוטלת על הוריו של ילד לספק לו את צרכיו החיוניים למחייה מכוח האפוטרופסות. אלא שההורות בכלל והאבהות בפרט אינה מתחילה ומסתיימת רק בתשלום דמי המזונות שצריך האב להעביר לידי האם שזכתה במשמורת ילדים, כי אם במכלול הקשרים שיש בין כל אחד מההורים לילד, ובקשרים שיש בין הורה אחד למשנהו.

רק איזון נכון של מכלול הקשרים המשפטיים והחברתיים בין כל אחד מההורים למשנהו ישמרו כהלכה על זכויות הילד במשפחה, ובסופו של יום גם יגשימו את עקרון טובת הילד הלכה למעשה.

אז האם מדובר בבשורה טובה לאימהות ? התשובה לכך הינה בהכרח שלילית, משום שאם הצעת החוק תעבור בכנסת היא תגרום נזק חברתי רב לאב ולילדים ובאופן עקיף יגרם נזק גם לאם.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

משמורת ילדים  |  אפוטרופסות  |  הורות  |  הורות משותפת  |  משמורת ילדים משותפת  |  אבהות  |  בדיקת אבהות  |  בדיקת מסוגלות הורית | משמורת ילדים לאבא

אבהות בהגדרה

אבהות הנה קיומה של הורות בתפיסה מנטליות של גבר, בשונה מאימהות שהיא הורות בתפיסה מנטליות של אישה. התפיסה המנטלית של ההורות הנה בעניי הילד אשר צריך לקבל מושג על החיים מצד שני המינים הנושאים באחריות, נחישות ואהבה שבדרך כלל רק הורים ביולוגים מסוגלים להעניק לו.

תפקיד האבהות

את תפקיד האבהות יכול למלא אב ביולוגי, אב מאמץ, אב חורג או אפילו אח גדול אשר לוקח תפקיד חינוכי ואחריות על אחיו הקטנים כאשר אין בנמצא אדם אחר שיכול לעשות זאת. אין ספק שלאב הביולוגי יש את הפוטנציאל ההורי הטוב ביותר להטיב עם הילד על פני אבות אחרים עקב קרבת הדם בינו לבין הילד. וכל עוד אין בנמצא גורם אשר מחבל בקשר האבהות, יוכל האב להגיע למיצוי פוטנציאל ההורות.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע שהורים ביולוגיים הינם אפוטרופוסים טבעיים על הילד, שכן חזקה עליהם שהם שומרים על זכויות הילד במשפחה ופועלים לטובתו, ולא בכדי.

בתנ"ך ניתנו מצוות ונאמרו אמרות שונות על קשר ההורות. בשני מקומות בתורה נכתב: "כבד את אביך ואת אימך למען יאריכון ימך" (שמות כ', י"ב ; דברים ה', ט"ז) וכן נכתב: "איש אימו ואביו תראו" (ויקרא י"ט, ג')

לעניין זה נאה להזכיר גם את דברי שלמה המלך שאמר: "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אימך." (משלי א', ח'). כלומר, יש לילד ללמוד מהאב את ענייני המוסר, ומהאם הילד ילמד את ענייני התורה שהם ההתנהלות היום יומית.

התוצאה אשר מתבקשת מחיבור מצוות הכבוד והיראה של הילד כלפי הוריו לאמרה של שלמה המלך הנה שהכבוד והיראה מהאב והאם מאפשרים לילד ללמוד תורה מהאם ודברי מוסר מהאב.

משמורת ילדים וטובתם

אין ספק שילדים זקוקים לקשר מלא עם שני ההורים בכדי לקבל מושג מנטאלי על החיים משני גדריו. אולם כאשר ההורים אינם גרים תחת קורת גג אחת ויש לבחור מי מהם יקבל משמורת ילדים ומי יקבל הסדרי ראייה, נדרשים החוק ובתי המשפט לבחור עבור הילדים את הרע במיעוטו.

סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, קובע כדלקמן:

"לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם וההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שיראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת."

ולמעשה, לו זו בלבד שסעיף 25 קובע את חזקת הגיל הרך לפיה ילדים עד גיל 6 ימסרו למשמורת האם, אלא גם שטובת הילדים עד גיל 6 הינה להיות במשמורתה.

בית המשפט פסק

"לרוב, שקילת טובתם של ילדים שהוריהם נפרדו אינה אלא תפיסת הרע במיעוטו. זאת מכיוון שטובת הילדים מחייבת, כי יגדלו במחיצת אביהם ואמם במסגרת תא משפחתי יציב ואוהב, ואילו בפרידה של הורים כרוכה מידה של ניתוק בין אחד ההורים לילדיו  ראו ע"א 503/60 וולף נ' וולף, פ"ד ט"ו (1) 760. לפיכך, במציאות הנוצרת לאחר פרידת ההורים, על ביהמ"ש לקבוע הסדר משמורת המגשים במידה המרבית האפשרית את אינטרס הילדים להינות ממסגרת יציבה במשמורתו של ההורה, שנמצא מתאים יותר ויחד עם זאת לשמור קשר בין הילדים לבין ההורה האחר." (ראו: ברע"א 4575/00, פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה(2) 321, בעמ' 331)

הרבה שנים לפני שחוקק חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נדרשו חז"ל לפסוק בעניין משמורת ילדים, וכך בהלכות אישות כ"א, י"ז, כותב הרמב"ם:

"שלמו חודשיו וגמלתו, אם רצתה המגורשת שיהיה בנה אצלה, אין מפרישין אותה ממנה אלא עד שיהיה בן שש שנים גמורות… ואחרי שש שנים יש לאב לומר אם הוא אצלי אתן לו מזונות ואם הוא אצל אימו לא אתן לו מזונות. והבת אצל אמה לעולם ואפילו אחרי שש."

כלומר, הכלל הינו שעד גיל 6 יהיו הבת והבן במשמורת האם. מגיל 6 רשאי האב לדרוש את הבן למשמורתו, ואם האם תסרב לכך האב יהיה פטור ממזונות הילד.

לפסוק לטובת הקטין

בבחינת האמור עד כה עולה שיש דמיון רב בין הוראות הדין העברי לבין האמור בסעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות. אולם נראה שהדמיון איננו מקרי על אף שמדובר בדינים אשר מושתתים על אדני משפט שונים בתכלית.

קיימת הסכמה מלאה בחז"ל שההלכה בדבר קביעת משמורת הילדים הינה לצורך שמירה על טובת הילד ולא על טובת ההורים. הבת אצל האם לעולם בכדי שתלמד דרך נשים ולא תרגיל עצמה לפריצות. והבן מעל גיל 6 אצל האב בכדי שילמד אותו תורה ויחנך אותו למצוות. גם הדין האזרחי קובע במפורש שעל בית המשפט לפסוק את משמורת הילדים כפי שיראה לו לטובת הקטין.

ובאשר לטובת הילד הרי ברור שילד ככל אדם אחר זקוק לסיפוק צרכיו הפיזיולוגיים והנפשיים. אך משום שהילד מתקשה להשיג את צרכיו באופן עצמאי, נמצאים ההורים אחראים לספק לו את הצרכים הללו. צרכים פיזיים הינם צרכי מזון, ביגוד, הנעלה, קורת גג, ורפואה. וצרכים הנפשיים הינם, חינוך, אהבה, תמיכה רגשית וכד'.

המסוגלות ההורית של אבות

חשוב להדגיש שבבסיס היכולת לספק את צרכיו החיוניים של הילד עומדת המסוגלות ההורית של ההורה להיות קשוב לצרכיו של הילד, ויחד עם זאת להיות נוכח בחייו.

על פי הנוהג בתקופת חז"ל, נשים גרושות היו חוזרות לבית האב והן היו עוסקות בעיקר במלאכות הבית וטיפול בילדים. אולם בימינו, אימהות עובדות באופן עצמאי, חלקן משתכרות יותר מהאב, והנוכחות שלהן בחיי הילדים אינה גדולה יותר מנוכחות האב. במקרים בהם אימהות מפתחות קריירה, האב יכול להיות נוכח בחיי הילדים הרבה יותר מהאם. האבות של היום כבר הרבה יותר קשובים ורגישים לצרכי הילדים מאשר בעבר, ומסוגלותם ההורית זהה ולעיתים אף עולה על מסוגלותם ההורית של אימהות רבות.

בעבר כאשר הורים הפסיקו לגור תחת קורת גג יכלה האם למלא את עיקר ההורות, כאשר התנאים החברתיים אפשרו לה להיות נוכחת בחיי הילדים וגם סייעו בידה להציג מסוגלות הורית גבוהה. כיום, ולאור השינויים שעברה החברה, גם האבות יכולים לשמש בתפקיד הורה עקרי ולעיתים טובת הילדים דורשת זאת במפורש.

אנו נרתמים לעזרתו של כל אב

הקושי להשתחרר מההלכות, החוקים, ופסקי הדין שנתנו בעבר עדיפות מכרעת לאם במשמורת הילדים ברור, אולם כאשר טובת הילדים עומדת כעיקרון על בדיני משפחה, הולכת ומתפתחת הפסיקה בבתי המשפט לפיה גם לאב יש מקום מרכזי בחיי הילדים, וגם אבות יכולים לשמש כהורים עיקריים לילדים.

חשוב לציין שאם האב לא ידרוש ולא ידע כיצד לעשות זאת, לא תהיה לו אפשרות לקבל משמורת על הילדים, והיכולת שלו לתרום לטובתם ולהשפיע על ההתקדמות שלהם בחיים, אפילו בהסדרי השהייה, תהיה מצומצמת מאוד.

כאן עם כל הידע והניסיון שצברנו באידאה במהלך למעלה מעשור שנים של טיפול בנושא אנחנו נרתמים לעזרתו של כל אב אשר מעוניין להדק את הקשר עם ילדיו ולהיטיב עימם.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

עוד בנושא "אבהות":

• בין אבהות דתית לבין אבהות אזרחית.

• תביעת אבהות כוזבת.

הסדרי ראיה | הסדרי ראייה זמניים | ניכור הורי  |  הסדרי ראייה לסבא וסבתא

תסמונת הניכור ההורי הינו סינדרום שבו הילד מתנכר לאחד מהוריו או לשניהם גם יחד. הילד מתייחס ולהוריו כאל זרים ובכך הקשר הטבעי בין הילד להוריו נפגע עד מתבטל.

את המושג "תסמונת הניכור ההורי" העלה אל השיח החברתי והמשפטי הפסיכיאטר האמריקאי פרופ' ריצ'רד גארדנר בשנת 1985. פרופ' גארדנר תאר שלוש רמות עקריות של ניכור הורי אשר מתחילות מסירוב של הילד לציית להוריו, ומסתיימות בסירוב טוטאלי של הילד לכל קשר עם אחד מההורים או משניהם.

קיימים סוגים שונים של ניכור ובעוצמות שונות, ובזה נדון גם במאמר זה.

למידע נוסף וסיוע טלפוני אתה מוזמן להתקשר אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

ניכור הורי מצד האם כלפי האב

על פי משנתו של פרופ' גארדנר, ניכור הורי מתקיים במיוחד כלפי האב ובעיקר בתקופת הליכיי הגירושין של ההורים. פרופ' גארדנר גורס שהאם אשר זוכה בדרך כלל במשמורת ילדים, ומטבע הדברים יש לה גם השפעה גדולה יותר עליהם, מסיתה את הילדים כנגד האב בכדי לפגוע בו, ו/או בכדי להשיג שליטה מוגברת על הנכסים, הממון והילדים המשותפים. האם שמסיתה את הילדים כנגד האב מייצרת את תסמונת הניכור ההורי אשר גורמת לפגיעה קשה בילדים ובכלל המשפחה.

חשוב לציין כי ניתן לטפל באופן יעיל במניעת ניכור הורי. בית המשפט יחייב אם בהוצאות משפט מרתיעות אם ימצא כי האם אינה משתפת פעולה בטיפול בתופעה או בעידוד הילד להיפגש עם האב.

יודגש כי התנאי הבלעדי למניעת ניכור הורי הינו שהאב יביא את הבעיה לפתחו של בית המשפט, וככל שיעשה זאת מוקדם יותר כך יצליח למגר את התופעה מהר וביעילות מירבית.

ההלכה שקדמה להפנמת משנתו של פרופ' גרדנר

ההלכה שקדמה לחדירת משנתו ש פרופ' גרדנר לבתי המשפט היתה שבמקרים אשר בהם מתגלה ניכור הורי מובהק ניתן להפחית ממחויבות האב בדמי מזונות הילדים, ואפילו מתחת למינימום הנדרש, וזאת בכדי לשדר מסר ברור לאם ולילדים שלניכור ההורי יש גם מחיר כלכלי.

בתי המשפט היו מפחיתים מדמי מזונות ילדים אך ברוב המקרים לא היו מבטלים אותם בכדי לקיים איזון חברתי נכון בין זכויות היסוד של הילדים לקבל מהאב את הצרכים הבסיסיים (בכדי שלא יגיעו לחרפת רעב) לבין זכויות היסוד של האב להורות, בשעה שאין להתעלם ממידת הצער אשר נגרמת לאב כתוצאה מהניכור ההורי כלפיו ומאובדן הזכות להורות.

הגם שידוע כי במקרים חריגים במיוחד הניכור ההורי כלפי האב הינו פרי יוזמה עצמאית של הילד וביטול המזונות עוד עלול היה להרחיק את הילד מהאב עוד יותר.

לימים התברר כי הסנקציה של הפחתת המזונות ו/או ביטולם לא היתה יעילה, ולאור ריבוי מקרה הגירושין של השנים האחרונות בישראל החלו בתי המשפט במדינה לעשות שימוש הולך וגובר במשנתו של פרופ' גארדנר.

להעביר את הילדים למשמורת ההורה המנוכר

חשוב להדגיש שחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, מחייב את ההורה המשמורן, בין היתר, גם לדאוג לקשר תקין בין הילדים לבין ההורה הלא משמורן, כך שהפרת הסדרי ראייה, שיבוש הסדרי ראיה או אפילו העדר עידוד לקשר עם ההורה הלא משמורן מציין ירידה במסוגלות הורית של ההורה המשמורן והוא מאפשר לבתי המשפט במקרים מסוימים להעביר בהדרגה ובליווי מקצועי את הילדים למשמורת ההורה המנוכר.

יש לציין כי ישנם מקרים בהם אבות מנתקים את הקשר עם הילדים בגלל שהאם מערימה עליהם קשיים כבדים מידי בהסדרי השהייה ובכך שהיא מסיתה את הילדים כנגד האב עד כדי מצב של ניכור הורי. לאב אשר מעוניין לסיים את הקשר הזוגי הקשה עם האם ולפתוח דף חדש בחיים אין מספיק כוח נפשי ו/או כלכלי להתמודד עם האם ובכך נגרם להם נזק רב, לעיתים בלתי הפיך.

טיפול במניעת ניכור הורי

בכדי בטפל בניכור הורי יש לערב את בית המשפט וגורמים מקצועיים, לרבות שירותי הרווחה. יש לשים לב ששירותי הרווחה אשר אמורים לחוות את דעתם האובייקטיבית על מערכת היחסים במשפחה יכולים להערים קשיים על האב בכך שבמקרים מסוימים הם פועלים על פי שבלונה שבא האם מצוירת כהורה השנה והאב כהורה של ביקורים.

יודגש כי כיום, ויותר מאיי פעם, ניתן לטפל באופן יעיל במניעת ניכור הורי. בית המשפט יחייב אם בהוצאות משפט מרתיעות אם ימצא כי האם לא משתפת פעולה בטיפול או בעידוד הילד להיפגש עם האב.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

המושג משמורת ילדים משותפת בהגדרה הינו מצב עובדתי שבו הילדים שוהים אצל כל אחד מההורים הפרודים ביניהם במידה שווה. משמורת משותפת ניתנת להתקבל בהסכמה בין ההורים או באמצעות החלטה שיפוטית.

ככלל, בכדי שהסכמות בין הורים לילדים ובינם לבין עצמם, לרבות משמורת ילדים או הסדרי ראייה יחייבו מבחינה משפטית עליהם לקבל תוקף של פסק דין מערכאה שיפוטית, בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

על פי הדין העברי, אשר איננו דן במשמורת משותפת כלל, בנות ישהו במשמורת האם לתמיד, הבן עד גיל 6 ולאחר גיל 6 יעבור למשמורת האב. כמובן שלאב תהיה האפשרות לפגוש את הילדים וכאשר הבנים יהיו אצל האב גם האם תהיה זכאית לשהות עימם.

הדין האזרחי שונה באופן שאין הוא מבדיל בין בנים לבנות בעניין המשמורת וסעיף 25 ל- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "חוק הכשרות") אף קובע את חזקת הגיל הרך ולפיו טובת הילד לשהות במשמורת העיקרית של האם עד גיל 6.

הפסיקה בבתי המשפט עוד הקצינה בעבר שמשמורת הילדים לאם תהיה גם לאחר גיל 6 על פי כלל ההמשכיות והכלל שאין מפרידים בין אחים כאשר אחד מהם נמצא מתחת לגיל 6 והאחרים מעל גיל 6.

מכאן התקבלה תוצאה שהאם אשר הקדימה תביעה למשמורת ילדים ללא התנגדות האב, או בהסכמתו מראש, זכתה במשמורת העיקרית של הילדים מיום שנולדו ועד גיל 18.

עם זאת, על אף שחוק הכשרות נותן לאם את היתרון לקבל את משמורת הילדים עד גיל 6 על פי חזקת הגיל הרך, עקרון טובת הילד גובר ועל כן אין מניעה מצד האב לקבל משמורת משותפת ואף משמורת עיקרית גם כאשר הילד נמצא מתחת לגיל 6 אם יוכיח שמדובר בהסדר אשר מיטיב עם הילד.

אם כן, על פי עקרון טובת הילד ניתן להגיד שהאב יכול לזכות במשמורת עיקרית או משותפת בכל גיל של הילדים.

בפסקי דין מנחים של בתי המשפט המחוזיים בעבר נקבע כי במשמורת משותפת האב ישלם שבעים וחמישה אחוז, או 80 אחוז מגובה המזונות שהיה משלם אילו היו הילדים במשמורת עיקרית של האם. ואולם, בע"מ 919/15, פלוני נ' פלונית עשה רפורמה בחיוב האב ב- מזונות ילדים שיחולו על שני ההורים בכלל, ומעל גיל 6 במשמורת משותפת בפרט.

בע"מ 919/15 קבע כי במשמורת משותפת לילדים מעל גיל 6, כאשר ההכנסה הפנויה של שני ההורים זהה, אף אחד מההורים לא יעביר תשלום מזונות להורה השני. משמעות הפסיקה הינה שהנוכחות של אבות בחיי הילדים הולכת וגדלה.

משמורת משותפת יכולה להיות הסדר טוב ומיטיב עם הילדים וההורים ואולם יש לקחת בחשבון שמדובר בהסדר אשר קובל את שני ההורים לגור באזור מגורים סמוך, בעיקר באזור המגורים האחרון שבו גרו בני הזוג בטרם חדלו לגור ביחד.

כמו כן, הסדר של משמורת משותפת מאפשר, אבל לא מחייב, לקיים הורות משותפת אשר בנויה על קשר שוויוני של שני ההורים עם הילדים ואיזון ראוי בהוצאות שכל הורה צריך להוציא על הילדים.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

מאמרים נוספים בנושא

משמורת ילדים  |  אפוטרופסות  |  הורות  |  הורות משותפת  |  אבהות  |  בדיקת אבהות  |  בדיקת מסוגלות הורית | משמורת ילדים לאבא

הסכם יחסי ממון בין בני זוג או בקיצור הסכם ממון נערך בכדי לקבוע באופן ברור מה יהיו יחסי הממון בין בני הזוג עד לחתימה על ההסכם ומה יהיו לאחר החתימה על ההסכם. הסכם יחסי ממון יכול להופיע כפרק מובנה בהסכם אחר בין בני זוג, כגון: הסכם חיים משותפים, אך הוא יכול להיות גם בעל מעמד עצמאי משלו.

ברירת המחדל ליחסי ממון בין בני זוג נשואים

משטר יחסי הממון בין בני זוג נשואים נישלט על ידי חוק יחסי ממון בין בני זוג, 1973-התשל"ג אשר מהווה הקו המנחה לדיון ביחסי הממון בין בני הזוג שנישאו מיום: 1/1/74. למעשה, בהעדר הסכם ממון אשר אומר אחרת, יחסי ממון בין בני זוג נשואים יהיה על פי האמור בחוק יחסי ממון בין בני זוג.

הסכם ממון בין בני זוג נערך בעיקר בין בני זוג ידועים בציבור או בין בני זוג אשר מתכוונים להינשא ואחד מבני הזוג מגיע אל הקשר הזוגי עם ממון אישי אך הוא מעוניין לשמור עליו מפני חלוקה עתידית עם בן הזוג האחר. עם זאת, הסכם ממון יכול להיות גם חלק מהסכם גירושין, או הסכם שלום בית או כל הסכם דומה אחר. יצוין כי חתימה על הסכם ממון לפני הנישואין מאפשרת חלוקת רכוש בגירושין יותר קלה.

הסכם ממון לאחר נישואין

על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, נכסים שמגיעים לאדם מירושות, מתנות או פיצויים מנזקי גוף, אף שנימסרו לו במהלך הנישואין, אינם ברי חלוקה או איזון עם בן הזוג השני. אלא שלעיתים ומטבע חיי הנישואין קורה שהכספים או הרכוש שניתנו לבן זוג אחד מתערבבים עם נכסי בני הזוג עד שלא ניתן להפריד בנייהם.

במקרה שבן זוג איננו רוצה לחלוק עם בן הזוג השני חלק מהרכוש שקיבל בתקופת הנישואין הוא רשאי לדרוש מבן הזוג השני לחתום על הסכם ממון להבטחת זכויותיו המלאות בנכסים שקיבל לעצמו.

אישור הסכם ממון

הסכמה כלכלית משותפת בין בני הזוג יכול לחסוך מהם אי הבנות או חששות בענייני רכוש ומשאבים בקשר הזוגי, ומאפשר ניהול מערכת יחסים זוגית שקטה, רגועה וברורה. הסכם ממון בין בני זוג מצריך ניסוח מדויק ועריכה מקצועית, רצון והסכמה מדעת מצד כל אחד מבני הזוג, הבנה של המשמעויות אשר גלומות בהסכם בהווה ובעתיד, ואישורו של ההסכם בפסק דין על ידי שופט או דיין בערכאה שיפוטית מוסמכת בנוכחות שני הצדדים.

הסכם ממון בין בני זוג הפך בשנים האחרונות להסכם פופולארי עקב ריבוי מקרה הגירושין בישראל, ובהגברת המודעות בציבור לכך שלאחר תקופת חיים משותפת, רכוש או ממון שהיה שיך לאדם לפני תחילת הקשר, יכול להיות משותף לשני בני הזוג לאחר תקופת חיים משותפת.

האם דוגמא להסכם ממון יכולה לספק ?

אישור הסכם ממון בין בני זוג בבית המשפט מעגן בפסק דין את תוקפם של התנאים בהסכם באופן שרק במקרים מיוחדים ניתן לבטל אותם. ולפיכך, את ההסכם הממון יש לנסח באופן אינדיבידואלי, על פי כוונות בני הזוג 

יש המחפשים דוגמאות להסכמי ממון באינטרנט, ודומה שגם ימצאו, אלא שהשיקול הכלכלי בחיסכון של  חשוב לשקול היטב את משמעות ההתחייבויות בהסכם לטווח הארוך ובשום פנים ואופן לא להתחייב על הסכם ממון מבלי לקבל ייעוץ מתאים. מדובר בסיכון אשר על הכף יכולים להיות הפסד של כספים רבים

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

.

מאמרים נוספים:

הסכם ממון  |  יחסי ממון  |  הלכת השיתוף |  ידועים בציבור | הסכם חיים משותפים | חלוקת רכוש בגירושין | הלכת השיתוף בין ידועים בציבור

צו הרחקה מהבית ומהילדים הינו צו אשר ניתן כנגד אדם אשר נמצא כי הוא הוא מהווה סכנה כלפי מי ששוכן בבית. הצו ניתן בדרך כלל ע"י בית המשפט אך קיים גם צו הרחקה משטרתי.

צו ההרחקה בבית המשפט יכול להיות זמני, במעמד מגיש הבקשה לצו ההגנה, עד לדיון בבית המשפט שיערך תוך 7 ימים מיום שניתן ולבית המשפט הסמכות להאריך את הצו עד שנה ובמקרים חריגים וקיצוניים ינתן צו הרחקה קבוע, ללא הגבלת זמן. צו הרחקה משטרתי ינתן לתקופה קצרה וקצין משטרה יכול לתת צו של הרחקה של עד 30 ימים.

נשים רבות עושות שימוש לרעה באפשרות, הקלה יחסית, להרחיק את הבעל או האב מהבית ומהילדים וזאת בכדי לקדם שלא כדין את עניינן בהליכי הגירושין ובזאת נעסוק גם במאמר זה.

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

אין חולק שהרחקתו של אדם מביתו גורמת לו הפסד כספי, צער ועגמת נפש גדולים. הדבר מקבל משנה תוקף כאשר הוא מקבל צו הרחקה מהבית ומהילדים לאחר שהוא מואשם בתלונת שווא על אלימות ו/או מעשים פליליים כלשהם כנגד בת הזוג ו/או הילדים.

החוק, ובעיקר הפסיקה נתנו בעבר לנשים לעשות שימוש רב וחופשי בנשק ההרחקה של הגבר מהבית בתקופת הליכי הגירושין והדבר גרם לנזק חברתי רב. בקרב נשים נודע, לעיתים בהמלצת עורכי דין, כי יש בידן נשק רב עצמה אשר יאפשר להם להרחיק את הגבר מהבית, ובכך להתעלל בו, לקבל שליטה מוגברת על הבית והילדים, ולהגיע להישגים בענייני הכספים והרכוש המשותף.

אך לא עוד !!! במשטרת ישראל ובבתי המשפט הגיעו בשנים האחרונות למסקנה כי רוב התלונות והבקשות לצווי ההגנה הינן שקריות, ובמסגרת הליכי הגירושין לא נועדו אלא לגרום לגבר נזק. ולפיכך כיום, תלונה של אישה במשטרה על אלימות של גבר כנגדה נבחנת בזהירות רבה ובתי המשפט מחייבים לא אחת נשים בהוצאות משפט כאשר נימצא כי הגישה בקשת שווא.

 יחידת אלמ"ב ( אלימות במשפחה ) במשטרה

ריבוי תלונות של נשים כנגד גברים על אלימות במשפחה הביא את משטרת ישראל להכשיר לפני כעשור שנים מערך חוקרים מיוחד אשר נועד לטפל באירועי אלימות במשפחה (יחידת אלמ"ב). מערך זה היה אמור להתמודד בצורה מקצועית והוגנת עם בעיות של אלימות במשפחה, אלא שבעבר, ולעיתים גם כיום היחידה עושה לעצמה חיים קלים בכך שהיא מרחיקה גבר מהבית גם כאשר מדובר בתלונת שווא של האישה, ככל שהגבר איננו עומד על חפותו.

צו הרחקה מהבית לשבעה ימים עד חודש ללא ראיות

תלונה של האישה במשטרה בגין אלימות במשפחה או על כל מעשה פלילי יכולה לגרום לכך שהמשטרה תרחיק את הגבר מהבית לשבעה עד עשרה ימים, ובחתימת קצין משטרה עד חודש. בעבר הגבר הורחק אף מבלי שהאישה הציגה בפני החוקרים המשטרה בדל של ראיה לטענותיה. היו מתייחסים אל הגבר כאשם גם אם היה לו עבר פלילי נקי.

כיום המצב שונה. חוקר אלמ"ב בוחנים את תלונת האישה לעומק, קוראים לגבר לחקירה ואוספים ממנו ראיות. כיום גם ימי ההרחקה מהבית קצרים יותר מאשר בעבר.

תחילתו של אירוע אלימות במשפחה

תחילתו של אירוע נשוא תלונת האישה במשטרה על אלימות במשפחה יכול להיות בהתגרות שלה בגבר תוך הפעלת פרובוקציות בכדי לגרום לו להתפרצות. האישה יכולה להגיש תלונה על אלימות שלא הייתה, להוציא דברים שקרו בוויכוח שיגרתי בין בני הזוג מתוחים מהקשרם ולהוסיף דברים שלא נאמרו, וכל זאת בכדי לרתום את חוקרי היחידה לטיפול באלימות במשפחה לצרכיה.

בקשה בבית המשפט למתן צו הרחקה במעמד צד אחד

לצידה של האישה עומד גם בית המשפט אשר מאפשר לה להגיש בקשה לצו הגנה במעמד צד אחד על פי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1951, ועל פי החוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

בית המשפט אמנם נוהג, למען הזהירות, לתת צו הרחקה מהבית כנגד הגבר במעמד צד אחד, אך הגבר יוכל להציג את גרסתו לטענות האישה בדרך כלל תוך ארבעה ימים מיום שהוגשה הבקשה, בדיון שנקבע במעמד שני הצדדים.

הרחקה כנגד הגבר לתקופה של עד שלושה חודשים

החוק מאפשר לאישה לדרוש להרחיק את הגבר מהבית לשלושה חודשים בדיון במעמד שני הצדדים, ואולם כיום הולכים ומתמעטים המקרים בהם בתי המשפט נעתרים לבקשת האישה. תוצאת הדיון בדרך כלל מובילה להסכמה של מעין שביתת נשק והפרדת כוחות בין בני הזוג אשר תאפשר, לעיתים אפילו תחת איום של סנקציות כספיות, את המשך החיים תחת אותה קורת גג..

כיצד להתמודד בהצלחה עם טענות סרק מצד האישה

במציאות, אישה יכולה להגיש תלונות שווא על אלימות במשפחה מתוך קלות דעת, קבלת עצות שגויות, הסתה מגורמים חיצוניים בלתי אובייקטיביים, יצר נקם, או אפילו מתוך כוונה ברורה ללחוץ על הגבר חזק במקום שיש לה יתרון על פניו במטרה נחושה להגיע להישגים במאבקה נגדו על השליטה בבית, ברכוש ובילדים בתקופת הליכי הגירושין.

ולמרות האמור לעיל הרי שניתן לצמצם באופן משמעותי את הנזק אשר עלול להיגרם לגבר כתוצאה מהגשת תלונות השווא במשטרה וגם את ההליך הסדרתי לפיו הגבר מורחק מהבית בצו הרחקה על ידי בתי המשפט.

על הגבר להיות מוכן וערני לדברים שהאישה מטיחה כלפיו, לתעד שיחות ומעשים שהאישה עושה בכדי שבבו העת הוא יוכל להציג אותם בכל מקום שהאישה מעלילה עליו כי הוא אלים כלפיה או אפילו מסכן אותה באלימות פיזית או מילולית.

חשוב לגבר להבין ולהפנים כי האישה שאיתה הוא התחתן איננה האישה שממנה הוא עומד להתגרש ולכן עליו להיות מוכן לכל הפתעה שלא תבוא ולעמוד על זכויותיו בכל מקום שהוא נדרש לכך.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

עוד מאמרים בנושאים דומים:

• אלימות במשפחה

• צו הגנה

• מניעת הטרדה מאיימת

אלימות בכלל ואלימות במשפחה בפרט הנם מבין המעשים שכל חברה נאורה מבקשת למנוע לנוכח הנזק הגדול שהם גורמים לה. לפיכך, ולאור ריבוי מספר התלונות אשר הוגשו בשנים האחרונות למשטרת ישראל בגין אלימות במשפחה, הוקמה מחלקה משטרתית מיוחדת לטיפול ו – מניעת אלימות במשפחה אשר נקראת מחלקת אלמ"ב.

תחילתו של אירוע אלימות במשפחה

אירוע של אלימות במשפחה יכול להתחיל בוויכוח סתמי בין בני זוג אשר יוצא מפרופורציות ומגיע לכדי תלונה במחלקה למניעת אלימות במשפחה של משטרת ישראל. 

האישה יכולה להתגרות בגבר, ליצור פרובוקציות בכדי לגרום לו להתפרצות, להגיש תלונה על אלימות שלא הייתה, להוציא דברים שקרו באירוע מסוים מהקשרם, להוסיף דברים שלא נאמרו, או להפוך ויכוח שיגרתי בני זוג מתוחים ממשבר בזוגיות בניהם, לאירוע אלימות פלילי.

רוב התלונות מגיעות מצד נשים כנגד גברים על אף שנשים אינן חפות מגילויים של אלימות כלל. למעשה, אלימות של נשים מתבצעת במקומות שנשים בטוחות שלא יתפשו אותן וכנגד מי שאיננו יכול להתגונן מפניהן, וכמו כן נשים נוהגות באלימות מילולית ורגשית.

חקירת הגבר במחלקה למניעת אלימות במשפחה

כאשר הגבר יוזמן לחקירה במחלקת אלמ"ב לאחר שהאישה הגישה נגדו תלונה הוא יופתע לגלות שמתייחסים אליו כאל אשם עוד בטרם הציג את גרסתו והיחס אליו לא ישתנה גם אם יש לו עבר נקי מכל מעשה פלילי.

למעשה, תלונה משכנעת של האישה במשטרה על אלימות במשפחה מצד הגבר מובילה במקרים רבים לכך שהמשטרה תרחיק את הגבר מהבית למספר ימים עד חודש. כגודל נחישותה של האישה, ההדרכה שקיבלה, יכולת המשחק, הדמיון שיש לה והראיות שתציג, כך יגדל הסיכוי שמשטרת ישראל תגיש כנגד הגבר כתב אישום פלילי.

הגשת תלונת שווא במשטרה כנגד גבר או בקשה לצו הגנה בבית המשפט, לרוב מסמל שהאישה כבר החליטה להיפרד מהגבר או להתגרש ממנו. ואולם, גם אם האישה תתחרט ותודה בכך שעשתה טעות, עדיין הקשר הזוגי לא יוכל לחזור לקדמותו לאור משבר האימון שנוצר בין בני הזוג. 

צו הרחקה מהבית ומהילדים

הקלות הבלתי נסבלת אשר מאפשרת הנורמה בישראל לאישה לזכות גם בצו הגנה כנגד הגבר בבית המשפט בטענות סרק הפכה לכלי נשק יעיל מאוד כנגד גברים בתקופת הליכי הגירושין. לאישה ידוע שגם אם יתגלה שהיא בודה מליבה מעשיות, הרי שהסיכוי שהיא תועמד לדין על כך הינו קטן לעומת הלחץ הגדול שהיא תוכל להפעיל על הגבר בדרכה להשיג שליטה על הבית הילדים והכספים המשותפים בתקופת הליכי הגירושין.

אין חולק בדבר גודל הצער ועוגמת הנפש אשר עוברים על אדם כאשר הוא מואשם באשמות סרק פליליות כנגד האישה ו/או הילדים, וכל שכן כאשר הוא מקבל צו הרחקה מהבית ללא שום הצדקה על פי ה- חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1951, או על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001. הרי ביתו של אדם וילדיו הם מבין הדברים החשובים לו בחיים, אם לא החשובים ביותר.

הקמת היחידה המיוחדת במשטרה לטיפול ומניעת אלימות במשפחה אמנם פתרו חלק מדרישת המקצועיות וההבנה אשר דרושה לטיפול באלימות במשפחה, אלא שהם לא פתרו את השיטה לפיה מעמדו של הגבר אל מול תלונות אלימות מצד האישה נחות יותר, וגברים רבים מידי מורחקים מביתם על לא עוול בכפם.

האם ניתן למנוע צו הרחקה בגין אלימות במשפחה ?

ועל אף האמור, במקרים רבים ניתן לצפות מראש אפשרות שהאישה תגיש תלונת סרק במשטרה, ובצעדים מקדימים ניתן למנוע את התסריט שבוא האישה תזכה במשטרה לתמיכה מרחיקה לכת כנגד הגבר שיורחק מהבית לאלתר. לפיכך, ערנות ויוזמה של הגבר יכולים לעזור לו מאוד להימנע מעגמת נפש וצער אשר מלווים את הרחקתו מהבית ומהילדים בתלונת סרק על אלימות במשפחה.

שאול נוי

מניעת הטרדה מאיימת  |  צו הגנה |  צו הרחקה מהבית

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

הסכם ממון  |  יחסי ממון  |  הלכת השיתוף |  ידועים בציבור | הסכם חיים משותפים | חלוקת רכוש בגירושין | הלכת השיתוף בין ידועים בציבור

זוגיות ונישואין מקיימים שיתוף בשני מישורים. המישור האחד הינו המישור הרגשי והמישור שני השני הינו המישור הכלכלי. שני המישורים משלימים זה את זה, ונראה שגם תלויים זה בזה.

משטר יחסי הממון בין בני זוג שנשאו משנת 1/1/74 ואילך מוסדר בחוק יחסי ממון בין בני זוג, 1973-התשל"ג. אך משטר יחסי הממון בין בני זוג שנישאו לפני ה- 1/1/74, וגם על בני זוג ידועים בציבור הוסדר בפסיקה בלבד והוא מכונה הלכת השיתוף.

כאשר מוכח שהתקיים שיתוף בנכס

אמנם חזקת השיתוף בנכסים חלה על בני זוג נשואים בלבד, ובין בני זוג ידועים בציבור חלה חזקה של העדר שיתוף. אולם כאשר מוכח שבין בני הזוג התקיים שיתוף בנכס מסוים בין אם בהסכם ממון בכתב או בהסכם מכללא בעל פה או בהתנהגות, הרי שחלוקתו של הנכס בפועל תהיה זהה גם כאשר מדובר בבני זוג נשואים וגם כאשר מדובר בבני זוג ידועים בציבור.

ככלל, סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג 1973-התשל"ג קובע שכל אשר נצבר במהלך הנישואין יתחלק בסיום הנישואין או בפקיעתם באופן שווה בין הצדדים למעט מתנות, ירושות ופיצויים מנזקי גוף אף אם התקבלו במהלך הנישואין.

אולם מכוח סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג 1973-התשל"ג, רשאי בית המשפט לקבוע חלוקה בלתי שווה בין בני זוג בנכס מסוים, על אף שהוכח שהתקיים בין בני הזוג שיתוף מלא באותו נכס.

תפיסת דין שונה בבתי הדין הרבניים

בתי המשפט האזרחיים עושים שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג רק במקרים חריגים וקיצוניים במיוחד, לעומת בתי הדין הרבניים אשר משתמשים בסעיף 8 לחוק יחסי ממון הרבה יותר. הטעם לכך מונח בתפיסת דין שונה בין בתי הדין הרבניים לבין בתי המשפט האזרחיים.

בתי המשפט יעשו שימוש בסעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג כאשר חלוקת הרכוש בין בני זוג לפי סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג תניב תוצאה של חוסר צדק חברתי, מבלי ששיקול הדעת המשפטי ישתנה על ידי בירור אשמתו של מי מבני הזוג בגירושין או בפירוק המשפחה. לעומת זאת בבתי הדין אשמתו של בן זוג בגירושין תופסת משקל ולעיתים רב מאוד בבואם להחליט גם בענייני רכוש ומשאבים.

משמעות מכרעת למי מוגשת תביעת רכוש

לבתי המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הרבני יש סמכות מקבילה לדון ולפסוק בענייני רכוש ומשאבים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, אך הסמכות לדון בפועל בתביעת רכוש תימסר לערכאה הראשונה שתתבקש לעשות זאת. לפיכך, ולאור תפיסות הדין השונות בין בתי המשפט לבתי הדין, יש משמעות גדולה ולעתים מכרעת למי מבין שתי הערכאות מוגשת תביעת רכוש ראשונה.

לציין שאין באמור לעיל בכדי לקבוע שיש להעדיף ערכאה זו על פני אחרת כאשר מבקשים הכרעה בין בני זוג בענייני רכוש, אך יש בהחלט מקום לבחון את כל פרטיו של הסכסוך בין בני הזוג בכדי להחליט למי מבין הערכאות טוב יותר להגיש תביעה לפרוק שיתוף ואיזון משאבים.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

סרבנות גט הינה מצב עובדתי שבו על פי הדין העברי בעל מסרב לתת לאישה גט או שהאישה מסרבת לקבל אותו. אלא שעל פי הדין העברי נישואין וגירושין בין בני זוג יהודים מתבצעים בהסכמת שני בני הזוג בלבד ומכאן הבעיה לקבוע כי אדם הינו סרבן גט כאשר ממילא אין מחובתו לתת גט.

עם זאת, קשה עד בלתי אפשרי לחייב אדם להישאר, בנסיבות מסוימות, במסגרת הנישואין ועל כן נקבעו כללים אשר יאפשרו לבית הדין הרבני לחייב אדם לתת גט.

אישה מסורבת גט נקראת אישה עגונה, וגבר מסורב גט נקרא בעל עגון. המילה עגינות באה משורש "עוגן" המצביע על העובדה שהבעל או האישה מעגנים את האחר למסגרת הנישואין ללא שום הצדקה. אלא שלכל כלל יש היוצאים מהכלל וקיימים מקרים אשר בהם אין מנוס מצד בית הדין הרבני שעליו להוציא פסק דין לחיוב בגט לאלתר.

כאשר אין הסכמה הדדית לגירושין, הצד אשר מעוניין להתגרש רשאי להגיש תביעה לגירושין אשר תכלול את העילות ההלכתיות המתאימות שיאפשרו לו לקבל פסק דין לגירושין מבית הדין הרבני כנגד הצד המתנגד.

גט מעושה על פי הדין העברי

ברם, אפילו אם הוכחה עילה הלכתית מתאימה וניתן פסק דין מבית הדין הרבני לחיוב בגט, הוא לא מקיים את הגט בשלמותו, משום שסידור הגט עצמו חייב להתבצע על דרך של גירושים בהסכמה, שאם לא כן יהיה זה גט מעושה, שהוא פסול על פי ההלכה.

מסורב גט אינו יכול לקיים משפחה

למעשה, על פי הדין העברי אדם רשאי לקיים משפחה בנישואין בלבד, ונישואין ניתן לערוך רק כאשר האדם הוא רווק, גרוש בגט כהלכה או אלמן. אדם מסורב גט אינו יכול לקיים משפחה, ולכך יש השפעות קשות ומרחיקות לכת מבחינה הלכתית. בכדי להתמודד עם סרבנות גט או עגינות, חז"ל קבעו מספר הלכות מנחות, וגם הדין האזרחי בישראל קבע בחקיקה תרופות מרתיעות כנגד סרבני גט.

תרופות הלכתיות כנגד סרבות גט

סרבן גט הינו אדם אשר ניתן נגדו פסק דין ל- גירושין בבית הדין הרבני והוא מסרב לשתף פעולה בסידור הגט עצמו. בעלים מסורבי גט יכולים לקבלים היתר נישואין לאישה נוספת באישור של מאה רבנים לאחר שעברו שלוש שנים מיום מתן פסק הדין לגירושין.

נשים מסורבות גט או מעוכבות גט מתחלקות לשתי קבוצות. האחת, הינה קבוצה של נשים שהן עגונות משום שלא מצליחים להשיג את הבעל, או אין יודעים היכן הוא נמצא או שאין יודעים אם הוא חיי או מת. הקבוצה השנייה, הינה קבוצה של נשים אשר מסורבות גט מצד הבעל עצמו לאחר שבית הדין הרבני נתן כנגדו פסק דין לחיוב בגט פיטורין והוא מסרב לשתף פעולה בסידור הגט.

לטובת נשים עגונות שאין מצליחים להשיג את הבעל נודעה מצוות התרת עגונות, ולטובת נשים אשר קיבלו מבית הדין פסק דין לגירושין מבית הדין הרבני והבעל הינו סרבן גט, נקבעו כנגד הבעל מספר סנקציות מרתיעות.

בית הדין הרבני רשאי לפסוק כנגד בעל סרבן גט מזונות עונשים לאישה אשר מכונים בשם: "מזונות מעוכבת מחמתו להינשא". בית הדין גם רשאי לחייב את הבעל לשלם לאישה סכום כסף חודשי שיהווה מעיין קנס עד שיתרצה ויסכים לתת את הגט, וזאת במקביל לכל חובה הלכתית אחרת כלפי האישה.

תרופות אזרחיות כנגד סרבני גט

סעיף 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, מאפשר לאסור בעל או אישה סרבני גט, ובלשונו של הסעיף:

"ציווה בית דין רבני בפסק-דין סופי לכפות איש לתת גט פיטורין לאשתו או לכפות אישה לקבל גט פיטורין מאישה, רשאי בית משפט מחוזי, כתום ששים ימים מיום מתן הצו, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה, לכפות במאסר לציית לצו".

וכן, חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995, מכיל שורה של הגבלות וסנקציות מרתיעות אשר מאפשרות לבית הדין להטיל על אדם אשר מסרב לתת את הגט. מצד ההגבלה הקלה ביותר רשאי בית הדין להוציא כנגד הסרבן צו עיכוב יציאה מהארץ, ומצד ההגבלה הקשה ביותר רשאי בית הדין להגביל את חירותו של הסרבן ולצוות על מאסרו לתקופה של עד 10 שנים בכפוף להוראות סעיף 6 (3) עד (5) ל- פקודת ביזיון בית משפט.

קימת סברה מוטעית בציבור לפיה רוב סרבני הגט, הינם בעלים רשעים אשר רוצים לעגן את נשותיהם במטרה להשיג מהן תנאי חלוקת ממון משופרים יותר ו/או תשלום דמי מזונות ילדים נמוך יותר ב- הסכם גירושין. אלא שהמציאות בשטח שונה, באופן שיש יותר נשים סרבניות גט מאשר בעלים סרבני גט.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

מאמרים נוספים:

גירושין  |  בתי המשפט ובתי הדין  |  הסכם גירושין |  גט פיטורין  |  התרת נישואין  |  גירושים בהסכמה

אבות בעל כורחם  |  גניבת זרע

ביום בהיר אחד גבר מקבל שיחת טלפון מאישה אשר קיימה עימו קשר מיני, כאשר בשיחה היא מודיעה לו שהוא אבא לילד שהיא נושאת ברחמה. ההלם עבורו גדול והוא אינו יודע כיצד להתמודד עם הסוגיה.

אם הגבר נזהר בקיום יחסי המין אז הוא ישאל אותה כיצד היא נכנסה להריון, והיא תשיב בתירוצים לרוב ובעיקר תאשים את הגבר בכך. אם הגבר לא נזהר, אז הוא ירגיש מידה מסוימת של אשמה, ובכל מקרה הוא יעשה כל מאמץ בכדי לשכנע אותה לעשות הפלה מהטעם שהבאת ילד למסגרת היחסים הנוכחית בניהם איננה מתאימה. לרוב מאמצים אלו אינם נושאים פרי והאישה תמשיך את ההיריון עם או בלי תמיכתו של הגבר.

לעיתים האישה תתרחק מהגבר במהלך ההיריון ולעיתים היא תתקרב. לעיתים היא תבטיח לגבר שלא ידאג לכלום משום שהיא לא תתבע אותו לאבהות ומזונות, בכדי להרגיע אותו. אולם במציאות זה רק עניין של זמן עד שהאישה תגיש נגד הגבר תביעה לאבהות ותדרוש ממנו לקבל מזונות בהסכמה או בהגשת תביעה לבית המשפט.

בעצם, מבין שלל המקרים אשר נופלים תחת הכותרת אבות בעל כורחם בולט בחריפותו מעשה של גניבת זרע אשר על אף חריגותו הוא מכיל קושי מערכתי מובנה להתמודד איתו. למעשה, ככל שעובר זמן רב יותר מיום כניסת האישה להריון ועד שהגבר מגיש נגדה תביעה לגניבת זרע, כך הסיכוי שלו להצליח לזכות בתביעה הולך ופוחת. לפיכך חשוב מאוד לגבר לקבל יעוץ מתאים ברגע שנודע לו על ההיריון של האישה, שאז יגדלו סיכויו להצליח.

יצוין שבתי המשפט כבר חייבו בעבר נשים לפצות גברים על גניבת זרע ולפיכך, אין לגבר לחשוב מלכתחילה שהכל אבוד.

גניבת זרע בהגדרה

'גניבת זרע' הנו ביטוי אשר מורכב משתי מילים. המילה הראשונה הינה "גניבה". והמילה השנייה הנה "זרע".

גניבה הנה עבירה פלילית אשר דינה הינו מאסר עד שלוש שנים, והיא מוגדרת בסעיף 383 לחוק העונשין בשני סעיפים:

1. נוטל ונושא דבר הניתן להיגנב, בלי הסכמת הבעל, במרמה ובלי תביעת זכות בתום לב, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו שלילת קבע.
2. היותו מחזיק כדין דבר הניתן להיגנב, בפיקדון או בבעלות חלקית, הוא שולח יד בו במרמה לשימושו שלו או של אחר שאינו בעל הדבר.

זרע של גבר מיוצר בגופו, אין חולק שזכות היוצרים עליו שייכת לו, והדבר חוסה על נקלה תחת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

אם כן, זרעו של הגבר הוא קניינו האישי והגניבה הינה מעשה פלילי אסור על פי לשון החוק. לכן לכאורה כאשר נמצאו ראיות אשר יוכיחו את האמור בסעיף 383 רבתי לחוק, לא נראה שתהיה בעיה מיוחדת להתמודד עם גניבת זרע. אלא שכאן, דווקא החיבור בין הגניבה, הזרע, ההמצאות שלו והתוצר שלו הם אלו אשר יוצרים את הבעיה האמיתית.

ראיות על גניבת זרע במישור הפלילי

הרשעה במעשה פלילי מצריכה הבאת ראיות שיוכיחו מעל לכל ספק סביר את אשמתו של האדם אשר נחשד בעבירה. יחסי מין בין בני זוג מתקיימים בדרך כלל בחדרי חדרים, כך שהיכולת של גבר להציג ראיה חותכת להוכחת גניבת זרע איננה גדולה. אישה שתכנס להריון תוכל לטעון טענות הגנה רבות ובעודה מצביעה על הגבר כאשם בכך שלא נזהר בשמירה על זרעו.

ראיות על גניבת זרע במישור האזרחי

ראיות במישור האזרחי הינן קלות יותר להשגה משום שהוכחת תביעה מתקבלת על בסיס הסתברותי. דיי לגבר שיציג ראיות ביותר מחמישים אחוז בכדי לבסס את תביעתו. אך גם כאן, אף שפחות, קשה מאוד להשיג ראיות לגניבת זרע.

גניבת זרע בהקשר להמשך ההיריון של האישה

ואפילו אם ניתן להוכיח גניבת זרע במישור הפלילי ו/או במישור האזרחי, הרי שזכותה של האישה על גופה גוברת על זכותו של הגבר להימנע מלהיות אב, ולכן לא ניתן לחייב את האישה בהפלה. 

גניבת זרע בהקשר ליחסים בין האב לבין הילד

כל טענה שיעלה האב בסוגיית הגניבה של האם, אף אם היא הוכחה, לא תעזור לאב לצאת מהמחויבות שלו להכיר באבהות על הילד ולשלם את מזונותיו משום שהנורמה בישראל מכירה בזכויות הילד לתבוע את האב לסיפוק צרכיו הפיזיים והחברתיים. לפיכך, הגבר יחויב להכיר באבהותו על הילד הנולד והוא יחויב לשאת גם במזונותיו על פי החוק. לגבר עומדת כמובן הזכות לערוך בדיקת אבהות.

הגשת תביעת נזיקין כנגד האם על גניבת זרע

כאמור, הוכחת תביעה במשפט האזרחי מתקבלת על בסיס הסתברותי, ולפיכך יכול שתהיה לאב עילה נזיקית כנגד האם אשר תיתבע על ידו בגין הנזק אשר נגרם לו כתוצאה מגניבת הזרע. יש לציין שכמו בכל תביעת נזיקין תעלה גם כאן טענה של רשלנות תורמת.

אמנם קשה לדבר על ילד במונחים של נזק, ברם במקרים לא מעטים נגרם לאבות בעל כורחם ובמיוחד כאשר מדובר במעשה של גניבת זרע טהור נזק כספי ונפשי רב. הנזק הכספי הינו ההוצאה החודשית שהאב מחויב להוציא למזונות הילד, והנזק הנפשי יתבטא בכורח לקבל על עצמו התחייבויות רגשיות וכלכליות שאין לסגת מהן,

למעשה, ככל שמלכתחילה היתה לגבר פחות מעורבות, רצון או מוכנות להביא את הילד לעולם, כך תהיה גם הפגיעה בנפשו קשה יותר. ואין לשכוח שגם לילד עלול להיגרם נזק רב כתוצאה ממעשה גניבת הזרע.

חיוב האם בנזיקין בגין גניבת זרע

כאמור, תביעת נזיקין כנגד האם לשיפוי האב על נזקיו בגניבת הזרע אינה קלה להשגה, אך היא עוד הולכת ונעשית קשה יותר כאשר נכנסת מגבלה משפטית נוספת והיא "טובת הילד". בית המשפט לא יחייב את האם בפיצויים לאב במידה ויסתבר לו שבמידה והאם תידרש לשפות את האב בסכום המזונות שהוא חויב לתת לה בגין הילד, לא יישאר לאם מספיק בכדי לכלכל את הילד, ובכך טובת הילד תפגע.

לסיכום, גניבת זרע מוליכה אבות בעל כורחם במסלול חד סיטרי לאבהות כפויה ומחויבות של מזונות ילדים. ואף על פי כן, בתנאים מאד מסוימים, אשר דורשים בחינה מדוקדקת, ניתן לזכות בתביעת נזיקין כנגד האם על גניבת זרע. בתי המשפט כבר חייבו אימהות לשלם פיצויים לגברים על גניבת זרע כך שאל לו לגבר אב בעל כורחו לקבל את המצב הנתון לפני שקיבל יעוץ מתאים בסוגיה זו.

מומלץ לקרוא את המאמר שלנו בספריית המאמרים של ישראל שנכתב תחת הכותרת: "גניבת זרע – נבל ברשות החוק"

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

1.        שיפוט בענייני נישואין וגירושין

עניני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים.

2.        עריכת נישואין וגירושין

נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה.

3.        שיפוט אגב גירושין

הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג.

להמשיך לקרוא ←

אבות בעל כורחם  |  גניבת זרע

גבר אשר נכפית עליו אבהות נכנס לקטגוריה של אבות בעל כורחם. לכפיית אבהות קיימות צורות שונות ומגוונות אשר המשותף להן הוא שהן אינן תלויות באופי מערכת היחסים בין בני הזוג. כפיית אבהות יכולה להיות במפגש אקראי בין בני זוג, בגניבת זרע, מכוח היות בני הזוג נשואים.

יש לציין שאין לגבר שום סעד משפטי אשר יכול לאפשר לו לחייב את האישה לעשות הפלה פרט למקרים קיצוניים במיוחד והסיבה לכך הנה שזכותה של האישה על גופה גוברת על זכותו של הגבר להימנע מלהיות אב. אולם, בתי המשפט כבר פסקו בעבר בתנאים מסוימים פיצויים לגבר.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לגידול חד במספר הגברים שהם אבות בעל כורחם עקב ריבוי הקשרים הזוגיים המזדמנים אשר מתקיימים ללא קשר קבוע או נישואין, אך אבות בעל כורחם יכולים להיות גם בתוך קשר קבוע וגם בנישואין.

נזקים נפשיים וכלכליים גדולים לאבות בעל כורחם

לאבות בעל כורחם יכולים להיגרם נזקים כלכלים ונפשיים גדולים מכורח הכפייה להכיר בילד בלתי מתוכנן ומכורח הכפייה להיות מחויבים במזונות ילדים למשך שנים רבות. אבות בעל כורחם יכולים להיות גם נשואים לאחרת ובעלי משפחה, והדבר יכול רק לסבך להם את החיים.

יצוין כבר עתה שלמעט מעשה של גניבת זרע ואבות בעל כורחו מכוח היות בני הזוג נשואים, קשה מאוד לגבר לטעון להגנתו בבית המשפט ועל כן ברוב המקרים יש לעשות צעדים מקדימים בכדי לא להיכנס מראש למסגרת של אבות בעל כורחם כפי שיבואר להלן:

שימוש בילד כדי לסחוט את הגבר

למרות הנאמר עד כה יש לזכור שילד אשר מגיע לעולם יכול להביא לגבר שימחה ואושר וקשה לדבר על לידה של ילד במונחים של נזק. אלא שאותה אישה אגואיסטית אשר רוצה לממש את האימהות שלה על גבו של הגבר בתחבולות שונות יכולה להשתמש בילד גם כדי לסחוט את הגבר רגשית וכלכלית.

חשוב לציין שגם אם הגבר יוכיח שהאישה רימתה אותו בתחבולות, לא תהיה לגבר שום דרך לפתור אותו מהכרה באבהות ומתשלום המזונות משום שהילד הוא זה שתובע את האב לסיפוק צרכיו. ברם, בתנאים מסוימים אשר דורשים בחינה מדוקדקת של המקרה, ניתן לפנות כאמור בתביעה נזיקית כנגד האם.

אבות בעל כורחם ממפגש אקראי

גבר יכול לפגוש בחורה בפאב או מועדון לילה ולאחר שהוא שותה לשוכרה ובמיוחד כאשר בחורה מסוימת נצמדת אליו, מתקיים בניהם מגע מיני. הגבר שיכור והבחורה שכחה שצריך להשתמש בקונדום, ו/או לקחת באותו ערב גלולה למניעת הריון. הבחורה נכנסת להריון והיא נזכרת להודיע על כך לגבר לאחר מספר חודשים אם בכלל. לעיתים היא תודיע לגבר רק לאחר שתלד את התינוק.  

אבות בעל כורחם בדרך של גניבת זרע

מצאנו מספר פסקי דין אשר מאשימים גברים באינוס רק בשל העובדה שבשביל לקיים עם בחורה יחסי מין הם שיקרו לה לגבי מוצאם, גילם, העיסוק שלהם, וכד'. כהערת אגב יצוין שעד לפני מספר שנים המושג אינוס היה מיוחס לגבר אשר אונס אישה. כיום ניתן להאשים גם אישה באינוס של גבר.

לדיננו, גניבת זרע הינו כל מעשה שאישה עושה כלפי גבר בשקר, תחבולה וזדון בכדי לקחת את זרעו ולהיכנס ממנו להריון. גניבת זרע מקונדום, להגיד לגבר שהיא משתמשת בגלולת למניעת הריון בשעה שהיא לא, להשקות את הגבר לשכרה וכד'.

אבות בעל כורחם במסגרת נישואין

אישה יהודיה אשר נכנסת להריון מגבר זר יהודי שהוא אינו בעלה מביאה ילד ממזר. על ממזרים חלות בדין העברי הגבלות בנישואין ותפילה ולפיכך על פי הדין העברי יש לעשות כל שניתן בכדי להדביק על ילד תווית של ממזר. לפיכך בית המשפט או בית הדין הרבני לא יאשרו לבני זוג נשואים לערוך בדיקת אבהות לילד שנולד מחשש למזרות.

כאן נמצא שאותו בעל, אף שהוא יודע שהילד אינו שלו יאלץ בעל כורחו להכיר בילד לא שלו ואף לשלם את מזונותיו.

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

בני זוג אשר חיים יחד ללא נישואין, גרים תחת קורת גג אחת, מנהלים משק בית משותף, מקיימים יחסי אישות והם מוכרים בציבור כמו זוג נשוי נקראים בהגדרה ידועים בציבור. ידועים בציבור הינו קיצור של ביטוי ידועים בציבור כבני זוג נשואים.

מבחן ידועים בציבור

מגורים משותפים הם תנאי מוחלט והכרחי להכרה בקשר של בני זוג כידועים בציבור, כאשר בעבר הפסיקה דרשה מגורים משותפים לפרק זמן מינימלי של שישה חודשים, אך כיום בתי המשפט מסתפקים אף בזמן קצר יותר.

חוק יחסי ממון והלכת השיתוף

למעשה, משטר יחסי הממון אשר חל על בני זוג אשר נישאו לאחר יום: 1/1/74, מוסדר בחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973. ברם, על בני זוג שנישאו לפני ה- 1/1/74, ועל בני זוג ידועים בציבור לא חל החוק כי אם הלכת השיתוף שהיא פרי יצירתו של בית המשפט העליון.

חזקת השיתוף בין בני זוג

הלכה פסוקה היא שעל בני זוג נשואים חלה חזקת השיתוף בנכסים לעומת בני זוג ידועים בציבור שעליהם חלה חזקה של העדר שיתוף בנכסים. החזקה על בני זוג ידועים בציבור חלה בגלל העדר חוק אשר חל על ידועים בציבור בענייני ממון, וכן בגלל העובדה שבעבר קיומה של זוגיות ללא נישואין היה דבר חריג אשר העלה שאלות בדבר כנות הקשר, יציבותו והרצון לשתף את בין הזוג האחר בנכסים. בן בני זוג של ידועים בציבור, הטוען לשיתוף בנכס מסוים, עליו נטל הראיה להוכיח זאת.

בימינו, ולאור ריבוי הקשרים הזוגיים ללא נישואין וככל שהקשר בין בני הזוג ארוך יותר, הולכת ונחלשת החזקה, ובשנים האחרונות אף חוקקו מספר חוקים וניתנו מספר פסקי דין בהם הושווה כמעט לחלוטין מעמדם הנורמטיבי של בני זוג ידועים בציבור למעמדם של בני זוג נשואים.

דיני משפחה שאינם חלים על ידועים בציבור

מספר חוקים בדיני המשפחה בישראל מחילים על בני זוג נשואים את הדין האישי, הוא הדין הדתי אשר תחולתו תלויה בקיום הנישואין ותוקפם על פי דתו של האדם. ידועים בציבור אינם נשואים ועל כן חלק מדיני התורה של היהדות אשר חלים על בני זוג יהודים כגון: חובת הבעל במזונות אישה, חתימה על שטר הכתובה, מחויבות הלכתית לכבוד, יחסי אישות, הבאת ילדים ועוד, אינם חלים על ידועים בציבור כלל.

בפסקי דין מהתקופה האחרונה פסק בית המשפט דמי מזונות לגבר או מזונות אישה אשר נמצאים בקשרים של ידועים בציבור, ופיצויי שיקום בסיום הקשר במסגרת הגדרה של מזונות אזרחיים. אף שניתן למצוא דמיון בין פסיקה של מזונות אזרחיים לסעדים שהיתה יכולה לקבל אישה נשואה על פי הדין העברי, עדיין מדובר בפסקי דין חריגים וכאשר מנהלים נכון תיק יחסי ממון בין בני זוג ידועים בציבור, הסיכוי שבית המשפט יפסוק מזונות אזרחיים לאישה איננו גבוה.

רישום ידועים בציבור

על אף שכאמור קשר של ידועים בציבור איננו מחייב ואף ניתן לומר שהקשר ניתן לפרוק ביום אחד, עדיין יש לסטטוס של הידועים בציבור הכרה ממסדית, בין אם מדובר בבני זוג חסרי ילדים משותפים וביתר שאת כאשר יש לבני הזוג ילדים משותפים. רישום של ידועים בציבור במקומות הרלוונטיים ניתן לבצע בחתימות שני בני הזוג.

חסרונות בקשר של ידועים בציבור

כפי שנכתב לעיל, קשר של ידועים בציבור איננו קשר המחייב בהתנהגות כזאת או אחרת כלפי בן הזוג האחר, ואף שולל באופן עקרוני את חזקת השיתוף בין בני הזוג. בני זוג יכולים לגור יחד תקופה ארוכה ואף על פי כן, לאחר פירוד בין הצדדים, כל אחד מבני הזוג ישאר עם הזכויות שצבר במהלך הקשר ואשר לעיתים איננו הוגן כלפי בן הזוג האחר. מדובר על חסרונות שיכולים להיות גדולים ולכן על כל בן זוג לקחת אותם בחשבון לפני שהוא נכנס לקשר.

סמכות עניינית של בית המשפט לדון במחלוקות בין ידועים בציבור

כל מחלוקת בין בני זוג ולרבות מחלוקת בין ידועים בציבור נידונה בבית המשפט לענייני משפחה שהינו בעל סמכות עניינית לדון בסוגיות המחלוקת. עובדה זו מחזקת את ההכרה שבכוונתו של המחוקק להשוות את מעמדם של בני הזוג הידועים בציבור למעמד בני הזוג הנשואים בכך שהוא מכניס אותם תחת הכותרת משפחה.

הסכם ממון בין ידועים בציבור

בני זוג יכולים להחליט לקשור קשר של ידועים בציבור במקום להינשא מסיבות שונות. אחת מהסיבות הינה שלאחד מבני הזוג יש רכוש שהוא אינו מעוניין לשתף עם האחר, ומעמד הקשר בין בני הזוג מקנה לבעל הרכוש מידה מסוימת של חסינות מפני חלוקה עתידית. אלא שעל אף העובדה שבני הזוג לא נישאו לא מדובר בחסינות מוחלטת אלא בחסינות יחסית אשר יכולה להתבטל על פי התנהגות הצדדים אם לא יעשו בניהם הסכם ממון או לו יעשו הפרדה ברורה ומוחלטת של השיתוף בנכסים.

על כן, בכדי להקל על מערכת היחסים בין בני זוג ידועים בציבור, להבטיח את רכושו של כל אחד מהצדדים מפני חלוקה ושיתוף עתידי, יש לערוך הסכם ממון ו/או הסכם חיים משותפים אשר יבהיר היטב את טיב היחסים בניהם, יקבע את זכותו של כל אחד מבני הזוג בנכסיו ויקבע את היקף שיתוף הזכויות בין בני הזוג ברכוש שיצטבר בעתיד.

יש לציין שהסכם ממון מקבל תוקף משפטי רק לאחר שבית המשפט נותן לו תוקף של פסק דין. הסכם ממון הינו אמנם הסכם צופה פני עתיד, ואולם התנהגות מסויימת של הצדדים להסכם יכולה להתפרש כהסכמה לבטלו, על אף שגם ביטולו מחייב החלטה בהסכמת בני הזוג בבית המשפט. מכאן שהסכם ממון יש לנסח באופן זהיר ומקצועי באופן שגם אם ישתנו נסיבות מאז נחתם ואושר בבית המשפט הוא ישמור על נכסיו של מי שרוצה לשמור אותם לעצמו.

לסיכום

בני זוג אשר מעוניינים לחיות כידועים בציבור, אפילו מהטעם שהם אינם בטוחים בהמשך הקשר הזוגי, ובה בעת מעוניינים לשמור על רכושם מפני חלוקה עם האחר בעתיד צריכים לערוך הסכם ממון שיקבל תוקף של פסק דין בבית המשפט. ההסכם צריך להיות מנוסח היטב ובני הזוג צריכים להתנהג על פיו ללא כחל וסרק. הכל על פי הדרכה וייעוץ מתאימים מראש.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

מאמרים נוספים:

הסכם ממון  |  יחסי ממון  |  הלכת השיתוף |  ידועים בציבור | הסכם חיים משותפים | חלוקת רכוש בגירושין | הלכת השיתוף בין ידועים בציבור

1. הגדרות

בחוק זה –

"בית דין" –

(1)   בית דין רבני כמשמעותו בדבר-המלך-במועצתו, 1947-1922, ובחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953;

להמשיך לקרוא ←

1.   ציות לפסק דין של גירושין [תיקון: תשנ"ה, תש"ס, תשס"ד, תשס"ז]

(א)   קבע בית דין רבני, בפסק דין או בהחלטה (בחוק זה – פסק דין), שאיש יתן גט לאשתו, והאיש לא קיים את פסק הדין, רשאי בית הדין, במטרה להביא לקיום פסק הדין, ליתן נגדו בהתאם להוראות סעיף 4, צו הגבלה כמשמעותו בסעיף 2, צו הגבלה בדרך של עיכוב או שלילה של גמלה או קצבה כמשמעותו בסעיף 2א או צו הגבלה בדרך של מאסר כפיה כמשמעותו בסעיף 3 או צו הגבלה בדרך של בידוד בהתאם להוראות סעיף 3א (להלן – צו הגבלה).

(ב)   לענין סעיף זה, אין נפקה מינה אם ננקטה בפסק הדין לשון של כפיה, חובה, מצווה, הצעה או לשון אחרת.

להמשיך לקרוא ←

 1. השם הקצר

פקודה זו תקרא פקודת בזיון בית המשפט.

 2. פירוש

בפקודה זו יהא למונח "בית משפט" הפירוש דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –
"בית משפט" פירושו כל בית משפט אזרחי, לרבות בית משפט עירוני ובית משפט לקרקעות.

להמשיך לקרוא ←

המושג דמי מזונות מורכב משתי מילים אשר מוזכרות רבות בדברי חז"ל אף שברוב המקרים הן מוזכרות בהקשרים אחרים. מילה אחת הינה "דמי", או "דמים" שהן מילים נרדפות לכספים. והמילה השנייה הינה "מזונות" אשר בהקשר למחויבות אדם כלפי הזכאי להם היא מציינת את הצרכים הפיזיולוגיים אשר נחוצים לו לצורכי מחיה.

חוק המזונות

החוק המחייב אדם ב- דמי מזונות בישראל הינו חוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959, (להלן: "חוק המזונות"). כאשר החיוב בדמי מזונות במשפחה מתחלק לשלוש קבוצות עקריות. קבוצה אחת הינה דמי מזונות לבן זוג, שהם בעיקר מזונות אישה, קבוצה שנייה הנה דמי מזונות ילדים, והקבוצה השלישית הנה דמי מזונות לשאר בני משפחה. 

דמי מזונות לבן זוג – על פי הוראות סעיף 2 לחוק המזונות אשר קובע:

2. מזונות לבן-זוג

(א)   אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

(ב)   אדם שאינו יהודי או מוסלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות בן-זוגו, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

כלומר, אדם חייב בתשלום דמי מזונות בן זוג על פי הוראות הדין הדתי אליו הוא משתייך, והוראות הדין הדתי דוחים את הוראות חוק המזונות בכללותו למעט סעיף 2 לחוק. אדם שהוא אינו בן אחת מהעדות הדתיות המוכרות בישראל או שלא חל עליו דין דתי, חייב בדמי מזונות בן זוג על פי הוראות חוק המזונות. ולמעשה, בפרקטיקה המשפטית בישראל אין מחייבים אדם בתשלום דמי מזונות בין זוג כל עוד הדין הדתי אליו הוא משתייך אינו מחייב אותו במפורש בדמי מזונות.

הערה: קיימת גם אפשרות לפסוק בתנאים מסוימים מזונות לגבר.

היקף החובה בגובה המזונות כאמור בסעיף 6 לחוק המזונות:

6. היקף המזונות 

היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים,על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3 – לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב.

2א. התחשבות בהכנסות של בן-זוג

על אף האמור ב- חוק שיווי זכויות האישה, תשי"א-1951, בקביעת מידת המזונות שאדם חייב לספק לבן-זוגו רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים, ואם ראה לנכון – מכל מקור אחר.

דמי מזונות ילדים – על פי הוראות סעיף 3 לחוק המזונות

3. מזונות לילדים קטינים

(א)   אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

(ב)   אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

כלומר, אדם חייב בתשלום דמי מזונות ילדים על פי הוראות הדין הדתי אליו הוא משתייך, והוראות הדין הדתי דוחים את הוראות חוק המזונות בכללותו למעט סעיף 3 לחוק. אדם אשר אינו חייב או שהוא פתור מהחיוב במזונות ילדים על פי הוראות הדין הדתי אליו הוא משתייך, או שלאדם אין דין דתי בהיותו חסר דת, חייב בדמי מזונות ילדים על פי הוראות חוק המזונות.

הוראות החיוב בדמי מזונות ילדים על פי החוק מופיעים בסעיף 3א. לחוק המזונות

3א. מזונות קטין

(א)   אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.

(ב)   בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.

אדם שהוא אינו בן אחת מהעדות הדתיות המוכרות בישראל או שלא חל עליו דין דתי, חייב בדמי מזונות בן זוג על פי הוראות חוק המזונות. ולמעשה, בפרקטיקה המשפטית בישראל אין מחייבים אדם במזונות בין זוג כל עוד הדין הדתי אליו הוא משתייך אינו מחייב אותו במפורש בדמי מזונות.

דמי מזונות עבור שאר בני משפחה כמצוין בסעיף 4 לחוק המזונות:

4. מזונות שאר בני משפחה.

אדם חייב במזונות שאר בני-משפחתו, והם –

(1)   הוריו והורי בן-זוגו;

(2)   ילדיו הבגירים ובני-זוגם;

(3)   נכדיו;

(4)   הורי הוריו שלו ושל בן-זוגו;

(5)   אחיו ואחיותיו שלו ושל בן-זוגו.

התנאים לחיוב בדמי מזונות שאר בני משפחה מוגדרים בסעיפים 5 ו- 6 לחוק המזונות:

5. סולם המזונות 

אין אדם חייב לספק מזונות לבן-משפחה לפי סעיף 4 אלא במידה שנתקיימו שלוש אלה:

(1)   יש בידו לעשות כן לאחר סיפוק הצרכים של עצמו, של בן-זוגו ושל הילדים הקטינים של בן-זוגו;

(2)   אותו בן-משפחה, על אף מאמציו, אינו יכול לספק צרכיו מעבודה, מנכסיו או ממקור אחר;

(3)   אותו בן-משפחה אינו יכול לקבל מזונות לפי סעיף 2 או לפי סעיף 3 או מעיזבון, ואינו יכול לקבלם מבן-משפחה הקודם לאותו אדם  לפי הסדר שנקבע בסעיף 4.

6. היקף המזונות 

היקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם ייקבעו, באין הסכם בין הצדדים,על ידי בית המשפט בשים לב לנסיבות, ופרט למזונות על פי סעיף 3 – לפי מחסורו של הזכאי ויכולתו של החייב.

החובה בדמי המזונות

אם נבחן את הוראותיו של חוק המזונות נגלה שהוא מבקש למנוע מצב שבו אחד מבני משפחה יסבול ממחסור בצרכי קיום. רוב הדתות המוכרות מחילות חיוב בדמי מזונות במשפחה, בעיקר כלפי ילדים ובני זוג, והמחוקק הישראלי מצא לנכון להחיל את החובה בדמי המזונות על פי הוראות הדין הדתי אליו משתייך אדם.

איך נקבעים דמי מזונות ?

כאשר מדברים על דמי מזונות מתכוונים לסיפוק צרכיו הפיזיולוגיים של אדם הכוללים מזון, ביגוד, הנעלה, קורת גג וכו'. לעניין מזונות אישה מדובר על תשלום אשר ישאיר אותה באותה הרמה לה היא הורגלה בשנות הנישואין ועושרו של הבעל יבוא בחשבון תשלומים אלו.

לעניין ילד ושאר בני משפחה מדובר על הסכום שיאפר להם להתקיים, לעיתים בדוחק, ועושרו של האב ילקח בחשבון באופן מועט.

חשוב לציין שבישראל נודעה חשיבות רבה לתשלום המזונות אשר נפסקים ברוב רובם של המקרים לחובת האב. אם אשר טוענת שהאב אינו משלם מזונות רשאית לפתוח כנגדו תיק הוצאה לפועל מזונות.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

מאמרים נוספים הקשורים לנושא 

חיוב האב במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15

חיוב האם במזונות ילדים לאור הפסיקה בבע"ם 919/15

מזונות ילדים – הדין הקודם | מזונות ילדים – הדין החדש |  מזונות אישה | דמי מזונות לגבר | מזונות משקמים זמניים

גירושין  |  בתי המשפט ובתי הדין  |  הסכם גירושין |  גט פיטורין  |  סרבני גט  |  התרת נישואין  |  גירושים בהסכמה

מדינת ישראל מאפשרת לבני זוג להינשא בשטח ריבונותה בנישואין דתיים בלבד, ולבתי הדין הדתיים ניתנה סמכות יחודית להשיא את בני הזוג על פי הכללים המיוחדים לאותה דת. למעשה, רק בני זוג בעלי דת משותפת יכולים להינשא במדינת ישראל על פי הוראות הדין של אותה דת ובלבד שדת זו מקיימת בית דין לנישואין בישראל.

אישורו של בית הדין הדתי

מדינת ישראל אמנם מכירה בנישואין אזרחיים של בני זוג כאשר תנוח דעתה של המדינה שהנישואין במדינה האחרת נעשים בהתאם לסטנדרטים מקובלים בעולם המערבי. אך כאשר הנישואין יערכו בין בני זוג אשר אחד מהם יהיה בן דת מוכרת, התרת הנישואין או הגירושין יחייבו את אישורו של בית הדין הדתי השייך לאותו בן זוג.

הסמכות העניינית לדון ולפסוק בהתרת הנישואין אזרחיים נתונה לבית המשפט לענייני משפחה מכוח חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק התרת נישואין").

חוק התרת נישואין

חוק התרת נישואין נועד למנוע מצבים שבהם התרת נישואין או גירושין אזרחיים לא יתבצעו כהלכה או בניגוד לדין דתי כל שהוא, ולכן כאשר אחד מבני הזוג או שנייהם נמנים על אחת מהעדות הדתיות המוכרות בישראל או אם קיים ספק לכך, יתבקש נשיא בית הדין של אותה עדה על ידי נשיא בית משפט השלום לתת את חוות דעתו האם יש צורך להתיר את הנישואין גם על פי הכללים של אותה דת.

די בכך שאחד מהצדדים מעוניין בהתרת הנישואין

הוראות הגירושין ברוב העדות הדתיות המוכרות מחייבות את הצד אשר מעוניין בגירושין להציג עילות הלכתית בכדי לחייב את הצד השני בגט. התרת נישואין אזרחיים או גירושים אזרחיים בין בני זוג בעלי דתות שונות או חסרי דת אינה מצריכה עילה, ודי בכך שאחד מהצדדים מעוניין בהתרת הנישואין בכדי לחייב את האחר.

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

המושג משמורת ילדים או בשמו כיום אחריות הורית והמושג הסדרי ראייה או בשמו כיום זמני שהות יעלו לדיון כאשר ההורים יחליטו לגור בנפרד. הסדרי המשמורת והשהייה עם הילדים יתאפשרו בהסכמת ההורים שתקבל תוקף משפטי רק לאחר שבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (הערכאות) יתנו תוקף של פסק דין להסכמה. במידה ולא תהיה הסכמה בין ההורים הערכאות יתנו את ההחלטה השיפוטית בעניין זה.

יש לציין שהורים ביולוגים הם אפוטרופוסים טבעיים של הילדים שנולדו להם מיום בואם של הילדים לעולם ובאופן עקרוני אין למנוע מהורה להיפגש עם הילד. 

על פי סעיף 25 ל- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, (פורסם בנבו) האם מקבלת יתרון לקבל את משמורת הילדים עד גיל 6 מכוח החזקה הנקראת חזקת הגיל הרך אך גם לאחר גיל שש יכולים הילדים להישאר במשמורת האם על פי כלל ההמשכיות והכלל שאין מפרידים בין אחים.

כלל ההמשכיות קובע שילדים אשר התרגלו לשהות במשמורת האם עד גיל שש, רצוי שימשיכו להיות במשמורתה גם לאחר גיל שש. והכלל שאין מפרידים בין אחים בא לידי ביטוי כאשר יש ילד אחד מתחת לגיל שש וילד נוסף מעל גיל שש.

להורה משמורן קוראים לעיתים חד הורי, דבר שהוא אינו נכון במבחן המציאות כלל. הורה משמורן איננו הורה יחיד לילד והורה משמורן הוא לא הורה אשר דוחק את זכויותיו וחובותיו של ההורה השני בנוגע לילד.

הורה משמורן בהגדרה הינו הורה אשר במחיצתו שוהים הילדים ברוב הזמן אך אין זה אומר שההורה המשמורן רשאי לעשות עם הילד כרצונו, או שאין הוא חייב להתחשב בהורה השני. 

ב- רמ"ש 64070-03-23 מ.א נ' ל.א (מחוזי, השופט אריה נאמן, 28.3.2023) פסק בית המשפט המחוזי כי על האם שלקחה את הבן המשותף לה ולבעלה (בן 7 חודשים) להשיב אותו למקומו הקודם או עד לרדיוס של 20 ק"מ לאחר שהאם עברה עם הבן באופן חד צדדי למרחק של 126 ק"מ מהבית המשותף של הצדדים מבלי שקיבלה אישור מבית המשפט.

וכן, ב – י"ס (נצרת) 71706-11-21 פלוני נ' פלונית (משפחה, אסף זגורי, 15.1.22) הורה בית המשפט לאם להשיב את הקטין (בן 5 חודשים) לאזור המגורים המשותף ולא יותר מהרדיוס של 15 ק"מ משם לאחר שהאם עברה לישוב מרוחק ב- 144.

הזכות העודפת לקבל את משמורת הילדים עד גיל 6 מכוח חזקת הגיל הרך ניתנה לכאורה לאם על פי עקרון טובת הילד, ואולם כיום חל שינוי משמעותי בתפיסת החשיבות שיש לנוכחות המוגברת של האב בחיי הילדים וככל שאבות דורשים את משמורת הילדים או זמני שהייה נרחבים איתם, כך הם גם יקבלו את זה.

יש מקרים שרצונו של הילד יכול להשפיע על קביעת המשמורת, ואו אז תיבחן יכולתו של הילד להבין את משמעות ההחלטה שהוא מקבל מבחינת בגרות פסיכולוגית. בחלק ממדינות העולם קיים כבר מזמן סידור של משמורת משותפת או אחריות הורית משותפת.

באחריות הורית משותפת ילד ימצא אצל כל אחד מההורים פרק זמן שווה. בישראל הסידור של משמורת משותפת החל לקרום עור וגידים רק בשנים האחרונות והפסיקה אף מתחילה לעודד אותו.

בעבר, כאמור, משמורת ילדים הייתה נמסרת בדרך כלל לאם ומשמורת משותפת יכול היה האב לקבל בהסכמת האם בלבד. אולם בשנים האחרונות חל שינוי בגישת בתי המשפט, וניתן לראות יותר ויותר אבות אשר מקבלים משמורת משותפת ואף משמורת עיקרית על אף התנגדותה של האם וזאת גם במסגרת של התייחסות מוגברת לזכויות האב בקשר עם הילדים.

התפתחות המשפט אשר החל להכיר בכך שילד זקוק לשני הוריו באופן שווה. הרצון והמוכנות של יותר אבות להיות משמורנים על הילדים. יציאה של נשים מסוימות מתפקידי ניהול הבית אל עבר קריירה ולתפקידים טובעניים בעבודה. הפיחות שחל בקרב נשים מסוימות אשר מעדיפות את טובתן האישית על פני טובת הילד, ודו"ח ועדת שניט שהצביע על כל השינויים החברתיים שהוזכרו לעיל. ועוד.

לסיכום האמור לעיל ניתן לומר שלאם יש עדיין זכות עודפת לקבל את משמורת הילדים, ואולם כיום ואף יותר מתמיד יכולים אבות לזכות במשמורת משותפת ואף במשמורת עיקרית ככל שהם ידעו לעמוד על כך ולהראות נחישות בדבר.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

עוד בנושא משמורת ילדים:

• משמורת ילדים עד גיל 6 ומעל גיל 6  

• משמורת ילדים זמנית והסדרי ראיה זמניים

• בדיקת מסוגלות הורית

פרק ראשון: כשרות משפטית

כשרות לזכויות ולחובות

1.    כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו.

כשרות לפעולות משפטיות

2.    כל אדם כשר לפעולות משפטיות, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט.

להמשיך לקרוא ←

1.        עקרונות יסוד [תיקון: תשנ"ד]

זכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין, והן יכובדו ברוח העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל.

1א.     מטרה [תיקון: תשנ"ד]

חוק-יסוד זה, מטרתו להגן על כבוד האדם וחירותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

להמשיך לקרוא ←

גירושין  |  בתי המשפט ובתי הדין  |  הסכם גירושין |  גט פיטורין  |  סרבנות גט  |  התרת נישואין  |  גירושים בהסכמה

סידור גט הנו טקס אשר משחרר בגט פיטורין בני זוג יהודים שהתחתנו כדמו"י מכל התחייבות החוזיות שנכרתו בניהם ביום הנישואין.

מהו גט

גט או ליתר דיוק "גט" הינו המספר שניים עשר בגימטריה כמספר השורות אשר מתארות את מעשה הגירושין בתעודת הגירושין שנותן הבעל לאשתו. בתעודת הגירושין מצוינים פרטי בני הזוג, מקום מתן הגט, תאריך בו הוא ניתן, ומעשה הגירושין בארמית.

על בעל שרוצה לגרש את אשתו מעימו נכתב בתורה: "כי ייקח איש אישה ובעלה, והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן לה בידה, ושילחה מביתו." (דברים כ"ד, פסוק א').

על המילה "גט" אומרים פרשני התורה:

רש"י – גט כריתות ייקח מאתם ויביא לנשותיהם, להפריד עירוב שבינו לבינה.

רמב"ן –  יכתוב לה גט ויפתור ממנה.

מצודת ציון –  ספר כריתות, גט הכורת ומפריד.

כלומר, שתיים עשרה השורות במסמך הגירושין הוא ספר הכריתות מפרידות את הקשר בין הבעל לאישה ופוטרות את הבעל והאישה מהמחויבויות ההדדיות.

חרם דרבנו גרשום

יש לציין שעל פי דין תורה רשאי היה הבעל לגרש את אשתו בעל כורחה ואף לשאת אישה נוספת תחתיה (כאמור לעיל בדברים כ"ד, פסוק א'), אלא שתקנות רבנו גרשום מלפני כאלף שנה אסרו זאת. העונש שקבע רבנו גרשום על מפר התקנות היה חרם ונידוי חברתי, ומאז האמרה: "חרם דרבנו גרשום", מיוחסת בעיקר לתקנות שתיקן הרב גרשום בזמנו בדיני אישות.

מאז שתיקן רבנו גרשום את התקנות, גירושים כשרים מתבצעים בהסכמת שני בני הזוג, ובהעדר הסכמה הצד אשר תובע את הגירושין יהיה חייב להוכיח בראיות מוצקות את אחת מהעילות ההלכתיות על פי הדין העברי בכדי לחייב את הצד השני בגט פיטורין.

סידור הגט חייב להתבצע בהסכמה

אולם אפילו אם הוכחה עילה הלכתית מתאימה, וניתן פסק דין לחיוב בגט, הוא לא יהיה גט פיטורין, משום שגם סידור הגט עצמו חייב להתבצע בהסכמה, שאם לא כן יהיה זה גט מעושה שהוא פסול על פי ההלכה. בית הדין אמנם רשאי ללחוץ על סרבני גט בכדי להוציא מהם הסכמה מתוך לחץ והגט יהיה כשר, אך הלחץ יכול להיות מופעל על ידי בית הדין בלבד, ורק לאחר שנתן פסק דין לחיוב בגט.

אישה עגונה וגבר עגון

אישה מסורבת גט נקראת עגונה וגבר מסורב גט נקרא עגון. עגינות הינה מלשון עוגן, משום שהאדם נמצא מעוגן למסגרת הנישואין ולא יכול לזוז ממנה. אמנם, הדין העברי דוגל בעיקרון קדושת התא המשפחתי, והנישואין נערכים מלכתחילה באופן ובמטרה שהם יתקיימו לכל החיים. אולם במקרים בהם מוצא בית הדין שמסגרת הנישואין גורמת נזק לאחד מבני הזוג או לשניהם גם יחד, הוא יקבע שמדובר בעגינות אסורה ויש להתיר אותה בגט פיטורין.

חשוב לציין שליכולת להתגרש או לחייב את האישה בגט יש לעיתים משמעויות כלכליות, נפשיות וחברתיות כבדות משקל. לפיכך יש לנהל ולקדם את התהליך בדרך מושכלת, ואין לעשות זאת מבלי לקבל יעוץ מתאים.

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

ממזרים הנם ילדים שנולדו לאישה יהודיה הנשואה לבעל יהודי מגבר זר שהוא אינו בעלה, וכן ילדים שנולדו מיחסי עריות. 

המילה ממזר מופיעה בשני מקומות בתנ"ך, ובשני הקשרים שונים.

בספר דברים, פרק כ"ג פסוק ג' נכתב: "לא-יבא ממזר בקהל ה' גם דור עשירי לא-יבא לו בקהל ה".

ובספר זכריה, פרק ט"ו פסוק ו' נכתב: "וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים".

בפרוש יונתן על דברים, פרק כ"ג, ג' נכתב: "חולונאי. כבר ביארנו שהוא לשון נכרי וזר כמו ופגע בו חילונאי וכאן דרש מלת ממזר וק"ל. ודמתרגם דביה מומא בישא דריש נוטריקון מום זרע רע".

והרמב"ן אומר שם: "ממזר. שם לאיש מוזר מאחיו ויודעיו שלא יודע מאין בא, כלשון וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים (זכריה ט' ו'), יאמר שלא ישב באשדוד זולתי איש נכרי וזר שיעבור בו, כי יכרית גאון פלשתים ממנו".

ובפרוש אבן עזרא שם: ממזר. "אחז"ל הבא מן העריות והשני ממי"ן נוספין כממי"ן נהרסו ממגורות ואחרים אמרו כי הוא שם גוי וישב ממזר באשדוד כי רחוק הוא שיקרא שם ישראל ואף כי בעת הישועה בשם גנאי והמתרגם תפש דרך קצרה ודרש".

רש"י מוסיף על כך דוגמה מבראשית פרק ל"ו, פסוק כ"ד: "הרביע חמור על סוס נקבה וילדה פרד והוא היה ממזר והביא פסולין לעולם".

במשנה, מסכת יבמות פרק ד', משנה י"ג נכתב: "איזהו ממזר? כל שאר בשר שהוא ב "לא יבא"; דברי רבי עקיבא. שמעון התימני אומר: כל שחיבים עליו כרת בידי שמים; והלכה כדבריו".

ובפרוש רש"י על יבמות דף ע"ח/ב: "ממזר כתיב מום זר. כל שיש בו מום זרות". ובתלמוד הירושלמי, מסכת קידושין דף מ/א פרק ג הלכה יב גמרא נכתב: "אמר רבי אבהו מהו ממזר, מום זר".

והרמב"ם על הלכות איסורי ביאה פרק ט"ו, הלכה א: "אי זהו ממזר האמור בתורה זה הבא מערוה מן העריות… בין באונס בין ברצון בין בזדון בין בשגגה".

סוגים של ילדים ממזרים

על סוגים של ילדים ממזרים כותב הרמב"ם בהלכות איסורי ביאה, פרק ט"ו, הלכה י': "שלשה ממזרים הם ממזר ודאי וממזר ספק וממזר מדברי סופרים. אי זהו ממזר ודאי זה שבא מן הערוה הודאית כמו שביארנו. וממזר ספק זה שבא מספק ערוה כגון הבא על האשה שנתקדשה ספק קידושין או נתגרשה ספק גירושין. וכיוצא בהן מדברי סופרים כגון האשה ששמעה שמת בעלה ונשאת והרי בעלה קיים ובא בעלה הראשון עליה והיא תחת השני הרי הבן ממזר מדברי סופרים".

ועל גורלו של ממזר כתב רש"י על דברים, פרק כ"ג פסוק ג': "לא יבא ממזר בקהל ה'" – "לא ישא ישראלית".

ורבינו בחיי אומר שם: "לא יבא ממזר בקהל ה'. אינו מותר ליקח בת ישראל, אבל מותר הוא בגיורת שהתורה אמרה בקהל ה' וקהל גרים אינן נקראים קהל ה'. ולשון ממזר הוא מי שנולד מן העריות שיש בהן כרת או מיתת ב"ד".

במשנה, מסכת קידושין פרק ג', משנה י"ב נכתב: "כל מקום שיש קדושין ואין עברה – הולד הולך אחר הזכר; ואיזו? זו כהנת, לויה, וישראלית שנשאו לכהן, וללוי, ולישראל. וכל מקום שיש קדושין ויש עברה – הולד הולך אחר הפגום; ואיזו? זו אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לממזר ולנתין. וכל מי שאין לה עליו קדושין, אבל יש לה על אחרים קדושין – הולד ממזר; ואיזה? זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה. וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קדושין – הולד כמותה; ואיזה? זה ולד שפחה ונכרית".

ושם במשנה י"ג, רבי טרפון אומר: "יכולין ממזרים לטהר. כיצד? ממזר שנשא שפחה – הולד עבד; שחררו – נמצא הבן בן חרין. רבי אליעזר אומר: הרי זה עבד ממזר".

ושם בפרק ד', משנה א' נכתב: "עשרה יחסין עלו מבבל: כהני, לויי, ישראלי, חללי, גרי, וחרורי, ממזרי, נתיני, שתוקי, ואסופי. כהני, לויי, וישראלי – מתרים לבא זה בזה. לויי, ישראלי, חללי, גרי, וחרורי – מתרים לבא זה בזה. גרי, וחרורי, ממזרי, ונתיני, שתוקי ואסופי – כלם מתרין לבא זה בזה".

ושם במשנה ג' נכתב: "כל האסורים לבא בקהל – מתרים לבא זה בזה; רבי יהודה אוסר. רבי אליעזר אומר: ודאן בודאן – מתר; ודאן בספקן, וספקן בודאן, וספקן בספקן – אסור. ואלו הן הספקות? שתוקי, אסופי, וכותי".

הרמב"ם כותב בהלכות איסורי ביאה פרק י"ב הלכה ז': "עון זה אע"פ שאין בו מיתת ב"ד אל יהי קל בעיניך אלא יש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו שהבן מן הערוה בנו הוא לכל דבר ובכלל ישראל נחשב אף על פי שהוא ממזר והבן מן הכותית אינו בנו שנאמר כי יסיר את בנך מאחרי מסיר אותו מלהיות אחרי ה'."

ושם בפרק ט"ו, הלכה א: "אי זהו ממזר האמור בתורה זה הבא מערוה מן העריות חוץ מן הנדה שהבן ממנה פגום ואינו ממזר אבל הבא על שאר העריות בין באונס בין ברצון בין בזדון בין בשגגה הולד ממזר ואחד זכרים ואחד נקבות אסורין לעולם שנאמר גם דור עשירי כלומר לעולם".

ושם בהלכה ז': "ממזר מותר לישא גיורת וכן הממזרת מותרת לגר והבנים משניהם ממזרים שהולד הולך אחר הפגום שנאמר בקהל ה' וקהל גרים אינו קרוי קהל ה'".

על הסיבה להגבלות שחלות על ממזר מדבר המלבי"ם בפרוש על יחזקל פרק י"ח פסוק ד':  "הן כל הנפשות, ר"ל הגם שמצד הגוף יש לבן קירבה, אל אביו ואביו הוא מולידו, וחולאי הגוף ורוע תכונותיהם יורישו האבות אל הבנים".

הגבלות חברתיות מרתיעות

לסיכום האמור לעיל ניתן לומר שילד ממזר נולד עם פגם או מום זר משום שהוריו הביאו אותו לעולם לאחר שקיימו יחסי מין אסורים באשמת אחד מהם או שניהם. על ילדים ממזרים חלות הגבלות חברתיות מרתיעות בנישואין ותפילה, והטעם לכך הנו שאין לאפשר לפגם להשתרש לדורות הבאים בקהל בני ישראל, הם קהל ה'.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

מאמרים נוספים:

הדין העברי  |  איסורי נישואין  |  שטר כתובה |  ממזרים

הדין העברי  |  סרבנות גט |  שטר כתובה | ילדים ממזרים

היהדות קובעת איסורי נישואין, איסור על קיום יחסי מין ואף איסורי קירבה בין גבר לאישה במקרים מסוימים בכדי למנוע תקלות חברתיות שעלולות לבוא כתוצאה מקרבה משפחתית, ו/או פגיעה בייחוס המשפחתי. המטרה הינה לשמור על חוסנו של התא המשפחתי המתגבש ולאפשר לו להתקיים בדרך שבא הוא יוכל למלא את תפקידו וייעודו בדרך הטובה ביותר. נעמוד על מספר דינים בנושא:

איסורי נישואין בין קרובים (איסורי עריות) – כל מצוות התורה נדחות מפני פיקוח נפש, אך על שלושה דברים נאמר: "יהרג ובל יעבור", ואלו הם: עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. (תוספתא שבת, ט"ז, י"ד; בבלי, סנהדרין דף עד/א').

קדושים תהיו

גילוי עריות הינם יחסי מין בין גבר לאשת איש, או יחסים בין גבר לקרובת משפחה. אשת איש הינה אישה יהודיה אשר נשואה לבעל יהודי כדמו"י. ובניהם לא רק יחסי מין אסורים, אלא כל קרבת בשר, לרבות חיבוק ונישוק, שנאמר: "ואל אישה בנדת טמאתה לא תקרב" (ויקרא י"ח, י"ט). כלומר, אין לעשות שום קרבה, וגם חיבה, מלבד החיבה בין האב לבתו והאם לבנה. ועל כך אמרו חז"ל: "קדושים תהיו: הוו פרושים מן העריות ומן העברה, שכל מקום שאתה מוצא גדר ערווה, אתה מוצא קדושה" (רש"י על ויקרא י"ט, ב').

סוג עריות ואיסורים

יש סוג עריות שהעובר עליהן חייב מיתת בית דין. יש עריות האסורות באיסור כרת, איסורי עשה ואל תעשה, ויש איסורים מדברי סופרים הנקראים גם "שניות לעריות".

א.      איסורי מיתה וכרת – העריות שעונשן מיתה הן: אשת איש, אמו, אשת אביו, כלתו, בתו, בת בנו, בת אשתו, בת בנה, בת בתה ואם אשתו. הבא על אחת מהן במזיד ובהתראה חייב מיתה. אם בא במזיד ובלי התראה, חייב כרת. בא בשוגג, חייב להביא קרבן חטאת. שאר העריות המנויות בפרשת "אחרי מות" – איסורן איסור כרת. אחד האיש ואחד האישה שווים לעונש ולקרבן. היה הוא מזיד והיא שוגגת או אנוסה, או היא מזידה והוא שוגג. המזיד חייב כדין מזיד, והשוגג חייב כדין שוגג.

הבא על הערווה (שעונשה מיתה או כרת) והוליד ממנה בן או בת. הנולדים הוא "ממזר" וגם בני בניו ממזרים עד סוף כל הדורות. עליו נאמר: "לא יבוא ממזר בקהל ה'" (דברים כ"ג, ג'). לממזר אסור לשאת בת ישראל, אך הוא יכול לשאת ממזרת או גיורת. לממזרת אסור להינשא לישראל אך היא יכולה להינשא לממזר ולגר. קידושין אינם תופסים אצל מי שקידש אישה מן העריות שאיסוריהן במיתה או בכרת. אישה פנויה שלא נתקדשה לאיש וילדה לו ילד, הוולד כשר.

ב.      איסורי לאו ועשה – איסורי ביאה שאין בהם עונש כרת נקראים "איסורי לאווין" או "איסורי קדושה". לדוגמא: אישה אלמנה שנישאה לכהן גדול. גרושה, או זונה שנישאה לכוהן. ממזרת שנישאה לבן ישראל. בת ישראל שנישאה לממזר. יבמה שנישאה לזר, וכד'. אישה שהתגרשה מבעלה נישאה לבעל שני, התגרשה מהבעל השני וחזרה ונישאה לבעלה הראשון. אישה שזנתה תחת בעלה אסורה על בעלה ועל בועלה.

ג.       שניות לעריות – עריות אסורים מדברי סופרים, כגון: אשת אחי האם, אשת אבי אביו, חלוצה (אישה שחלצה) האסורה לכוהן ועוד. הרמב"ם מונה עשרים נשים אשר אסורות באיסור "שניות לעריות" בהלכות אישות א', ו'. בניגוד לאיסורי מיתה וכרת, שהקידושין בהם אינם תופסים, באיסורי לאו ועשה ושניות לעריות הקידושין תופסים והאישה היא אשת איש לכל דבר, אלא שהחכמים יחייבו את בני הזוג בגט.

דינים לחיזוק קשר הנישואין – דינים שבאים לגרום לכך שהיחס אל נישואין יהיה רציני, והכניסה לחיי המשפחה תהיה במטרה להישאר בחיי המשפחה לכל החיים. מסיבה זו נישואין וגירושין חייבים להיות בהסכמת הגבר והאישה.

דינים לשמירה על הצביון העם היהודי – נישואין בין יהודים לנכרים (נשואי תערובת) אינם תופסים. "המקדש גויה או שפחה אינם קידושין, אלא הרי היא אחר הקידושין כמו שהייתה קודם הקידושין. וכן גוי ועבד שקידש בת ישראל, אין קידושיהם קידושין. ישראל מומר שקידש, אף על פי שהוא עובד עבודה זרה מרצונו, הרי אלו קידושין גמורים, וצריכה ממנו גט" (הרמב"ם, אישות ד', ט"ו).

למעשה, דינו של מומר לעניין זה הוא כדין יהודי גמור משום שאין אדם יכול למחות על יהדותו. על פי היהדות, יהודי נשאר יהודי אפילו אם הוא ממיר את דתו לדת אחרת, ו/או עובד עבודה זרה. לעומת היהודי, גוי נחשב יהודי לכל דבר ועניין מרגע שהתגייר, גם אם חזר ושב והמיר את דתו, הוא נשאר יהודי, וקידושיו תופסים.

נשואי תערובת

נשואי תערובת הם בכלל איסורי עריות. הבן הנולד מנישואין פסולים אלו הולך אחר האם. אם האם יהודייה, הוא יהודי, ואם האם גויה, הוא גוי.

על נשואי תערובת כותב הרמב"ם:

"עוון זה, אף על פי שאין בו מיתת בית דין, אל יהי קל בעיניך, שיש בו הפסד שאין בכל העריות כמותו. שהבן מן הערווה בנו הוא לכל דבר, ובכלל ישראל נחשב, אף על פי שהוא ממזר. והבן מן הנכרית אינו בנו, שנאמר (דברים ז' ד') 'כי יסיר את בנך מאחרי' – מסיר אותו מלהיות אחרי ה'. ודבר זה גורם להידבק בעבודה זרה שהבדילנו הקב"ה מהם, ולשוב מאחרי ה' ולמעול בו" (איסורי ביאה י"ב, ח'-ט').

דינים לשמירה על זהות אביו של הילד

מטרתם של דינים אלו הינה לגרום לכך שכל אדם יוכל לדעת מי הוא אביו. ילד ששואל מי הוא אביו ואימו משתיקה אותו נקרא: "שתוקי".

א.      עד למאה האחת עשרה, ועוד בטרם קבע רבנו גרשום חרם על ריבוי נשים, גבר יכול היה לשאת שתי נשים, לעומת האישה שמעולם לא ניתנה לה אפשרות להינשא לשני בעלים. הסיבה לכך הינה שאם אישה תינשא לשני גברים יכול להיווצר מצב שהילד לא ידע מי אביו, דבר שלא יקרא אצל ילד במשפחה של בעל שנושא שתי נשים.

ב.      תורת ישראל אוסרת על הבעל לנאוף באשתו ועל האישה לנאוף בבעלה. אמנם חומרתה של עבירת הבגידה שווה לגבר נשוי ואישה, אולם באשר לילד הנולד נמצא שהאישה הנואפת עלולה ללדת ילד שלא ידעו מי אביו מולידו. ולכן, כאשר נודע דבר בגידת האישה בבעלה, היא תהיה אסורה על בעלה ובועלה.

ג.       אישה שהתגרשה או התאלמנה מבעלה, חייבת לחכות שלושה חודשים לפני שתתחתן שנית, וזאת משום שיש לברר אם האישה בהריון, ולמנוע מצב שלא ידעו מי הוא אביו של הילד.

דינים לשמירה על עתידו וייחוסו של הילד בחברה

א.      ילד שנולד לאישה יהודיה אשר נשואה לבעל יהודי, והיא הרתה לגבר שהוא אינו בעלה נקרא: "ממזר". ההגבלות שחלות על ממזר בתפילה ונישואין קשורות לעיקרון שמירת סדר היחסים במשפחה, והן באות בכדי להרתיע את ההורים ובעיקר את האישה מללדת ילד במסגרת של קשרים אסורים.

ב.      במשנה, סדר נשים, מסכת קידושין, פרק ג', משנה י"ב נכתב: "בכל מקום שיש קידושין ואין עבירה, הוולד הולך אחר הזכר. ואיזו? זו כוהנת לוויה וישראלית, שנישאו לכהן וללוי ולישראל. וכל מקום שיש קידושין ויש עבירה, הוולד הולך אחר הפגום. ואיזו? זו אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת לישראל, בת ישראל לממזר".

"וכל מי שאין לה עליו קידושין, אבל יש לה על אחרים קידושין, הוולד ממזר. ואיזה? זה הבא על אחת מכל העריות שבתורה. וכל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין, הוולד כמותה. ואיזה? זה ולד שפחה ונכרית".

ג.       כהן שנשא אישה אשר פסולה לו, בניו נקראים "חללים". הבנים נפסלים לכהונה, והם מותרים לשאת אישה אשר אסורה לכהן. הבנות נפסלות מלהינשא לכהן. כוהנים אלו אינם מפסיקים להיות כוהנים, אבל הם מאבדים את זכויות הכהן. כגון: אינם עולים ראשונים לתורה ואינם נושאים כפים, (או"ח קכ"ח, מ').

לסיכום, המשנה מבחינה בין סוגים שונים של נישואין

א.      נישואין רגילים בהם הבן הולך אחר האב. כהן וישראלית – הבן כהן. ישראל ובת כהן – הבן ישראל. ישראל ולוויה – הבן ישראל.

ב.      נישואין שיש להם תוקף, אבל יש בהם איסור, הבן הולך אחר הפגום. כהן שנשא גרושה, הבן נקרא "חלל" והוא נפסל מן הכהונה.

ג.       נישואין שהם אסורים לזוג הספציפי הזה, אבל כל אחד מהם יכול להתחתן עם יהודי אחר. לדוגמה: אח שנשא את אחותו – הבן ממזר.

ד.      נישואין שאינם חלים כלל, כמו נשואי תערובת – הבן הולך אחר האם.

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

בפתח הדברים יצוין כי בני זוג אשר נישאים בנישואין דתיים או אזרחיים תקפים מחילים על עצמם מחויבויות הדדיות בגוף ונפש על פי סוג הנישואין שערכו ועל פי הוראות הנורמה אשר לפיה ערכו את הנישואין.

ברוב המדינות המתקדמות בעולם ניתן להינשא בנישואין דתיים ו/או אזרחיים. מדינת ישראל אמנם מכירה בנישואין אזרחיים שנערכו במדינות רבות מחוץ למדינה אך בישראל היא עורכת נישואין דתיים בלבד. לפיכך, בני זוג אזרחי או תושבי מדינת ישראל אשר מעוניינים להינשא בנישואין אזרחיים יכולים לעשות זאת רק במדינת חוץ שמדינת ישראל מכירה בתוקף הנישואין אשר נערכים בה.

מזונות אישה בהגדרה הינו סכום הכסף או תנאי החיים אשר חייב בעל לספק לאשתו בתנאים המפורטים במאמר זה. מאמר זה יעסוק בחיובים ההדדיים אשר חלים על בני זוג יהודים שנשאו כדת משה וישראל, ויובהר מתי האישה זכאית למזונות ובאיזה מקרים יהיה הבעל פתור ממזונות אשתו.

הדין בנישואין בין בני זוג יהודים

נישואין בין בני זוג יהודים נשלטים על ידי הוראות הדין העברי מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, אשר קובע בסעיפים 1 ו- 2:

1.        שיפוט בענייני נישואין וגירושין

ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים.

2.        עריכת נישואין וגירושין

חובות הבעל והאישה בנישואין על פי דין תורה

הדין העברי עוסק רבות בדיני משפחה ובין היתר מחייב את האישה בארבעה חיובים כלפי הבעל ואת הבעל בעשרה חיובים כלפי האישה. הבעל חייב שלושה חיובים מהתורה ושבע חיובים מתקנות חכמים. חובות הבעל כלפי האישה מהתורה מוזכרים לראשונה בספר שמות פרק כ"א, פסוק י' אשר אומר: "שיארה, כסותה ועונתה לא יגרע". 

אזכור נוסף על כך ניתן לראות בפרשת משפטים, מצווה מ"ו – מצוות לא תעשה שארה כסותה ועונתה לא יגרע [כט]: "מצוות לא תעשה: שלא למנוע שאר, כסות ועונה מאשתו ומאמה העבריה."

על פי הפרוש: "שארה" הוא המזון אשר דרוש לה, לאמור מזונות אישה. "כסותה" הינם ביגוד, הנעלה וקורת גג ראויה למגוריה. "עונתה" היא החובה לקיים עימה יחסי אישות.

ביחסי זוגיות תקינים ברור שהבעל יספק את צרכי הבית והאישה ברצון ושיתוף. אך בעת משבר בנישואין אם האישה טוענת שהבעל מונע ממנה את מזונותיה או ממעיט מהם, היא רשאית לפנות לבית הדין בכדי לתבוע אותו למסור לידיה דמי מזונות על פי פסק דין נושא חיוב.

לציין שעל פי הדין האישה איננה חייבת לעבוד לפרנסת הבית והמשפחה, ועל כן בעת הצורך היא רשאית לדרוש מזונות בכסף או בתנאים מבעלה עד לרמת החיים בה הורגלה בטרם פרץ משבר ביחסים בין בני הזוג, על פי הכלל שאומר: "עולה עימו ואינה יורדת עימו".

פתור ממזונות אישה

הדין העברי כאמור מחייב את הבעל בפרנסת הבית ובמזונות אישה, אך להלן נציין מקרים בהם הבעל יהיה פטור ממזונותיה:

תוקפם של הנישואין – הבעל יהיה פטור ממזונות אישה כאשר הנישואין בין בני הזוג אינם תקפים. בין אם הנישואין לא נערכו כדת משה וישראל. בין אם הנישואין נערכו כדת משה וישראל אך הם בטלים מעיקרם. או שהנישואין הסתיימו בפסק דין של גט פיטורין.

האישה משתכרת דיי לצרכיה –  הבעל פטור ממזונות האישה אם היא משתכרת דיי לצרכיה על פי רמת החיים לה הורגלה על פי הכלל ההלכתי שאומר: "עולה עמו ואינה יורדת עימו". במידה ויש לאישה הכנסה מעבודה, או פרות מנכסים, או מכל מקור אחר, רשאי הבעל לטעון שיש לקחת בחשבון את הכנסת האישה לסיפוק מזונותיה. או בלשון הדין העברי יכול לומר לה: "צאי כי מעשה ידייך למזונותיך.".

האישה מורדת בבעלה – הבעל פטור ממזונות אישה במידה והאישה מורדת בו בכך שהיא אינה עומדת בחובותיה ומחויבויותיה כלפיו מתוקף הנישואין. אישה מורדת בהגדרה הינה אישה אשר מצערת את בעלה (גורמת לבעלה צער), ו/או מלבינה פני בעלה ברבים (מעליבה את בעלה בפרהסיה) , ו/או עושה מעשה כיעור, (מעשים בלתי צנועים שיש בהם מידה של פריצות) ו/או עוברת על דת, ו/או מכשילה את בעלה בכשרות וכו'.

האישה בוגדת בבעלה – על מעשה בגידה עם ראיות יחויב הבעל לגרש את האישה בגט פיטורין, האישה תהיה אסורה על בעלה ובועלה ומקל וחומר שהבעל פטור ממזונות אשתו.

כאמור, האישה איננה זכאית לקבל דמי מזונות בכל תנאי, אך היא עשויה לזכות בכך במידה והבעל לא ידע לשמור על זכויותיו כראוי. הבעל עלול למצוא את עצמו משלם מזונות לאישה ובין היתר כל עוד בית הדין הרבני יקבע שיש סיכוי לשלום בית.

יש להדגיש שחיוב בעל במזונות אישה נותן לאישה יתרון גדול על פני הבעל בהליכי גירושין, במיוחד כאשר הבעל חייב לשלם גם מזונות ילדים. היתרון שיש לאישה אשר זוכה במזונות יאפשר לה להפעיל לחץ כספי כבד על הבעל בכדי לזכות בחלק גדול יותר מהרכוש ו/או המשאבים המשותפים של בני הזוג.

אישה אשר תטען שהיא איננה מקבלת את מזונותיה לפי פסק הדין תוכל לפנות להוצאה לפועל ובמסגרת פתיחת תיק הוצאה לפועל מזונות היא תוכל להפעיל על הבעל סנקציות כאמצעי לחץ נוסף כנגדו. 

לפיכך יש להתגונן כראוי מפני תביעה למזונות אישה, הגם שיש צעדים מקדימים אשר מאפשרים לבעל לפעול בדרך אשר תפתור אותו מלכתחילה ממזונותיה.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

מאמרים נוספים:

דמי מזונות  |  מזונות ילדים – הדין הקודם | מזונות ילדים – הדין החדש |  דמי מזונות לגבר

• האם נכון לחתום על הסכם שלום בית ולחילופין גירושין ?

• האם חיים משותפים של בני זוג שהתגרשו מבטלים חוזה גירושין ?

• האם בית הדין הרבני חייב לעדכן את משטרת הגבולות על ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ ?

• כיצד בית המשפט מבחין בין אבהות אזרחית לבין אבהות דתית ?

• האם יש לחייב אישה בהוצאות משפט על תביעת אבהות כוזבת ?

• האם דו"ח ועדת שיפמן מביא עימו בשורה חיובית לאבות חייבי מזונות ילדים ?

הסדרי שהייה | הסדרי ראייה זמניים | ניכור הורי  |  הסדרי ראייה לסבא וסבתא

הסדרי ראיה בהגדרה

המועדים אשר בהם רשאי הורה לא משמורן לקחת את הילדים לשהות במחיצתו נקראים הסדרי ראיה, זמני שהות או הסדרי שהייה. קיים נוהל סוציאלי להסדרי ראיה מקובלים אך לעתים יעבור זמן ארוך מידי עד שהנוהל המקובל ימומש כהלכה וזאת ככל שהאב לא יפעל כנגד האם באמצעים מקצועיים מתאימים.

מי יקבל את משמורת הילדים ומי יקבל הסדרי ראיה ?

הזכות והחובה להורות נגזרת מהאפוטרופסות של ההורים על הילדים. כל זמן ששני ההורים גרים תחת קורת גג אחת, המושג הסדרי הראייה אינו עומד על הפרק, אך כאשר ההורים אינם גרים תחת קורת גג אחת, יש לקבוע מי מבין ההורים יקבל את משמורת הילדים, אולי משמורת משותפת, ומי מהם יקבל הסדרי ראייה או הסדרי שהות.

משמורת ילדים עיקרית הינה הזכות להחזיק בילדים ברוב הזמן, לקבוע את מקום מגוריהם ומטבע הדברים גם לקחת אחריות גדולה יותר עליהם בפעילות היום יומית שלהם מההורה אשר מקבל את הילדים להסדרי ראיה. 

במשך שנים רבות התקיים נוהל סוציאלי להסדרי ראייה מקובלים עבור ההורה הלא משמורן. הנוהל קבע שההורה הלא משמורן רשאי היה לקחת את הילדים לשהייה במחיצתו עד גיל שנתיים וחצי פעמיים בשבוע בימי חול למשך שלוש עד ארבע שעות בכל פעם. מגיל שנתיים וחצי רשאי היה ההורה הלא משמורן לקחת את הילדים פעמיים בשבות בימי חול בין השעות: 16:00 ועד 20:00, ובנוסף כל סוף שבוע שני, ובנוסף במחצית מהחופשים והחגים לסירוגין.

ברוב המקרים האם היתה זו שמקבלת את משמורת הילדים באופן אוטומטי עד גיל 6 מכוח סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ועד גיל 18 מכוח הפסיקה. ומכאן שבדרך כלל האב הוא זה שהיה מקבל את הסדרי הראייה.

שימוש לרעה בזכות המשמורת על הילדים

למעשה, משמורת ילדים עדיין ניתנת לאם כמעט באופן אוטומטי, לעומת הסדרי ראיה אשר ניתנים לאב לרוב בהסכמת האם, או בהחלטה שיפוטית בהעדר הסכמתה תוך קבלת חוות דעת משירותי הרווחה. עם זאת, ככל שהאם תתנגד ותערים קשיים גדולים יותר על האב בקבלת הסדרי ראיה, כך ישתבש הקשר בין האב לילדים, ולעיתים יעבור זמן ארוך מידי עד שהסדרי הראיה המקובלים יתקיימו כהלכה אם בכלל.

יש אמהות שעושות שימוש לרעה בזכות המשמורת על הילדים ומרחיקות אותם מהאב וזאת בכדי ללחוץ על האבות לשם השגת שליטה ויתרונות כלכליים בהליכי פרידה או הליכי גירושין. 

והאב אם לא יעמוד בתוקף ובחוסן על זכויותיו כהורה הוא עלול לאבד את הקשר שלו עם הילדים, והגם שאין להתעלם מהנזק שנגרם מהתנהגות האם לילדים.

חשוב להדגיש שבזכות ובחובה לקיים הורות יש את החובה לשמור על זכויות הילד במשפחה ולפעול ככל הניתן למען טובתו. זכויות הילד וטובת הילד בהשלמה, מחייבת את ההורה המשמורן לא רק לאפשר את המפגשים עם ההורה הלא משמורן אלא גם לקדם בברכה כל קשר תקין ואיכותי עם אותו הורה.

הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות

לציין כי ניסחנו הצעה לתיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (הסדרי ראיה להורה הלא משמורן) אשר נשלחה לכלל חברי הכנסת במשכן בחודש מרץ 2011. חלק מחברי הכנסת אישרו את קבלת ההצעה ואנחנו מקווים שמי מחברי הכנסת ירים את הכפפה ויגיש את הצעתנו לתיקון החוק לשולחן הכנסת.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

מאמרים נוספים:

הפרת הסדרי ראיה

חזקת הגיל הרך

חברה מתוקנת מעניקה לילד קטין זכויות יסוד מוגנות ככל אדם בוגר אחר. אך בשונה מאדם בוגר אשר בפניו פתוחות כל האפשרויות לדרוש את ההגנה על זכויותיו וחזקה עליו שהוא יכול ויודע כיצד לדרוש אותן, ילד קטין מוחזק כמי שאינו יודע ואינו מסוגל לדרוש את זכויותיו בעצמו, ולכן מצופה מהנורמה להעניק לקטין הגנה משפטית מוגברת.

הילדים רגישים יותר לפגיעה

טובת הילד נצפית בענייהם של מבוגרים על פי הנורמה החברתית בה הם נמצאים ובפועל בתי המשפט הם אלו אשר קובעים מפעם לפעם כללים בדבר. טובת הילדים אינה שונה מטובתם של מבוגרים אשר מעוניינים לספק לעצמם את הצרכים הפיזיים והנפשיים שהם כה חיוניים להישרדותם. אולם בשונה ממבוגרים הילדים רגישים יותר לפגיעה, וגם הפגיעה עבורם קשה יותר.

החתירה למימוש טובת הילד בנויה על שני עקרונות משולבים זה בזה ומשלימים זה את זה. האחד הינו דעתו של המבוגר האחראי בדבר טובתו של הילד כפי שהוא רואה זאת בעניי מבוגר. והשני הינו דעתו של הילד אשר קשורה לאישיות הפנימית אשר מייחדת אותו.

עקרון טובת הילד בגירושין

הוריו של קטין הנם אפוטרופוסים טבעיים על ילד מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ומתוקף תפקיד ה – "הורות" עליהם למצוא את האיזון הנכון בין טובת הילד על פי ראות ענייהם כמבוגרים לבין טובת הילד בעניו של הילד עצמו. היטיב להגיד זאת שלמה המלך כשאמר: "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה", (משלי כ"ב, ו').

עקרון טובת הילד משמש כלי בוחן בכל המישורים החברתיים להם נחשף הילד, אך בדיני משפחה יש לעקרון טובת הילד במשפחה ול- זכויות הילד במשפחה מעמד עצמאי משלהם לאור הטלות הגדולה של הילדים בהורים, ומן הטעם שההורים עלולים לפגוע בילדיהם במודע או שלא במודע, ובעיקר בתקופה בה ההורים נמצאים בהליכי גירושין.

טובת הילד במשפט הישראלי

המחוקק הישראלי ובתי המשפט קבעו כללים מיוחדים בדיני משפחה שעניינם הינו הגנה על טובת הילד במשפחה. לדוגמה: על פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, משמורת ילדים נקבעת בבתי המשפט על פי טובת הילד. בסוגיית ממזרים, בית המשפט לא ייתן צו לבדיקת אבהות כאשר קיים חשש לממזרות. עוד נקבע בפסיקה שהסכם בין הורים בדבר מזונות ילדים אינו קושר את הקטינים להגיש תביעה למזונות ילדים עצמאית משלהם. ויש עוד דוגמאות רבות לכך בדיני משפחה.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

מאמרים קשורים נוספים

זכויות הילד במשפחה  |  חטיפת ילדים |  חזקת הגיל הרך

זכויות הילד במשפחה  |  עקרון טובת הילד |  חטיפת ילדים |  חזקת הגיל הרך

הקשר בין זכויות הילד במשפחה לבין טובת הילד במשפחה

בשעה שטובת הילד במשפחה הנה הדרך שבה יש להתייחס לילדים ואיזה סוג של צרכים יש להעניק להם. זכויות הילד במשפחה הנם הכלים שהנורמה בישראל וגם בשאר העולם המערבי בעיקר, נותנת לו בכדי להשיג את אותם צרכים.

היכולת להגשים את עקרון טובת הילד תלויה בהכרה חברתית ונורמטיבית גם בזכויות הילד כשני עקרונות אשר משלימים זה את זה ותלויים זה בזה. שהרי הילדים לא יכולים לממש את טובתם מבלי שטובתם תהיה ידועה, או מבלי שהנורמה נותנת לילדים את הכלים המתאימים בכדי להוציא את טובתם מהכוח אל הפועל.

חברה מורכבת מפרטים והחוסן שלה הנו סכום התוצרת של כל הפרטים אשר נמצאים בה. לפיכך, חברה בריאה דואגת לחלש בכך שהיא נותנת לו את הכלים המתאימים בכדי שיוכל לצאת מהחולשה אשר מכבידה על החברה אל הדרך אשר בה יוכל להועיל לה. חברה אשר תזניח או תרמוס את החלש תשלם על כך מחיר כבד עד כדי קריסה.

מעמדם של הילדים בחברה

אחת מהקבוצות היותר חלשות בחברה הנם הילדים. הטלות המוחלטת שיש לילדים בחברה בכלל ובהורים שלהם בפרט מחייבת כל נורמה חברתית בריאה לבחון את ההתייחסות כלפיהם ולשמור עליהם מפני כל פגיעה. לציין שקיימת אחריות חברתית מוגברת כלפי ילדים משום שהם דור העתיד והפנים של החברה גם בהווה.

אף שקיים שוני מנטלי בתפיסת המונח זכויות הילדים בין מדינה למדינה הרי שזכויות הילדים הינו מושג כלל עולמי חוצה יבשות, אשר אינו תלוי בדת, שפה, מקום, זמן וכד'. לפיכך, עצרת האו"ם ניסחה את אמנת זכויות הילד אשר נכנסה לתוקף בספטמבר 1990, ועליה חתומות רוב המדינות אשר חברות באו"ם.

זכויות הילדים וטובתם

כידוע, הורים ביולוגים הנם אפוטרופוסים טבעיים של ילדיהם מרגע הגיעם לעולם. להורים ניתנת לגיטימיות חברתית מלאה, וחזקה עליהם שהם דואגים לכלל צרכי הילדים, וזאת משום שרק טבעי הדבר שהורים ירצו לשמור על זכויות הילדים וטובתם, ויעשו כל שביכולתם בכדי לממש זאת. ברם, חזקה זו ניתנת לסתירה בתנאים מסוימים ובהצגת ראיות מתאימות.

אחד מהמצבים היותר שכיחים לאפשרות שטובת הילדים וזכויותיהם יפגעו על ידי אחד מההורים הינו בתקופת הליכי גירושין או פרידה של ההורים. ההורים אשר עסוקים במאבקים הפנימיים בניהם עלולים לשכוח את המחויבות האישית שלהם כלפי הילדים, ובהיסח הדעת או מחוסר ידיעה הם עלולים לפגוע בילדים בכך שהם מעמידים את הצרכים האישיים שלהם לפני טובתם ובכך יפגעו זכויות הילדים.

סוגיות הקשורות בהסכמות או במחלוקות

ככלל, תוקפו של הסכם בין בני זוג מחייב אישורו בפסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני במעמד שני בני הזוג. בית הדין אשר נדרש לדון בסוגיות אשר קשורות בהסכמות או במחלוקות בין ההורים לא יאשר הסכם בין בני זוג ולא יפסוק בסוגיה כלשהי כאשר ימצא שטובת הילד נפגעת מכך.

הגנה על זכויות הילד במשפחה מאפשרת לו לקבל תמיכה נורמטיבית במגוון מישורים, כאשר מישור נוסף וחשוב הינו הגנה על הצורך הטבעי של כל ילד להיות בקשר הורי תקין עם כל אחד מהוריו.

כאשר ההורים של הילדים אינם גרים תחת קורת גג אחת נדרשת הכרעה או הסכמה לגבי משמורת הילדים והסדרי הראיה. ברוב המקרים האם מקבלת את משמורת הילדים והאב את הסדרי הראיה.

זכויות הילד במצבי נקמה והפעלת לחץ בהליך גירושין

לעתים במהלך הליכי הגירושין משתמשת האם לרעה בזכות המשמורת אשר ניתנת לה מכוח סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, בכדי למנוע מהאב קשר תקין עם הילדים, וזאת במטרה להתנקם בו או להפעיל עליו לחץ בכדי שיתחייב על מזונות ילדים גבוהים יותר ו/או יוותר על כספים בהסכם גירושין.

אין ספק שמעשים כאלו של אימהות מסוימות גורמים לפגיעה בטובת הילדים אשר להם עומדת זכות לגיטימית להיות בקשר תקין עם כל אחד ההורים וכן להיות מחוץ לסכסוך בניהם. אלא שכאן אומר מפעם לפעם בית המשפט את דברו בנושא, ולא אחת פסק בית המשפט לאם הוצאות משפט, והוטלו על האם גם סנקציות כספיות כנגד הפרת הסדרי הראייה וזאת מכוח שמירה על זכויות הילדים במשפחה.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם

הורות בהגדרה הינה הצד המעשי של קיום החובות כלפי ילד וההנאה מהזכות להיות הורה לעומת האפוטרופסות שהינה הקשר המשפטי אשר מאפשר לקיים את קשר ההורות. אל הורות הינה תופעה שבה אדם בוחר במודע להימנע מלקיים כל קשר של הורות.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 הינו החוק העיקרי אשר גודר את היקף זכויותיהם וחובותיהם של האפוטרופוסים על ילד כאשר אפוטרופסות הינה ההגדרה המשפטית של הקשר הבסיסי בין ההורה לילד, וההורות היא הצד המעשי של האפוטרופסות אשר בא לידי ביטוי בפעולות ההורות עצמן ומכוח חוקים נוספים אשר מתחברים לקשר.

אפוטרופסות והורות טבעיים מוקנים לאדם מעצם העובדה שהוא מביא ילד לעולם וחזקה על ההורים שהם פועלים לטובת ילדיהם. עם זאת, נדרש לקחת את תפקיד ההורות במלוא הרצינות והאחריות הנדרשת, ואין להתייחס אליה כאל דבר מובן מאליו.

הורות היא "מקצוע" קשה ומפרך משום שיש בו מעט כללים, קשה ללמוד אותו, הוא כולל חובות רבות של ההורה כלפי הילד ולכל ילד יש לנהוג על פי דרכו. למעשה, "הזכויות" היחידות שהורה יכול לקבל מקשר ההורות הינן את חדוות הגידול ואת הכבוד והיראה שהילד יכול להעניק להורה בקשר עמו.

ואף על פי כן, בני זוג מוכנים להשקיע אנרגיה רבה ומשאבים עצומים בכדי להשיג את קשר ההורות ולממש אותה, והסיבה העיקרית לכך הנה ש"מקצוע" ההורות הוא גם אחד מה"מקצועות" המהנים והמספקים ביותר שיש לאדם.

ולראיה, בני זוג אשר אינם מצליחים להביא ילד לעולם באופן טבעי, מוכנים לעבור אין ספור טיפולים קשים ומייגעים בכדי לזכות בהורות. בני זוג אחרים מוכנים לעבור יבשות וימים, ולשלם סכומי עתק בכדי לממש קשר של הורות ואפילו על ילד שיולד להם מאם פונדקאית או על ילד שאימצו אף שאין הם יודעים מי הם הוריו הביולוגים. ולציין גם את עניין תרומת הזרע והביציות שהם סידור בפני עצמו. 

לעומת אפוטרופסות על ילד אשר מוקנית לכל הורה באופן שווה, משמורת ילדים מציין את זמן השהות של הילד אצל כל הורה. כאשר נקבע הורה משמורן משמעות הדבר שהילד שוהה אצלו יותר מאשר אצל ההורה האחר ומטבע הדברים הוא גם יכול לספק לילד את הצרכים הפסיכולוגיים והפיזיים יותר מהאחר, לטוב או לרע. מכאן שהיכולת של ההורה המשמורן להשפיע על אורחות חייו וחינוכו של הילד יכול להיות גדול משל האחר.

בעבר, משמורת הילדים ניתנה לרוב לאם, לעומת האב שקיבל הסדרי ראייה מקובלים ואשר ניתנו לו כעבור זמן, לעיתים ארוך מידי. כיום המצב שונה וככל שאבות מבקשים מעורבות גדולה יותר בחיי הילדים, חזקת הגיל הרך אשר עמדה בעבר לרועץ בפני גברים שביקשו זמני שהות נרחבים או משמורת משותפת תדחה מפני עקרון טובת הילד.

יש לציין שבבסיס צרכיו החיוניים של הילד הוא זקוק לקיומה של הורות חיובית אשר באה לידי ביטוי בעת שכל אחד מההורים ימצא את מלוא פוטנציאל התרומה הייחודי שהוא יכול להעניק מעצמו למילוי צרכיו הפיזיולוגיים והנפשיים של הילד. אך לא זו בלבד, אלא שקשר תקין בין הוריו של ילד וקו יציב בנוגע לאופן הגידול והטיפוח שלו הינם תנאי אשר משרת כהלכה את עקרון טובת הילד.

מתברר שבזמן הליכי פרידה או גירושין בין ההורים ובלהט המחלוקות, לעתים קורה שההורים שוכחים שהילדים נמצאים בסביבה ועד כמה הם נפגעים מההתנצחויות בניהם. במאבקים בין ההורים הם מטלטלים את הילדים מצד לצד, דבר שהוא הכי פחות טבעי לילדים והכי שנוא עליהם.

כאן נכנס או אמור להיכנס בית המשפט אשר אמור לתת פתרונות בכל מקרה שבו יהיה חשש לפגיעה בטובת הילדים מצד הורה כזה או אחר. 

אל הורות

אל הורות הינה תופעה שבא בני אדם אינם מעוניינים לקיים קשר של הורות כלל, ועניינו רואות כי מדובר בחריג שבחריגים לכלל. החוק אמנם איננו מעניש אדם על הבחירה להימנע מלהביא ילדים לעולם, אך בתרבויות שונות תופעה זו זוכה לגינוי וסלידה.

בדתות שונות מדובר במעשה של חטא, ולדוגמא ביהדות, המצווה הראשונה בתורה הינה: "ויאמר להם אלהים, פרו ורבו ומלאו את הארץ" (בראשית א', כ"ח). מכאן שכל אדם מאמין חייב בהולדת ילדים, ולפי הפסוק אף כל המרבה הרי זה משובח.

תופעת האל הורות החלה להתפתח עם המהפכה התעשייתית של המאה ה- 18, כאשר מעשיי ידיו של ילד בעבודה לחיזוק הפרנסה המשפחתי כבר לא היה קריטי. ויתרה מזאת, המעבר המדורג של בני האדם מחיים כפריים לחיים עירוניים גרם לכך שההוצאות לגידול ילד עוד הוסיפו והכבידו על ההורים.

לתופעת האל הורות נודעו סיבות נוספות, רובן פסיכולוגיות אך לא רק. חלק מהאל הורים נמנעים מהבאת ילדים מחשש שהטיפול בילדים יפגע להם בהגשמה העצמית, בקריירה המקצועית ועוד. נשים עלולות להיות אל הוריות בגלל הפחד מהכאבים שילוו את ההיריון והלידה, ושינוי במבנה הגוף.

הורות מול אל הורות

אדם מטבעו הינו יצור חברתי אשר אין בכוחו לספק בעצמו ולעצמו את כל צרכיו ומכאן שלאדם תלות הדדית, חברתית וחיונית בסביבתו אשר בתוכה נמצאים בדרך כלל גם צאצאיו. כידוע, חברה איננה יכולה לשפוט או להעניש אדם כל עוד אין הוא מזיק לאחר, ותופעת האל הורות ככל שתהיה חריגה אין בה בכדי לפגוע באיש. מכאן עושה הרושם שהבוחר באל הורות יבחר בדרך כלל גם בבדידות.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

ראו מאמרים נוספים:

משמורת ילדים  |  אפוטרופסות  |  הורות  |  הורות משותפת  |  משמורת משותפת  |  אבהות  |  בדיקת אבהות  |  בדיקת מסוגלות הורית | משמורת ילדים לאבא

אדם או גוף אשר רשאי לבצע פעולות משפטיות בשמו של אדם אחר נקרא אפוטרופוס. היקף האפוטרופסות על חובותיו, זכויותיו ופעולותיו של האפוטרופוס מוסדר בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. קיימת אפוטרופסות על פי מינוי בית המשפט לאדם אשר אינו מסוגל לטפל בענייניו באופן עצמאי, (אדם אשר מכונה חסוי). אך גם קיימת אפוטרופסות טבעית אשר ניתנת להורה באופן אוטומאטי על קטין שהביא לעולם עד שהוא מגיע לגיל 18.

בקשה למינוי אפוטרופוס

אפוטרופסות על חסוי מחייבת פניה מוקדמת לבית המשפט בבקשה להכריז עליו כפסול דין. בית המשפט יקבע אם האדם הוא פסול דין, ואת היקף האפוטרופסות אשר יכולה להינתן בדין ו/או ברכוש ו/או בגוף ו/או בנפש. בקשה למינוי אפוטרופוס נעשית בדרך כלל על ידי אחד מקרוביו של האדם אשר אינו מסוגל לטפל בענייניו.

הרשות להחזיק בקטין

בעניינו של קטין, הוריו הביולוגיים הם האפוטרופוסים הטבעיים על הקטין מכוח קשר ההולדה, ומכאן קנויה להם זכות ההורות והחובה לשמור על זכויות הילד במשפחה. אפוטרופסות זו של ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לכלל צרכי הקטין לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד, שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם. וכן צמודה לאפוטרופסות גם הרשות להחזיק בקטין, לקבוע את מקום מגוריו, וגם הסמכות לייצגו.

האפוטרופסות הטבעית של ההורים מחייבת אותם לפעול עבור הקטין בהסכמה ועל פי עקרון טובת הילד כפי שהורים מסורים אמורים לנהוג בנסיבות העניין, וכן, חזקה על הורה שהסכים לפעולת ההורה השני בעניין מסוים כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, למעט במקרה שאינו סובל דיחוי, שאז רשאי כל אחד מההורים לפעול על דעת עצמו.

הפעולות שבהן אין ההורים מוסמכים לייצג את הקטין

הכלל הוא שהורים רשאים לבצע מיוזמתם ועל פי דעתם את כל הפעולות עבור הקטין וגם לייצגו. אולם לכך יש סייגים אשר מוסדרים בסעיף 20 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. ואלה הפעולות שבהן אין ההורים מוסמכים לייצג את הקטין בלי שבית המשפט אישרן מראש:

(1)     העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה;

(2)     פעולה שתקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק;

(3)     נתינת מתנות, זולת מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין;

(4)     נתינת ערבות;

(5)     פעולה משפטית בין הקטין לבין הוריו או קרובי הוריו, זולת קבלת מתנות הניתנות לקטין.

לסיכום

אפוטרופסות על קטין הנה זכות טבעית אשר קנויה להורים מעצם קשר ההולדה. אלא שזכות האפוטרופסות על הקטין עדיין מכילה את חובת ההורות אשר במרכזה עומד עיקרון טובת הילד. אמנם, חזקה על הורים שכל פעולותיהם כלפי הילד נעשות בכדי להיטיב עמו, אולם ככל חזקה אחרת גם חזקה זו ניתנת לסתירה, וכאשר היא נסתרת, (והיא לעומת המשמורת של הילד קשה מאוד לסתירה) עלול ההורה לאבד את זכות האפוטרופסות ואיתה גם את הזכות ואת חובת ההורות.

מחבר:  שאול מני נוי

אידאה – למען זכויות הגבר במשפחה

למידע נוסף וסיוע ניתן להתקשר אלינו לטלפון מספר :  03-6132225 

או צור קשר בהודעה כתובה ונחזור אליך בהקדם

מאמרים נוספים

משמורת ילדים  |  הורות  |  הורות משותפת  |  משמורת משותפת  |  אבהות  |  בדיקת אבהות  |  בדיקת מסוגלות הורית | משמורת ילדים לאבא

גירושין  |  בתי המשפט ובתי הדין  |  הסכם גירושין |  גט פיטורין  |  סרבני גט  |  התרת נישואין  |  גירושים בהסכמה

בני זוג אשר נישאים כדת משה וישראל (כדמו"י) נכנסים למערכת התחייבויות שהיא מעין חוזית בגוף, נפש וממון. מעשה הגירושין ברבנות הינו האקט אשר מסיים את החוזה שניכרת בין בני הזוג והוא מחיל על כל אחד מהם כללים חדשים להמשך החיים.

תנאי הכתובה

תנאי הכתובה הם עשרה חיובים אשר חלים על הבעל כלפי אשתו לאחר שנשא אותה כדת מושה וישראל (כדמו"י). שלושה מהם הם חיובים מהתורה, שנאמר: "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" (שמות כ"א, י') ושבעה מהם מדברי חכמים. לעומת חיובי הבעל, האישה מחויבת כלפי בעלה בארבעה חיובים בלבד, כולם מדברי חכמים. הפרה של אחד מהתחייבויות הנישואין יכולה להוות עילה בכדי לחייב את הצד המפר בגירושין.

במקור ועל פי דין תורה הבעל היה רשאי לגרש את אשתו בעל כורחה במידה ומצא בה ערוות דבר. שכן נכתב: "כי ייקח איש אישה ובעלה והיה אם לא תמצה חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתות ונתן בידה ושילחה מביתו" (דברים כ"ד, א'). אולם מאז חרם רבנו גרשום, הגירושין ברבנות מצריכים גם את הסכמת האישה.

תוקפם של הגירושין תלוי בשבעה תנאים מצטברים:

א.             שלא יגרש בעל את אשתו אלא מרצונו, כמו שנאמר: "והיה אם לא תמצא חן בעיניו…" כלומר, אין הבעל מגרש אלא מרצונו ואם גירש שלא מרצונו, אינה מגורשת.

ב.             שיגרש בכתב ולא בדרך אחרת, שנאמר: "ונתן בידה".

ג.              שיתן הבעל או שליחו את הגט לידה של האישה, ולא האישה שתיקח אותו.

ד.          שהגט ימסר לאישה או לשליחה, שנאמר "ונתן בידה". גם שלוחה של האישה יכול לקבל את הגט בשמה, משום ששלוחו של אדם הוא כמו השולח.

ה.             שיתן את הגט בפני שני עדים, שנאמר: "על פי שני עדים יקום דבר".

ו.              שיתן את הגט לשם גירושין, ולא כאילו הוא שטר חוב.

ז.          רבנו גרשום שחי לפני כאלף שנים אסר בחרם תקנה, והיא שהבעל לא יגרש את האישה בעל כורחה. כלומר, שהאישה תקבל את הגט מרצונה החופשי.

סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 קובע שדיון והכרעה בענייני נישואין וגירושין של יהודים הנו בסמכות יחודית של בית הדין הרבני שיפסוק בענייני גירושין בישראל. בית הדין הרבני יכבד בדרך כלל בקשה משותפת של בני זוג ליתן פסק דין לגירושים בהסכמה, אך בהעדר הסכמה, יצטרך הצד אשר מעוניין להתגרש להציג בפני בית הדין הרבני עילות הלכתיות מתאימות שיצדיקו את דרישתו מבית הדין הרבני לחייב את הצד השני בגט פיטורין.

אישה מורדת

עילות הבעל לחיוב האישה בגירושין הינן בעיקר בגידה ומרידה. אישה מורדת היא אישה אשר מונעת מבעלה את תשמיש המיטה, או אינה עושה את מלאכות הבית, מלבינה פני בעלה ברבים, מצערת את בעלה, עוברת על דת, מכשילה את בעלה בכשרות, נוהגת בפריצות, עושה מעשה כיעור, וכן הלאה.

לבעל עומדות עילות הלכתיות רבות אשר מאפשרות לו להגיש תביעת גירושין ברבנות, אך בפועל משום שתוכנם של רוב היחסים בין בני זוג אינם מתבצעים בפרהסיה, קיים קושי ראייתי להוכיח את העילות האמורות לעיל.

קדושת המשפחה ושמירה על מסגרת הנישואין הינם ערך עליון בהלכה, ולכן חזקה על האישה שהיא מתנהגת כראוי לרעיה נאמנה ומסורה, וחזקה שמגיעה לה הכתובה במידה והבעל מבקש לגרש אותה, כל עוד לא הוכח אחרת.

פתיחת תיק גירושין ברבנות

גבר אשר מקדים פתיחת תיק גירושין ברבנות לפני האישה יכול לעיתים להשיג יתרונות בהליכי הגירושין, אך לא תמיד, משום שלא פתיחת התיק עושה את ההבדל, אלא תוכן הדברים אשר נכתבים בתביעה. הגם שלעיתים טוב יותר לגבר להגיש תביעות מסוימות בבית המשפט לענייני משפחה, פרט לתביעת גירושין ברבנות שהדיון בה הנו כאמור בסמכות ייחודית של בית הדין הרבני.

חשוב לציין שבתי הדין הרבניים בישראל ככל בית דין פועלים על פי דין ותקנות, ולכן אין להקל ראש בהגשת תביעות חפוזות לבית הדין. חשוב להתייעץ לפני כל פניה לבית הדין על אף הקלות היחסית שיש בפתיחת תיק הגירושין.

שאול נוי

אם החלטת לשמור על הזכויות שלך במשפחה ובהליכי גירושין חייג אלינו עכשיו :  03-6132225 

או צור קשר ונחזור אליך בהקדם